ישיבת דגל ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←ישיבה תורנית לאומית דגל ירושלים: תיקון, מ- "כ-107 תלמידים" ל- "כ-100 תלמידים") |
||
| (42 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ישיבות| | |||
|שם=ישיבת דגל ירושלים | |||
|סוג=ישיבה קטנה-תיכונית | |||
|תאריך יסוד=שנה"ל ה'תשע"ה | |||
|מיקום=נחלים | |||
|השתייכות=הציונות הדתית | |||
|מייסדים=הרב משה יונגשטיין, הרב חנן אידלשטיין | |||
|ראש הישיבה= [[הרב משה יונגשטיין]] | |||
|מספר תלמידים= כ- 105 | |||
}} | |||
== ישיבה תורנית לאומית דגל ירושלים == | == ישיבה תורנית לאומית דגל ירושלים == | ||
ישיבת דגל ירושלים, על שם התנועה שייסד הראי"ה קוק "דגל ירושלים", הוקמה באלול ה'תשע" | ישיבת תורנית לאומית דגל ירושלים, על שם התנועה שייסד הראי"ה קוק "דגל ירושלים", הוקמה באלול ה'תשע"ד במושב נחלים. סיסמת הישיבה היא "להרים את התורה במרכז". כיום לומדים בישיבה כ-100 | ||
תלמידים מט' עד י"ב. | |||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
רעיון הישיבה | רעיון הקמת הישיבה נוסד ע"י הרב משה יונגשטיין, ר"מ לשעבר בישיבה התיכונית "דרכי נועם" וראש הישיבה כיום, בעידודם של [[הרב מרדכי שטרנברג|הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב שלמה אבינר|הרב שלמה אבינר]], [[הרב יהושע שפירא|הרב יהושע שפירא]], [[הרב מיכה הלוי|הרב מיכה הלוי]] ועוד רבנים, ובסיועו של הרב חנן אידלשטיין. הישיבה הוקמה תחילה בתוך המתחם של ישיבת בנ"ע נחלים, ובתמוז ה'תשע"ו עברה הישיבה למתחם התורני - טכנולוגי נחלים. הישיבה רשומה במשרד החינוך. | ||
== הווי הישיבה == | == הווי הישיבה == | ||
מטרת הישיבה היא להקים דור של [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] על גבי חיי החול של המדינה, כחזון [[הרב קוק|הרב קוק]] בהקמת התנועה "דגל ירושלים". לכן, הישיבה הוקמה מלכתחילה במרכז הארץ להרים רמה תורנית במרכז, ובשביל תלמידים שגרים | מטרת הישיבה היא להקים דור של [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] על גבי חיי החול של המדינה, כחזון [[הרב קוק|הרב קוק]] בהקמת התנועה "דגל ירושלים". לכן, הישיבה הוקמה מלכתחילה במרכז הארץ להרים רמה תורנית במרכז, ובשביל תלמידים שגרים בכל הארץ ומחפשים ישיבה בתחום הזה. | ||
הישיבה עם חצי פנימייה כיום, ראשון עד שלישי אחר הצהריים (למעוניינים) ומרביעי עד שישי, עם כ-12 שבתות בשנה, וכן חגים, כמו [[יום כיפור|יום כיפור]], [[יום העצמאות|יום העצמאות]], [[שבועות|שבועות]] ועוד. בימי חמישי בערב מתקיים בישיבה "משמר" (במלעיל. כמו טיש עם ריקודים, דברי תורה, ניגונים והתוועדות). הגיבוש החברתי מודגש בישיבה, יש פעילויות כיתתיות משותפות רבות, יוזמות משותפות, חברותות ועוד. | |||
== סדר היום והלימודים בישיבה == | == סדר היום והלימודים בישיבה == | ||
=== סדר היום הלימודי === | === סדר היום הלימודי === | ||
