ישיבת ירושלים לצעירים

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל הישיבה

ישיבת ירושלים לצעירים שעל יד מרכז הרב (או בשמה הקצר: ישיבת ירושלים לצעירים. נקראת לרוב הישיבה לצעירים או בראשי תבות ישל"צ), היא ישיבה תיכונית עם פנימייה בשכונת קרית משה בירושלים, בצמוד לישיבת מרכז הרב. הישיבה היא אחת מהישיבות התיכוניות הראשונות, ובעלת מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי. הישיבה היא אחת מהמפעלים החינוכיים-תורניים שיזם הרב יעקב פילבר בהשראת משנתו החינוכית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ועל פי הדרכתו הישירה והצמודה של בנו הרב צבי יהודה קוק.

מראה הישיבה מבחוץ. שתי הקומות העליונות משמשות את ישיבת מרכז הרב, הקומה השלישית מלמעלה היא קומת בית המדרש ושתי הקומות התחתונות משמשות כפנימיות וכמזכירות הישיבה

תולדות הישיבה

הישיבה הוקמה בשנת תשכ"ד על ידי הרב יעקב פילבר, מחשובי תלמידיו של הרב צבי יהודה קוק, שצירף אליו קבוצת בוגרים מישיבת מרכז הרב, וביניהם הרב עוזי קלכהיים, הרב צפניה דרורי, והרב איתן אייזמן, (כולם לימים רבנים משפיעים בציבור הדתי לאומי) כישיבה לצעירים בגילאי 12-18, שתוכנית הלימודים שבה תתבסס על תוכנית לימוד שהתווה הרב קוק, המשלבת לימודי אמונה (מחשבת ישראל),לימוד גמרא בעיון ובבקיאות ולימודי חול נצרכים. מאוחר יותר, עקב לחץ שהפעילו הורי תלמידים רבים, צורפו בהדרגה לתוכנית הישיבה לימודי חול נוספים על מנת לעמוד בדרישות משרד החינוך לתעודת בגרות. הרב צבי יהודה קוק, שהיה מורה דרכה הרוחני של הישיבה, נתן לראשי הישיבה 'יד חופשית' ולא התערב כמעט בהחלטות פנימיות, פרט ללימודי השפה האנגלית להם התנגד בתוקף, ולפיכך נלמדו בכיתות שהיו מחוץ לתחום הרשמי של הישיבה.

בתקופה מאוחרת יותר, עקב ריבוי התלמידים שביקשו להגביר את כמות לימודי הקודש בישיבה (ביקוש שבעקבותיו קמו בהמשך השנים ישיבות קטנות בהן לא מתקיימים כלל לימודי חול) הישיבה פתחה תוכנית חדשה ששמה "אתר"ג" (ראשי תיבות של 'אל תבואני רגל גאווה') הכוללת תגבור לימודי קודש, על חשבון לימודי החול. לפני מספר שנים נפתח מסלול "תוכנית בית המדרש" שמיועד לתלמידים שמעוניינים להשקיע את רוב שעותיהם בתורה ורק שיעורים הכרחיים, כמו מתמטיקה ואנגלית, נלמדים במסגרת הכיתה הרגילה. למרות שהרב צבי יהודה לא נטה להתערב בשיקולי הישיבה, ראשי הישיבה היו פונים אליו להתייעצויות ולקבלת הדרכות, שכן הם נמנים עם תלמידיו, ואף לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה, ראש הישיבה הרב ירחמיאל וייס היה נוהג לקבל הדרכות מהרב אברהם אלקנה כהנא שפירא עד לפטירתו של האחרון בשנת תשס"ח.

בחמש עשרה שנותיה הראשונות (תשכ"ד-תשל"ט), כיהן כראש הישיבה מייסדה הרב פילבר. באותן שנים רוב הבוגרים המשיכו בישיבת מרכז הרב. הרב איתן אייזמן שימש שנה אחת כממלא מקומו בראשות הישיבה. משנת תש"ם ועד היום ראש הישיבה הוא הרב ירחמיאל וייס.

מאמצע שנות השמונים כאשר הישיבה בראשות הרב וייס החלה להכין את תלמידיה לבגרות מלאה גדל הביקוש ללמוד בישיבה, נפתחה כיתה נוספת בכל מחזור, וכיום לומדים בישיבה כ-320 תלמידים מכיתה ט' עד י"ב. במשך השנים צומצמה הישיבה מתיכון בן 6 שנות לימוד, לתיכון בן 4 שנות לימוד, ללא חטיבת ביניים. כיום, עומד בראשות התיכון בישיבה הרב דוד שמחון[1].

