פרשת קדושים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
פרשת אמור נקראת בחלק מהשנים לבדה, ובחלקן במחובר לפרשת [[אחרי מות]]. האשכנזים נוהגים להפטיר בה בעמוס פרק ט (ז-טו), והספרדים מפטירים ביחזקאל כ (ב-כ).
פרשת אמור נקראת בחלק מהשנים לבדה, ובחלקן במחובר לפרשת [[אחרי מות]]. האשכנזים נוהגים להפטיר בה בעמוס פרק ט (ז-טו), והספרדים מפטירים ביחזקאל כ (ב-כ).


==קישורים חיצוניים==
* [https://www.mgketer.org/parasha/30 פרשת קדשים] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]
* [https://www.mgketer.org/parasha/30#hftraHeader הפטרת קדשים (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר|'מקראות גדולות הכתר']]


{{פרשת שבוע}}
{{פרשת שבוע}}
[[קטגוריה:פרשת השבוע|קדושים]]
[[קטגוריה:פרשת השבוע|קדושים]]
[[קטגוריה:ספר ויקרא]]
[[קטגוריה:ספר ויקרא]]

גרסה מ־23:55, 19 בינואר 2017

פרשת קדושים היא הפרשה השביעית בחומש ויקרא.

תוכן הפרשה

חלקה הראשון של הפרשה (פרק יט) פותח בציווי ה' לבני ישראל: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם . לאחר ציווי זה מגיעות מצוות רבות מתחומים שונים - עשה ולא תעשה, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, מצוות הנוגעות לבית, לשדה, לחנות ולבית המקדש, ועוד - הנחתמות בפסוק: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה'.

חלקה השני (פרק כ) מונה איסורים רבים, שהמשותף להם הוא שעמי כנען, המאכלסים בזמן הציווי את הארץ המובטחת, נהגו לעבור עליהם - העברת זרע למולך, פניה אל אובות וידעונים, איסורי עריות רבים. התורה מפרטת גם את עונשו של העובר על רבים מאיסורים אלו.

קריאת הפרשה בציבור

פרשת אמור נקראת בחלק מהשנים לבדה, ובחלקן במחובר לפרשת אחרי מות. האשכנזים נוהגים להפטיר בה בעמוס פרק ט (ז-טו), והספרדים מפטירים ביחזקאל כ (ב-כ).

קישורים חיצוניים