היום מתחיל ב-7:10 בשחרית, ושיעורי [[אמונה|אמונה]] מתחילים לרוב ב-9:20 | היום מתחיל ב-7:10 בשחרית, ושיעורי [[אמונה|אמונה]] מתחילים לרוב ב-9:20, סדר עיון ב[[גמרא|גמרא]] (סדר בוקר), ארוחת צהריים ב-13:00. סדר בקיאות בגמרא (סדר צהריים) מתחיל ב-14:00 וכולל שיעורים למעוניינים עד מנחה ב-15:45, לאחר מנחה סדרי [[משנה|משנה]] ו[[הלכה|הלכה]] עד 17:30, מ-17:30 עד 19:00 שיעורי חול או תנ"ך, תלוי בכיתות ובשיעורים. מ-19:10 עד 20:00 סדר בקיאות בגמרא (סדר ערב), בוגרים בחברותות עם צעירים, ערבית וארוחת ערב. אחרי ארוחת ערב יש לימודי [[חברותא|חברותות]] וחבורות ב[[בית מדרש|בית המדרש]], חלק מתמידים עד מאוחר, וכן פעילויות חברתיות, חוגים ותיגבורים לימודיים. | ||
=== לימודי הבגרות === | === לימודי הבגרות === | ||
מכיוון שהמטרה החשובה ביותר היא הקמת דור של [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], ועם זאת הישיבה נוקטת בעמדה לפיה לימודי הבגרות להשיג תעודה טובה אינם מחייבים לימודים אינטנסיביים על פני רוב היום, ולעומת זאת | מכיוון שהמטרה החשובה ביותר היא הקמת דור של [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], ועם זאת הישיבה נוקטת בעמדה לפיה לימודי הבגרות להשיג תעודה טובה אינם מחייבים לימודים אינטנסיביים על פני רוב היום, ולעומת זאת רוב היום צריך להשתקע ב[[תורה|תורה]], לכן לימודי החול בכיתות ט' וי' לא חורגים מהשעה 17:30 עד 19:00 למעט תיגבורים בערבים. בכיתות י"א וי"ב, ובעיקר בשבועות שלפני הבגרויות (לא יותר מחודש) התלמידים לומדים מעט יותר שעות, לרוב מהשעה 16:00, במקרים בודדים לומדים גם באופן חד פעמי בשעות אחרות. בימים של הבגרויות, ובימים לפניהם לעיתים, ישנם ימים חופשיים לתלמידים שמעוניינים. למרות כל החששות, תלמידים ניגשים ליחידות גבוהות ומוציאים ציונים טובים, בכלל בכל היחידות ובעיקר במקצועות אנגלית ומתמטיקה (5, 4 ו-3 יח"ל). | ||
=== מבצעים לימודיים === | === מבצעים לימודיים === | ||
| שורה 28: | שורה 39: | ||
* בישיבה ישנם לימודיים יומיים בהכוונתה, [[דף יומי|דף יומי]], פרק [[תנ"ך|תנ"ך]] יומי, [[רמב"ם|רמב"ם]] יומי, דף יומי ב[[הלכה|הלכה]] ב[[משנה ברורה|משנה ברורה]] ("דרשו") ועוד. | * בישיבה ישנם לימודיים יומיים בהכוונתה, [[דף יומי|דף יומי]], פרק [[תנ"ך|תנ"ך]] יומי, [[רמב"ם|רמב"ם]] יומי, דף יומי ב[[הלכה|הלכה]] ב[[משנה ברורה|משנה ברורה]] ("דרשו") ועוד. | ||
* | * בנר ראשון של חנוכה יש חידון ישיבתי פומבי בהלכות חנוכה. | ||
== הרעיון ההשקפתי של הישיבה == | == הרעיון ההשקפתי של הישיבה == | ||
=== תנועת דגל ירושלים === | === תנועת דגל ירושלים === | ||
[[גאולה|גאולת עם ישראל]] בדורותינו ב[[ארץ ישראל|ארץ ישראל]] התרחשה ועודנה בהנהגה חילונית, וכמטרת | [[גאולה|גאולת עם ישראל]] בדורותינו ב[[ארץ ישראל|ארץ ישראל]] התרחשה ועודנה בהנהגה חילונית (הדבר מורכב ודורש עיון בכתבי מרן הראי"ה, אך נכתב כאן לשם העניין) וכמטרת מרן הראי"ה קוק, יש להקים על גבי הקומה החומרית בגאולה קומה נוספת רוחנית, ובראשה [[ירושלים|ירושלים]], המסמלת את פסגת הקדושה בעם ישראל (אורות, "דגל ירושלים". אגרות הראי"ה, תתס"ז, תתפ"ח, תתקס"ז ועוד). יש להרים את התורה ב[[עם ישראל|עם ישראל]] להופעת הגאולה במהרה ועל החרדים לדבר ד' מוטל התפקיד לרומם את התורה ועם ישראל, ולכן בישיבה שמים דגש על השליחות הקריטית ועל הצורך לחיות חיי תורה אמיתיים בדור, במיוחד לאור תורת [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק|הרא"יה קוק זצ"ל]]. | ||
