יהדות הודו

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
בית הכנסת של קהילת בני ישראל באחמדאבאד - המקור:ויקישיתוף

יהדות הודו היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר מבין קהילות אסיה. יהודי הודו מונים כיום כ-5,000 איש בלבד (כמחציתם בבומביי, כ-1500 בטהנה, 300 בפונה, ורק עשרות בודדות בקוצ'ין, כלכתא וניו דלהי) עד לפני מספר עשורים מנו יהודי הודו כשלש רבבות.

המקצועות המסורתיים של יהודי הודו היו בתעשיית הפקת שמן, ממנה עברו לתעשייה קלה ובהמשך הצטרפו לכוחות הביטחון והפקידות הממשלתית ואף הגיעו לעמדות גבוהות. הם השתתפו בתנועת השחרור של המדינה ובקום מדינת ישראל בשנת 1948 היגרו אליה בהמוניהם .

הקהילה היהודית בבומבי נעזרת בגופים שונים המנסים לעזור לקהילה ולתמוך בה בהמשך דרכה, כגון הג'וינט, הסוכנות היהודית, אורט, אגודת חזון אלי, וחב"ד הפעילים במקום בעיקר עם ישראלים ותיירים ממקומות שונים בעולם . כיום יש בבית הכנסת מניין של אנשים שמגיעים בבוקר ובשבת כדי להשלים מניין בשכר. לדעתו לא ירחק היום ובית הכנסת יהפוך למוזיאון.

בשנת 1970 בבית הספר היהודי היו הילדים היהודיים במיעוט. כיום - שנת 2006 - לומדים בבית הספר כ-500 הינדים ומוסלמים ורק 25 יהודים. בית הספר מנוהל על ידי ועד הקהילה היהודית אולם לא לומדים בו יהדות כלל וכלל.

אחת הבעיות המטרידות את פרנסי הקהילה היא תופעת ההתבוללות של צעירי העדה. צעירים, בעיקר משכילים, מתקשים למצוא בני זוג, בגלל הפיזור הגאוגרפי ומיעוט הצעירים. שידוך בגיל צעיר, שעזר להגביל התבוללות, כבר אינו מונע את התופעה בגלל סירובם של הצעירים להנשא בנישואים אלו.

קבוצות היהודים[edit]

יהודי הודו מחולקים לקבוצות הבאות:

  1. קהילת בני ישראל שמרכזה באזור קונקאן שבמדינת מאהאראשטרה של ימינו, באזור החוף המערבי של הודו. היא הקבוצה הגדולה והקדומה ביותר על אדמת הודו .
  2. קהילת יהדות קוצ'ין שישבה בקראלה שבדרום-מערב הודו, באזור חוף מאלאבר. היא הקהילה הקטנה יותר.
  3. היהודים הבגדאדים מעיראק שהגיעו במאה ה-19.
  • הקהיליה הישראלית הנמצאת בעיקר בגואה.
  • בני מנשה המיחסים עצמם לצאצאי שבט מנשה, הגרים בצפון מזרח הודו - במיזורם ובמניפור.

תולדות היהודים[edit]

על כך יש מקורות אחדים:

קיימת סבר כי אופיר המוזכרת בתנ"ך הייתה בחוף המערבי של דרום הודו ולא באתיופיה כמקובל. מכל מקום, יש עדויות כי היהודים הראשונים הגיעו לאזור הודו וסרי לנקה בתקופת ממלכת שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס[1].

מסורת יהודי הודו היא ששורשיהם מגיעים אל ימי גלות עשרת השבטים בימי בית ראשון. ההוכחה היחידה לכך היא שמם: "בני ישראל", המורה לכאורה על שיוכם לממלכת ישראל דווקא. השערה אחרת, היא שש"בני ישראל" הם צאצאי שבט אשר ושבט זבולון שכן, היהודים בהודו היו יורדי-ים וכן עסקו בהפקת שמן זית, מקצועות בהם עסקו בני השבטים.

דון יצחק אברבנאל, שחי במאה ה-15, בפירושו לספר ירמיהו כתב : "והנה בימים האלה אשר כתבתי זה ראיתי בכתב אמיתי שהביאו בני המערב ההולכים היום ממלכות פורטוגל לארץ הודו להביא הבשמים, שהעידו שראו שמה יהודים הרבה והביאו כתב מיד חכם אחד מהם והם אומרים שהמה מבני יהודה ובנימין מאותם שגלה סנחריב מערי יהודה קודם חורבן ירושלים... ושהניח אותם אחרי הררי החושך ושהם לא שבו בבית שני. (פירוש אברבנאל על ירמיהו ג', י"ח)

