כל דאלים גבר

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכה]

כשאין שום ראיה ואין דררא דממונא, החפץ שייך למי שיתפוס אותו בכח או בראיות (הסוגיא בבבא בתרא לד:, דן בזה הרא"ש תחילת בבא מציעא).

לדוגמא, זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי (בבא בתרא לד:).

מקור וטעם[עריכה]

מקורו מסברא.

בטעמו נחלקו הראשונים:
  1. אומדנא שהבעלים האמיתי יגבר, משום שהוא מוסר נפשו יותר על רכושו, ועוד, שהשקרן סובר "מה בצע שאמסור נפשי והיום או למחר יביא ראיה ויוציאנה מידי". וזה בירור המציאות, שמסתבר שהוא דובר אמת (רא"ש תחילת בבא מציעא).
  2. או שאין בית דין נזקקין להן כלל (חוסר פסיקה, מעין הנהגה). ולכן דין זה שייך רק כשאין דררא דממונא, שאינו נחשב בכלל ספק אלא חוסר ידיעה (קובץ שיעורים בבא בתרא ט, קנב, והפני שלמה בבא בתרא לא: תלה את שני הצדדים הללו במחלוקת ראשונים).
  1. כל דאלים גבר זה דין וודאי, שהינו לפי כללי חושן משפט ובהלכות טוען ונטען, שחפץ שאין עליו טוען ונטען בראיות המועילות בבית דין אין לחפץ בעלים בטוען ונטען, ולכן מי שתופס את החפץ בראשונה עם טענתו בראשונה, הוא הבעלים על החפץ, וגם אם הוא הודה אחר כך שהתפיסה היתה בגזילה אין נפקעת למפרע התפיסה, כיון שהיא דין גמור בחושן משפט שהחפץ שייך מספק למי שתפסו. וכן איתא בפירוש ברשב"ם בב"ב לג א: "והרי הוא זכה בו מן הדין בדין כל דאלים גבר ואעפ שהודה עכשיו שהוא שלך הרי הוא כנותן לך את האילן מדעתו אף על פי שלא זכית בו מן הדין" עיי"ש.

ומכך תצא נפקא מינה לוודאותו, כדלקמן בסמוך.

לגבי ודאותו, האם נקרא "לכם", כגון ליטול אתרוג שזכה בו מדין כל דאלים - הקובץ שיעורים (כתובות נה) כתב שלכאורה אינו "לכם", אך מתוס' משמע שכן.

פרטי הדין[עריכה]

תפיסה בזה אחר זה נחלקו בה הראשונים האם מועילה (קובץ שיעורים שם, ותולה בסברות הנ"ל. ובתקפו כהן יט כתב שמועילה).

התופס בדין "כל דאלים" נעשה מרא קמא ע"י תפיסתו (קונטרס ביאורים בבא בתרא לד).

דבר שביד בית דין או ביד אדם אחר לא אומרים עליו כל דאלים גבר, אלא רק בדבר המונח במקום הפקר (משאת בנימין יא, הובא ביד מלאכי כללי הדינים שיט).

חוזק[עריכה]

כל ההכרעות עדיפות מ"כל דאלים" ודינו לא נאמר בהן.

כללים[עריכה]

בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.

בספיקא דדינא - כשאינו ספק במציאות אלא ספק בדין, לא מועיל כל דאלים (תקפו כהן קכה).

ראה גם[עריכה]

  • מוחזק (כשהיה ברשותו של אחד מהם כבר קודם הספק)