=== תורה תבלין === | === תורה תבלין === | ||
בדור האחרון, צרות רוחניות קשות מופיעות | בדור האחרון, צרות רוחניות קשות מופיעות, והבלבול גובר, והפשרנות עלולה להטעות, והתרופה היחידה מול [[יצר הרע|יצר הרע]] היא התורה (גמ' קידושין). ולכן הדרך היחידה להצמיח קומה חזקה של תורה בעם ישראל היא להצמיח תלמידי חכמים [[יראת שמים|יראי שמיים]] שאוהבים את התורה, ואוהבים את עם ישראל וחיים חיי תורה שלמים וחזקים. ובכדי שיאהבו את התורה, הישיבה שמה למטרה לחבר את התלמידים לחיים של קדושה בעבודת ד', ע"י עיון בתורה, משמרים, חיות והתלהבות ב[[תפילה|תפילה]], [[שמחה|שמחה]] אמיתית בקדושה, כי רק כך תצמח הקומה הבאה, קומת הרוח. | ||
== צוות הישיבה == | == צוות הישיבה == | ||
* נשיא הישיבה הרב חנן | * נשיא הישיבה (לשעבר) הרב חנן אידלשטיין. למד ב[[ישיבת מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] ור"מ ב[[ישיבת הר המור|ישיבת הר המור]] | ||
* ראש הישיבה הרב משה יונגשטיין. למד בישיבת מרכז הרב ומתלמידי [[הרב | * ראש הישיבה הרב משה יונגשטיין. למד בישיבת מרכז הרב ומתלמידי [[הרב צבי ישראל טאו|הרב צבי ישראל טאו]] ו[[הרב מרדכי שטרנברג|הרב מרדכי שטרנברג]]. | ||
* הרב אבשלום בידני. למד ב[[ישיבת עטרת ירושלים|עטרת כהנים]]. ר"מ. | * הרב אבשלום בידני. למד ב[[ישיבת עטרת ירושלים|עטרת כהנים]]. ר"מ כיתה יא'. | ||
* הרב אשי בלייכר. למד בהר המור. ר"מ. | * הרב אשי בלייכר. למד בהר המור. ר"מ כיתה י'. | ||
* הרב נדב ויזל. למד ב[[ישיבת עטרת נחמיה| ישיבת עטרת נחמיה]] בראשות [[הרב מיכה הלוי|הרב מיכה הלוי]]. ר"מ. | * הרב נדב ויזל. למד ב[[ישיבת עטרת נחמיה| ישיבת עטרת נחמיה]] בראשות [[הרב מיכה הלוי|הרב מיכה הלוי]]. ר"מ שיעור א'. | ||
* | * הרב אייל חבשוש. למד ב[[ישיבת קרני שומרון|ישיבת קרני שומרון]]. ר"מ שיעור ד' בסדר צהריים. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
[ | [https://5eb82d099592b.site123.me/ אתר ישיבת דגל ירושלים] | ||
גרסה אחרונה מ־10:29, 22 ביולי 2021
|
|
| ישיבת דגל ירושלים | |
|---|---|
| סוג | ישיבה קטנה-תיכונית |
| תאריך יסוד | שנה"ל ה'תשע"ה |
| מיקום | נחלים |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב משה יונגשטיין, הרב חנן אידלשטיין |
| ראש הישיבה כיום | הרב משה יונגשטיין |
| מספר תלמידים | כ- 105 |
ישיבה תורנית לאומית דגל ירושלים[עריכה]
ישיבת תורנית לאומית דגל ירושלים, על שם התנועה שייסד הראי"ה קוק "דגל ירושלים", הוקמה באלול ה'תשע"ד במושב נחלים. סיסמת הישיבה היא "להרים את התורה במרכז". כיום לומדים בישיבה כ-100 תלמידים מט' עד י"ב.
