עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
שניהם מקרא אחד דרשו
ביטוי תלמודי שמשמעו: שני החכמים, או שלושת החכמים, הנחלקים בדעותיהם, למדו את דבריהם מכתוב אחד. קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
הקפת הראש
הגדרה - איסור העברת שיער פאת הראש אסור לגלח שיער פאות הראש מימין ומשמאל (ראה להלן: מקומה), שנאמר: לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם (ויקרא... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
חובל
הגדרה - איסור וחיוב אדם המזיק את גופו של חברו או מכהו אסור לאדם לחבול בחברו, ולא חובל בלבד אלא כל המכה את חברו בין קטן בין גדול, בין איש...להמשך הערך |
הידעת? |
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון?' על אף הכלל כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון, ישנם תקנות חכמים שלא תוקנו בדומה לדין התורה. החזון איש הסביר כי הדבר תלוי בסברת חכמים בתקנתם וכי נתנו דעתם בכל תקנה האם יש לתקנה כעין דאורייתא או שאין להקפיד על כך (חזון איש דמאי יז טז). דוגמא לכך ניתן למצוא בתקנת חכמים על טומאת בעל קרי שבניגוד לדין תורה התירו לו לומר דברי תורה ואף לטבול במים שאובים. |
פרשת השבוע |
פרשת כי תצא היא הפרשה השישית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה "כי תצא למלחמה על אויבך וכו'". לפי מוני המצוות, פרשת כי תצא היא הפרשה שבה יש מספר המצוות הרב ביותר מבין ... |
דבר בעתו |
אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן. חודש אלול תמיד בן 29 יום.
מנהגי החודשסליחות
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש ... |