רבי אברהם ילין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

רבי אברהם יֶלין (יעלין) היה תלמיד חכם מהאחרונים ומחבר ספרים רבים, מתומכיה הנלהבים של הציונות[1].

תולדות חייו

נולד בכפר קטן ליד העיר וונגרוב (ווענגראב) שבפולין לאביו ר' אריה זאב ואמו חיה דינה, חסידי קאלושין-פוריסוב. בילדותו שכנע את אביו למכור את רכושו ולעלות לארץ, אולם לבסוף הדבר לא יצא לפועל. נשא את ינטה נעמי בתו של ר' נחמן יעקב אידלשטיין, ועבר לגור בביתו בוונגרוב. חותנו סידר לו חנות מכולת קטנה לפרנסתו, אולם הוא לא צלח בעסקי המסחר. הוא עבר כמה צרות ויסורים, ובחלומו נגלה לו כי תקנתו היא לעלות לארץ ישראל, והוא החליט לבצע רעיון זה לאחר התייעצות עם גדולי ישראל[2]. רעייתו הסכימה שהוא יעלה תחילה לבדו ויתבסס מבחינה כלכלית, והיא תעלה אחריו. הוא החל לעלות, אולם כשניסה לחצות את נהר פרוט, שהיווה אז את הגבול בין פולין לרומניה, נתפס על ידי השוטרים, שהחלו לירות עליו, ובנס ניצל מהם. הוא הושלך לכלא, והיהודים תושבי המקום פדו אותו והחזירו אותו לפולין. הוא חזר לעירו והחל לעסוק בתורה בלבד, כאשר רעייתו המשיכה לפרנסו. חוץ מעיסוקו בש"ס ופוסקים, למד בעיון גם תנ"ך, קבלה וספרי חסידות.

נפטר בי"ב (ולפי גירסאות אחרות בי"א[3]) בחשוון תרצ"ה ונקבר בוונגרוב.

שיטתו

במוסר

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 20:38, 4 בספטמבר 2014 (IDT)


הרב ילין התווה בכתביו דרך ברורה ומקפיה לתיקון המידות, שאותה חילק לשני חלקים המכונים "עבודה זמנית" ו"עבודה תמידית". העבודה הזמנית משמעה עבודה שמוקצה לה זמן קבוע מדי יום ביומו, היינו עריכת רישום מדוקדק של מעשי האדם והתבוננות ברשימות, ומתוך התבוננות זו על האדם לבחון כיצד למנוע נפילות להבא[4]. חלק נוסף בעבודה התמידית הוא, שהאדם יזכיר לעצמו לפני כל פעולה במהלך היום את הנפילות העלולת לקרות לו כחלק מהפעולה הקרובה, ובכך להישמר מהם. במהלך התבוננות זו, על האדם לרשום את המסקנות המעשיות העולות מהתבוננותו, ולהרבות לקרוא אותן ולשננן. הוא מציג מספר דרכים למנוע את הנפילות, בהן: לגדור על עצמו סייגים שירחיקו אותו מן העבירה ובעת הצורך אף לקבלם על עצמו בנדר[5]; לקנוס את עצמו בכל פעם שנכשל וכד'. כמו כן, חלקים חשובים מ"העבודה הזמנית" הם לימוד מוסר והנהגות שיועילו לאדם בעבודתו, ותפילה[6].

דרך "העבודה התמידית" על פי הגדרתו היא, לכתוב לעצמו בצורה תמציתית תזכורות על פתקים וכד' שיהיו מונחים לנגד עיניו, ובכך תמיד ישים על לבו להזהר מן הנפילות[7].

הרב ילין סובר שעל האדם לצפות ולהשתוקק להגיע לידי נסיונות, ואף להתפלל שיבואו לפניו נסיונות, שעל ידי ההתגברות עליהם יתרגל לכוף את יצרו הרע, וכאשר באים עליו הנסיונות יודה לקב"ה על שזימנם לפניו[8].