הקמת הישיבה[עריכה]
רעיון הקמת הישיבה נוסד ע"י הרב משה יונגשטיין, ר"מ לשעבר בישיבה התיכונית "דרכי נועם" וראש הישיבה כיום, בעידודם של הרב מרדכי שטרנברג, הרב שלמה אבינר, הרב יהושע שפירא, הרב מיכה הלוי ועוד רבנים, ובסיועו של הרב חנן אידלשטיין. הישיבה הוקמה תחילה בתוך המתחם של ישיבת בנ"ע נחלים, ובתמוז ה'תשע"ו עברה הישיבה למתחם התורני - טכנולוגי נחלים. הישיבה רשומה במשרד החינוך.
הווי הישיבה[עריכה]
מטרת הישיבה היא להקים דור של תלמידי חכמים על גבי חיי החול של המדינה, כחזון הרב קוק בהקמת התנועה "דגל ירושלים". לכן, הישיבה הוקמה מלכתחילה במרכז הארץ להרים רמה תורנית במרכז, ובשביל תלמידים שגרים בכל הארץ ומחפשים ישיבה בתחום הזה.
הישיבה עם חצי פנימייה כיום, ראשון עד שלישי אחר הצהריים (למעוניינים) ומרביעי עד שישי, עם כ-12 שבתות בשנה, וכן חגים, כמו יום כיפור, יום העצמאות, שבועות ועוד. בימי חמישי בערב מתקיים בישיבה "משמר" (במלעיל. כמו טיש עם ריקודים, דברי תורה, ניגונים והתוועדות). הגיבוש החברתי מודגש בישיבה, יש פעילויות כיתתיות משותפות רבות, יוזמות משותפות, חברותות ועוד.
סדר היום והלימודים בישיבה[עריכה]
סדר היום הלימודי[עריכה]
היום מתחיל ב-7:10 בשחרית, ושיעורי אמונה מתחילים לרוב ב-9:20, סדר עיון בגמרא (סדר בוקר), ארוחת צהריים ב-13:00. סדר בקיאות בגמרא (סדר צהריים) מתחיל ב-14:00 וכולל שיעורים למעוניינים עד מנחה ב-15:45, לאחר מנחה סדרי משנה והלכה עד 17:30, מ-17:30 עד 19:00 שיעורי חול או תנ"ך, תלוי בכיתות ובשיעורים. מ-19:10 עד 20:00 סדר בקיאות בגמרא (סדר ערב), בוגרים בחברותות עם צעירים, ערבית וארוחת ערב. אחרי ארוחת ערב יש לימודי חברותות וחבורות בבית המדרש, חלק מתמידים עד מאוחר, וכן פעילויות חברתיות, חוגים ותיגבורים לימודיים.
לימודי הבגרות[עריכה]
מכיוון שהמטרה החשובה ביותר היא הקמת דור של תלמידי חכמים, ועם זאת הישיבה נוקטת בעמדה לפיה לימודי הבגרות להשיג תעודה טובה אינם מחייבים לימודים אינטנסיביים על פני רוב היום, ולעומת זאת רוב היום צריך להשתקע בתורה, לכן לימודי החול בכיתות ט' וי' לא חורגים מהשעה 17:30 עד 19:00 למעט תיגבורים בערבים. בכיתות י"א וי"ב, ובעיקר בשבועות שלפני הבגרויות (לא יותר מחודש) התלמידים לומדים מעט יותר שעות, לרוב מהשעה 16:00, במקרים בודדים לומדים גם באופן חד פעמי בשעות אחרות. בימים של הבגרויות, ובימים לפניהם לעיתים, ישנם ימים חופשיים לתלמידים שמעוניינים. למרות כל החששות, תלמידים ניגשים ליחידות גבוהות ומוציאים ציונים טובים, בכלל בכל היחידות ובעיקר במקצועות אנגלית ומתמטיקה (5, 4 ו-3 יח"ל).
