קריעה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קריעה בבגד לאות אבל, בדרך כלל לאחר מוות.

סוגי קריעה[עריכה]

הקריעה הנפוצה ביותר, היא הקריעה שקורע האדם בשעה ששומע שאחד משבעת קרוביו (אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו ואשתו/ בעלה) או רבו המובהק מת.

כמו כן ישנה קריעה כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה, כלומר, ברגע המוות של אדם.

קריעה נוספת היא על חורבנה של ארץ ישראל, כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את הר הבית חרב.

דיני הקריעה[עריכה]

דינים כלליים[עריכה]

יש לקרוע את הבגד בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד.

דיני קריעה על מוות[עריכה]

כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה בשם ומלכות את ברכת ברוך דיין האמת. רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי החברה קדישא ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים (לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה). קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.


קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.

דיני קריעה על חורבן[עריכה]

הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב הפוסקים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, אולם יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים בכותל המערבי(דרוש מקור).