גאולת ישראל בארץ ישראל

ספריו

  • "ארך אפיים" על ענייני הכעס ותיקונו, כולל הערות והרחבות בשם "ויוסף אברהם".
  • "גאולת ישראל"-בענייני ארץ ישראל וישובה, הציונות והגאולה.
  • "חסד לאברהם" על ענייני גמילות חסדים וצדקה.
  • "אזור הצבי" על התורה, זכה להסכמות של כעשרים רבנים ואדמו"רים ובראשם האדמו"ר רבי מאיר יחיאל הלוי האלשטוק מאוסטורבצה, בעל הספרים 'מאיר עיני חכמים'.
  • "חדרי בינה" על פירושו של בעל הטורים לתורה.
  • "נועם שיח" על עניני השיחה בין האדם לבוראו, יצא לאור בעילום שם.
  • "דרך הצדיקים"- הנהגות מגדולי ישראל.
  • "זכירת אחדות ה'"
  • מאמר "להחזיר עטרה ליושנה" (נדפס יחד עם גאולת ישראל)- "תנחומין על הפרעות רחמנא ליצלן שהיו בשביל כותל המערבי, ואני מראה מה שנראה לעניות דעתי שבעזרת השם יתברך בקרוב כל מקום המקדש יוחזר לנו ואע"פ שמצד הטבע נראה עדיין רחוק דבר זה, אבל מצד האמונה נראה לי כן" (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רנו)

הערות שוליים

  1. כפי שכותב במכתבו לרב קוק: "וכאשר הנני מחובבי ארץ הקודש ומהמצפים לישועת ישראל..." (אגרות לראי"ה מהדורה שניה אגרת רכו) למרות שהיה משויך לאגודת ישראל, כפי שכותב בהמשך אותו המכתב: "והגם שאני מתחשב כאן מאנשי האגודה..."...
  2. כפי שכותב ב"התנצלות ובקשה לפני הקונים" שהוסיף לפני ספרו "ארך אפיים": "הנה כאשר עברו עלי, לא עלינו, כמה שנים ברוב הרפתקאות בתוך ביתי ויסורים מרובים מאד ר"ל, וזה כמה פעמים נאמר לי בחזיון לילה כי תקנתי ותועלתי אך זאת היא להעתיק דירתי לארץ הקודש, וגם אמרתי בחלומי לקיים כן... והצעתי פרטי הדברים לפני גדולים ויעצוני לעשות כן..."
  3. ראה בהקדמת המו"ל לספרו גאולת ישראל
  4. "ארך אפים" סימן ג' אותיות ה' - ז'. שיטה זו דומה לשיטתו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל החפץ חיים ("שם עולם" ח"א פי"א; "מכתבי הרב חפץ חיים" לבנו ר' אריה לייב, עמ' 7; וראה "תנועת המוסר" לרב דב כ"ץ, ח"ד עמ' 75-77).
  5. "ארף אפים" סימן ג' אות י"ג. אמנם, הוא ממליץ לקבל את הנדרים לזמן קצוב שיוכל לעמוד בו וכן להתנות שהקבלות הן בלי נדר, על מנת למנוע עבירה על איסור נדר, עיין שם.
  6. "ארך אפים" סימן ג' אות ו'.
  7. בדומה לזה, מעניינים דבריו בהקדמתו לסםפר "ארך אפים": " ומה הנני מבקש מאת כל הקונים ספרי זה, אשר יהיו רגילים להחזיקו לפניהם על השלחן תמיד, ואף אם לא ילמדו בו, כי זה בעצמו בודאי ישים אי"ה תועלת גדול לזכור תמיד חומר איסור זה ולזהר ממנו... שעל ידי זה שהוא ספר מיוחד בפני עצמו וגדול רק על ענין כעס, הוא מפורסם בפני כל רואיו לידע מיד חומר איסור הכעס".
  8. "ארך אפים" סימן ג' אות ח', שם מביא סימוכין לשיטה זו מספרות החסידות; "אזור הצבי" פרשת בראשית.

קישורים חיצוניים