הפיגוע

בליל ראש חודש אדר ב' תשס"ח, חדר מחבל משכונת ג'אבל מוכאבר שבמזרח העיר לספריית ישיבת מרכז הרב, ורצח שמונה בחורים - חמישה מתוכם היו תלמידי הישיבה לצעירים ועוד אחד מבוגרי הישיבה. כ-10 תלמידים נוספים נפצעו בפיגוע. לאחר הפיגוע, הוציאה הישיבה את הספר שמונה נסיכי אדם, שיצא לאור בט"ו באב תשס"ח, ובו מאמרים מאת רבנים מובילים בציבור הדתי-לאומי על ענייני השעה, גאולה, והתמודדות עם משברים, וכן מאמרים ודברי זיכרון על התלמידים שנרצחו.
בעקבות הפיגוע, עלתה הישיבה לכותרות, וביחוד התפרסם הרב וייס לאור הספדיו ודברי החיזוק שנשא בישיבה ובכלי התקשורת. לזכר שמונת התלמידים הוציאה הישיבה דיסק בביצוע מקהלה מתלמידי הישיבה ובו שירי שבת ושירי כיסופים לגאולה בשם "נעם הנשמות".

הישיבה כיום

הישיבה נחשבת לאחת הישיבות התיכוניות המובילות, הן ברמתה התורנית והן ברמתה הלימודית. תלמידיה, שבאים ברובם מחוגי מרכז הרב, ממשיכים לרוב לישיבות גבוהות וישיבות הסדר. מדי שנה מנסים להתקבל לישיבה למעלה מ-500 תלמידים אך מתקבלים בין 80 ל-100 תלמידים בלבד. במסגרת הישיבה פועלת גם כיתת חינוך מיוחד, הנפתחת אחת ל-4 שנים. הישיבה נודעת בגישה החינוכית הגודלת במתן חופש ולקיחת אחריות אישית ואין בה הקפדה יתרה על נוכחות בשיעורים.

אחת לשבועיים מתקיימת "שבת ישיבה", במסגרתה יש סדר לימוד קבוע, ושיעור של ראש הישיבה.

בטאוני הישיבה

הישיבה מוציאה לאור אחת לכמה שנים בטאון תורני בשם דגל ירושלים (ע"ש תנועה שהקים הרב קוק), המכיל עשרות מאמרים מרבני ותלמידי הישיבה בכל מקצועות התורה, וכן מתפרסמות בו לראשונה פסקאות מכתבי הרב קוק ואגרות של הרב צבי יהודה. הקובץ האחרון, השביעי במספר, יצא לאור בשנת תש"ע. מדי כמה שנים אף יוצא בטאון ספרותי הנקרא 'ודור יקום וחי'. האחרון (השישי במספרו) יצא בשנת תשס"ז.

ישיבת בין הזמנים

בכל שנה בחופשת הקיץ, מתקיימת בישיבה, ביוזמת התלמידים ובניהולם, ישיבת בין הזמנים (ישבה"ז), במסגרתה מתקיימים לימודי תורה לשמה למשך כשבועייים וחצי. במהלך ישיבת בין הזמנים, מוזמנים לישיבה מגוון רבנים מהציבור הדתי לאומי (ואף רבנים חרדים ואדמו"רים) להעביר שיעורים, וכן מתקיימים סדרי לימוד מיוחדים.

בוגרי הישיבה הבולטים

לאורך שנותיה, הוציאה הישיבה בוגרים רבים שהשתלבו בכל התחומים, התורניים והכלליים, וחלקם מהווים היום חלק מרכזי מהמנהיגות הרבנית הצעירה של הציונות הדתית. עם הבוגרים נמנים:

רבנים

גיבורי מלחמות ישראל

  • אלוף משנה דרור ויינברג, מח"ט יהודה שנהרג בקרב גבורה ב"ציר המתפללים" בחברון.
  • עמיחי מרחביה- נהרג במלחמת לבנון השניה.
  • דגן ורטמן- נהרג במבצע "עופרת יצוקה".
  • יוני נתנאל- נהרג במבצע "עופרת יצוקה".

אחר

  • עמנואל שילה - עורך העיתון בשבע.
  • אלישיב רייכנר - עיתונאי במקור ראשון, חבר מערכת הירחון נקודה.
  • אדם צחי - עיתונאי במקור ראשון, נקודה, ובאתר האינטרנט כיפה. עורך המקומון של גוש עציון. בעבר עורך העלון "עולם קטן".
  • אלחנן ניר - עורך מוסף הספרות של מקור ראשון.
  • יונדב קפלון- מבחירי המשוררים בארץ.
  • שמואל מאיר - סגן ראש עיריית ירושלים שנהרג בתאונת דרכים.
  • אלוף משנה מרדכי כהנא, מפקד החטיבה הדרומית בעזה.
  • ד"ר יוחנן ברויאר- חוקר השפה העברית.
  • חנוך דאום- עיתונאי.
  • להב יצחק בלוך- קצין ראשי בשרותי כבאות והצלה אזור בנימין.

הערות שוליים

  1. רב שכונת קרית יובל. לשעבר חבר מועצת העיר ירושלים וסגן ראש העיר, וכן רב שירותי כבאות והצלה בישראל.