מוצאי שבת

From ויקישיבה
Revision as of 13:48, 5 September 2012 by יוסף שמח בוט (talk | contribs) (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

מוצאי שבת הוא הלילה שבסיומו של יום השבת.


תפילת ערבית[edit]

לאחר צאת הכוכבים, מתפללים ערבית של יום חול. בתפילת שמונה עשרה, תוך כדי הברכה הראשונה של ימות החול: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה", מבדילים בין הקודש והחול בהוספת המילים: "אתה חוננתנו...".


תוספת זו כלולה בברכת "אתה חונן", כפי שביארו חז"ל: "אם אין דעה - הבדלה מנין?". כדי להבחין בין דבר למשנהו חייבים לקבל דעת, שתעזור להבחנה נכונה.


לאחר תפילת שמונה עשרה אומרים את: "ויהי נועם...", "יושב בסתר עליון...", "ואתה קדוש...".


הפסוק: "ויהי נועם..." נאמר בעמידה. בפסוק זה, ברך משה רבנו את ישראל בשעה שסיימו את בנין המשכן. על ידי המשכן שרתה השכינה בעם ישראל, ולכן, אומרים לאחר מכן את הפסוקים: "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל...", שמשמעותם שה' משרה את שכינתו בישראל.


בני העדה האשכנזית אינם נוהגים לומר פרקים אלו כאשר חל באותו שבוע אחד המועדים הנזכרים בתורה. בני עדות המזרח אומרים את: "ויהי נועם...", "יושב בסתר...", "ואתה קדוש..." גם כאשר חל יום טוב בשבוע שלאחר מוצאי שבת.


הבדלה[edit]

כשם שמקיימים אנו, עם כניסת השבת, את מצות "זכור את יום השבת לקדשו" בקידוש על היין, כך מקיימים אנו ציווי זה בהבדלה על היין עם יציאתה של השבת.


על כוס ההבדלה להכיל לפחות "רביעית" יין (לפי שיעור ה[[חזון איש]], "רביעית" היא 150 סמ"ק, ולפי שיעור הרב חיים נאה היא 86 סמ"ק). ממלאים את הגביע עד גדותיו באופן שישפך ממנו מעט יין, לסימן ברכה. יש להקפיד שהיין להבדלה לא יהיה פגום, כלומר, שלא שתה אדם מהיין שבגביע לפני כן. אם שתו מהגביע, ניתן לתקן זאת על ידי תוספת מעט יין.


בנוסח ההבדלה נאמרים פסוקים שונים ולאחר מכן מברכים על היין את ברכת "בורא פרי הגפן". ברכה שנייה היא ברכת הריח. לאחר מכן מברכים ברכת הנר ומביטים על כפות הידיים והצפרניים לאור הנר. מצווה מן המובחר לברך את "ברכת הנר" על אבוקה. נר שיש לו שתי פתילות נחשב כאבוקה. גם שני נרות שהאש שלהם נוגעת זו בזו נחשבים כאבוקה. הברכה האחרונה, הרביעית במספר, היא גם הברכה העיקרית: "ברוך אתה ה', אלהינו מלך העולם, המבדיל בין קודש לחול, ובין אור לחושך, ובין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך אתה ה', המבדיל בין קודש לחול". סימן לסדר הברכות בהבדלה במוצאי שבת הוא יבנ"ה - יין, בשמים, נר, הבדלה.


אם אדם אחד מבדיל ומוציא את השומעים ידי חובה, יכוון בלבו להוציאם ידי חובה, והם ישמעו את ברכותיו, יכוונו לצאת ידי חובה, ולאחר הברכות יענו "אמן". אין להפסיק בדיבור באמצע שמיעת הברכות.


נהוג שהנשים אינן מבדילות לעצמן וגם אינן שותות מיין הבדלה, כאשר מצוי איש שמבדיל ומוציא אותן ידי חובה.


אכילה[edit]

אין לאכול או לשתות במוצאי שבת, עד לאחר ההבדלה על היין, חוץ ממים שמותר לשתות לפני ההבדלה.


מלאכה[edit]

אסור לעשות מלאכה במוצאי שבת לפני ההבדלה. אם האדם צריך לעשות מלאכה (לאחר זמן יציאת השבת וצאת הכוכבים), ולא אמר בתפילת ערבית "אתה חוננתנו" או שטרם התפלל ערבית, יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" (ללא הזכרת שם ה'). אולם, לא יאכל ולא ישתה, עד לאחר ההבדלה על היין. נשים שאינן מתפללות ערבית (וממילא אינן אומרות "אתה חוננתנו") תאמרנה במוצאי שבת לפני שהן עושות מלאכה: "ברוך המבדיל בין קודש לחול".


יו"ט ביום ראשון[edit]

כאשר יום טוב חל ביום ראשון, אומרים בקידוש בליל יום טוב (שהוא מוצאי שבת) נוסח הבדלה שבו מבדילים "בין קודש לקודש" (בין שבת ליום טוב).


קידוש לבנה[edit]

באחד מלילות המחצית הראשונה של החודש, כאשר הירח כבר מאיר ונהנים מאורו, מברכים ברכה על התחדשותה של הלבנה. הברכה נקראת: "ברכת הלבנה", או "קידוש לבנה". ברכה זו נאמרת בעמידה תחת כיפת השמים.


על פי מולד הלבנה נקבע הלוח העברי וכל החגים והמועדים. מכאן נובעת החשיבות המיוחדת להתחדשות האור מידי חודש על פני הלבנה.


יש נוהגים לברך את ברכת הלבנה, החל משלושה ימים לאחר המולד, ויש נוהגים להמתין עד שיעברו שבעה ימים. את הברכה ניתן לברך רק במחצית הראשונה של החודש.


את ברכת הלבנה מברכים במוצאי שבת. אולם, אם באותו זמן מכסים עננים את הלבנה, עד שאין נהנים מאורה של הלבנה, מברכים בלילה אחר.


ראה גם[edit]

יום ראשון[edit]

ר' תבנית:הידעת?/י' אדר ה'תשס"ט