לפי אגדה אחת ספינה של גולים מארץ ישראל נטרפה ליד חוף קונקאן, דרומית לבומבי. הניצולים, שבעה זוגות של גברים ונשים, קברו את מתיהם בבית קברות במקום אשר הפך בעתיד לבית הקברות של "בני ישראל" נבגאון(NAVGAON). בית הקברות הוא כנראה בית הקברות היהודי העתיק מחוץ לארץ ישראל. השלט בכניסה לבית הקברות מציין: "בית הקברות העתיק ביותר של 'בני ישראל', בן כ-2000 שנה". הימצאותו של בית קברות יהודי, במדינה שלא נוהגים לקבור מתים, היא הוכחה לחיים יהודים עתיקים במקום. בבית הקברות יש מצבות עתיקות אולם יש גם מעין "קברי אחים" המסומנים באבנים גדולות אשר לפי המסורת שם נקברו האנשים שהיו בספינות שנטרפו ליד החוף. בבית הקברות נמצאת אנדרטה בה מופיע הכיתוב הבא: " פה נטמנו האבות של עדת בני ישראל בהודו אשר ספינתם נטרפה בחופי נאבגאון לפני כאלפיים שנה" . מנאבגאון פשטו בני ישראל על כל ארץ הודו.

ההגירה להודו[edit]

גלי הגירה לדרום-מערב הודו היו במאה ה-16 מספרד ופורטוגל. מאיראן הגיעו גלי הגירה בתקופת המאה ה- 16. ומאזור אפגניסטן הגיעו גלי הגירה במאה ה-16 וה-17. החל מהמאה ה-17 ואילך הגיעו גלי הגירה של יהודים מעיראק לאזור כלכותה. במהלך מלחמת העולם השנייה נמלטו יהודים מאירופה להודו וחלקם אף התיישבו במקום.

"בני ישראל"[edit]

הפניה לערך מורחב: בני ישראל (הודו)

"בני ישראל" טוענים כי הם צאצאים ליהודים שנמלטו מגזרות אנטיוכוס במאה ה-2 לפנה"ס. "בני ישראל" חיו בקהילות סגורות ולא התערבבו עם שכניהם ההודים, למרות דומים במראם לשכניהם ההודים.

התנועה הציונית הייתה מפותחת אצל "בני ישראל" ועם הקמת מדינת ישראל היגרו יהודים רבים מ"בני ישראל" לארץ ישראל. אחרים היגרו לאנגליה. מכ-24,000 יהודים בני עדת "בני ישראל" בשנת 1947 נותרו כיום בהודו מספר אלפים מועט של יהודי "בני ישראל".

יהודי קוצ'ין[edit]

הפניה לערך מורחב :יהדות קוצ'ין

"קהילת יהודי קוצ'ין" היא הקהילה הקטנה מבין קהילות יהודי הודו. היא חולקה לשלוש קבוצות: "הלבנים", "השחורים" ו"המשוחררים" (קבוצה שהתאחדה עם הזמן לתוך קבוצת יהודי ק'וצין השחורים).

העדות הראשונה לישיבת יהודים באזור קוצ'ין היא מהמאה ה-10 ועדויות לכך כתובות בשפה ה"טאמילית".

"בגדדים"[edit]

היהודים מעיראק החלו להגיע להודו כבר בסוף המאה ה-18, בסוף המאה הי"ח. בתחילת המאה ה-19 נמלטו יהודים עשירים רבים מעיראק, הידועות הן המשפחות ששון, יהודה, גבאי ועזרא. יהודים אלו עזבו את הערים בגדד ובצרה בגלל רדיפת היהודים בהן ועברו להתגורר בעיקר בערים מומבאי, וכלכותה. כונו על ידי שאר יהודי הודו בגדדים (ברדדים) או עיראקים בגלל מוצאם העיראקי, בדרך כלל היו מבוססים ובעלי משרות בכירות ובתפקידים משמעותיים. לקהילה זו הצטרפו יהודים יוצאי מדינות נוספות באימפריה העות'מאנית, ביניהם מספר משפחות יוצאות חאלב שהגיעו מאוחר יותר להצלחה כלכלית, וכן משפחות מתימן, איראן ואפגניסטאן.

המהגרים מעיראק, בתמיכת משפחת ששון הידועה, הקימו בית ספר ועליו מתנוסס שלט מיום חנוכת הבניין שבו כתובה בשפה מאוד ציורית מה מטרת בית הספר: "זה בית תלמוד, נוסד להפיץ אור המדע על בני ישראל ולנהלם על מי מנוחות התורה והיראה ומוסר דרך ארץ ולחנכם בלמוד לשון הקודש ושפת אינגליש מבלי שכר...".

הקהילה הבגדדית, פרט לבודדים, עזבה את הודו עם קבלת העצמאות. חלקם לישראל ורובם לממלכה המאוחדת ולמדינות אחרות בחבר העמים הבריטי.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים[edit]

  1. יש לוח נחושת הכתוב בטמילית ומעיד על זכויות שנתן שליט מחוז בדרום מערב הודו לאדם בשם רבן יוסף


לקריאה נוספת[edit]