מבצעים לימודיים[עריכה]
- בישיבה משתדלים לגמור לפני כל פורים (כחודש לפני החג מתחילים ללמוד) את מסכת מגילה. בתחילה בסדר ערב, ובהמשך בכל הסדרים.
- ביום הזיכרון לחללי צה"ל והנרצחים בפיגועים משתדלים לגמור את כל ש"ס המשניות, ע"י חלוקת מסכתות ופרקים ישיבתית.
- בישיבה ישנם לימודיים יומיים בהכוונתה, דף יומי, פרק תנ"ך יומי, רמב"ם יומי, דף יומי בהלכה במשנה ברורה ("דרשו") ועוד.
- בנר ראשון של חנוכה יש חידון ישיבתי פומבי בהלכות חנוכה.
הרעיון ההשקפתי של הישיבה[עריכה]
תנועת דגל ירושלים[עריכה]
גאולת עם ישראל בדורותינו בארץ ישראל התרחשה ועודנה בהנהגה חילונית (הדבר מורכב ודורש עיון בכתבי מרן הראי"ה, אך נכתב כאן לשם העניין) וכמטרת מרן הראי"ה קוק, יש להקים על גבי הקומה החומרית בגאולה קומה נוספת רוחנית, ובראשה ירושלים, המסמלת את פסגת הקדושה בעם ישראל (אורות, "דגל ירושלים". אגרות הראי"ה, תתס"ז, תתפ"ח, תתקס"ז ועוד). יש להרים את התורה בעם ישראל להופעת הגאולה במהרה ועל החרדים לדבר ד' מוטל התפקיד לרומם את התורה ועם ישראל, ולכן בישיבה שמים דגש על השליחות הקריטית ועל הצורך לחיות חיי תורה אמיתיים בדור, במיוחד לאור תורת הרא"יה קוק זצ"ל.
תורה תבלין[עריכה]
בדור האחרון, צרות רוחניות קשות מופיעות, והבלבול גובר, והפשרנות עלולה להטעות, והתרופה היחידה מול יצר הרע היא התורה (גמ' קידושין). ולכן הדרך היחידה להצמיח קומה חזקה של תורה בעם ישראל היא להצמיח תלמידי חכמים יראי שמיים שאוהבים את התורה, ואוהבים את עם ישראל וחיים חיי תורה שלמים וחזקים. ובכדי שיאהבו את התורה, הישיבה שמה למטרה לחבר את התלמידים לחיים של קדושה בעבודת ד', ע"י עיון בתורה, משמרים, חיות והתלהבות בתפילה, שמחה אמיתית בקדושה, כי רק כך תצמח הקומה הבאה, קומת הרוח.
צוות הישיבה[עריכה]
- נשיא הישיבה (לשעבר) הרב חנן אידלשטיין. למד בישיבת מרכז הרב ור"מ בישיבת הר המור
- ראש הישיבה הרב משה יונגשטיין. למד בישיבת מרכז הרב ומתלמידי הרב צבי ישראל טאו והרב מרדכי שטרנברג.
- הרב אבשלום בידני. למד בעטרת כהנים. ר"מ כיתה יא'.
- הרב אשי בלייכר. למד בהר המור. ר"מ כיתה י'.
- הרב נדב ויזל. למד ב ישיבת עטרת נחמיה בראשות הרב מיכה הלוי. ר"מ שיעור א'.
- הרב אייל חבשוש. למד בישיבת קרני שומרון. ר"מ שיעור ד' בסדר צהריים.