זלפה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

זלפה היתה שפחתה של לאה אמנו, אשתו הרביעית של יעקב אבינו, ואמם של גד ואשר כמסופר בבראשית ל.

הסיפור במקרא[edit]

בעת נישואי לאה ליעקב נתן לה לבן את זלפה שפחתו כשפחה. לאה ילדה ליעקב את ראובן, שמעון, לוי ויהודה, ואלו רחל, שהיתה אהובה יותר על יעקב, לא ילדה אף ילד. רחל נתנה ליעקב את שפחתה בלהה, וזו ילדה לו את דן ואת נפתלי.

כאשר לאה ראתה שהיא עמדה מלדת, היא נתנה ליעקב את שפחתה לאישה, וזלפה ילדה גם היא שני בנים. לאחר לידת הראשון אמרה לאה: בָּא גָד, וקראה לילד גד, ולאחר לידת השני אמרה: בְּאָשְׁרִי, כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת, וקראה לילד אשר. מאוחר יותר ילדה לאה עצמה בן חמישי, ונימקה זאת: נָתַן אֱלֹהִים שְׂכָרִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי שִׁפְחָתִי לְאִישִׁי, וקראה לו יששכר.

מעמדן של בלהה וזלפה[edit]

בלהה וזלפה נִתנו לרחל ולאה כשפחות, וככאלה יכולות רחל ולאה לתת אותן ליעקב. בלהה נקראת במקום אחד "פילגש יעקב" (בראשית לה, כב), ובמקומות אחרים (כגון בראשית לז, ב) נקראות בלהה וזלפה נשי יעקב. יעקב בודאי רואה בהן נשים - שכן בניהן לא נחשבים לעבדים אלא לבנים שווים.

במדרש שיר השירים רבה ו מוזכר: "שש עגלות צב... כנגד ו' אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, זלפה, בלהה."