רבי אברהם יצחק קאהן

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
רבי אברהם יצחק קאהן
האדמו"ר מ"תולדות אהרן"
Toldos Aharon.jpg
חיבורו העיקרי "דברי אמונה"
תאריך לידה ו בטבת תרע"ד
מקום לידה צפת
תאריך פטירה כ"ז בכסלו תשנ"ז
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
חסידות תולדות אהרן
מקום מגורים צפת, הונגריה, ירושלים
מקום פעילות ירושלים
מספר בשושלת 1
הקודם -
הבא בנו רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק
בנו רבי דוד קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן
רבי יוסף יואל קאהן, האדמו"ר מ"מבקשי אמונה".
תחילת כהונה תש"ז
סיום כהונה תשנ"ז
רבותיו ר' ישראל פריינד, ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, רבי יואל טייטלבוים, חותנו, רבי אהרן ראטה
אב הרב אהרן דוד קאהן
אם מרת שיינדל ברכה
בת זוג מרת יענטא

רבי אברהם יצחק הכהן קאהן היה מייסד חסידות תולדות אהרן והאדמו"ר הראשון שלה.

נולד בו' בטבת תרע"ד בצפת לאביו הרב אהרן דוד קאהן ולשיינדל ברכה, בן למשפחת רבנים וכהנים מיוחסת, המגיעה עד למגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם נחום מטשרנוביל.

בשנת תרע"ז (בהיותו כבן ארבע) עברה משפחתו מארץ ישראל להונגריה, והתיישבה בעיר הוניאד. שם התקדם בלימוד התורה, ומסופר כי בגיל 12 ידע את התנ"ך עם פירוש רש"י בעל פה, וזאת מלימוד מחוץ לסדרים הרגילים. בגיל 14 החל ללמוד בישיבתו של רב העיר, הרב ישראל פריינד (אביו של הרב משה אריה פריינד), שם נחשב לבחיר התלמידים. לאחר שגמר את לימודיו בהוניאד, עבר ללמוד בישיבתו של ר' יהודה סג"ל רוזנר בעיר סעקלהיד, שם למד בתהמדה ושקידה עצומות. בתקופה זו החל לנהוג במנהגי פרישות שונים, בהם קימה בשעה מוקדמת, הסתפקות בשינה של שלוש שעות ושלושת רבעי השעה, הקצבת הדיבור למאה מילים ביום (הוא החזיק בכיסו מאה אבנים קטנות, וכנגד כל מילה שאמר העביר אבן אחת מכיס אחד לשני, וכשאזלו האבנים מהכיס הראשון, הפסיק לדבר) ועוד.

בתקופה זו נהג לנסוע פעמים רבות ללמוד אצל האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים. אצל ר' יואל למד בעיקר "יורה דעה", וקבל "סמיכה" ממנו. כמו כן קיבל סמיכה מר' מרדכי בריסק (מהר"ם בריסק) אב"ד טשנד ומרבותיוה הראשונים הרב פריינד והרב רוזנר.

פעם בעת ביקורו אצל ראש חבורת "שומרי אומנים", רבי אהרן ראטה (אותו הכיר מביקוריו אצל ר' יואל מסאטמר שהיה גם רבו של ר' אהרן) בסאטמר, התפעל מתפילותיהם של בני החבורה, והחליט להישאר איתם. הוא התקרב לר' אהרן ונעשה לתלמידו המובהק והקרוב, ואף נשא, בשנת תרצ"ט את יענטא, בתו של ר' אהרן לאשה. ר' אברהם יצחק תכנן לחזור לארץ ישראל לאחר נישואיו, אולם פרוץ מלחמת העולם השניה עיכב אותו. הוא נדד מהוניאד דרך בוקרשט וקונסטנצה, והצליח לעלות עם רעייתו על ספינה שהפליגה לארץ ישראל. באותה תקופה לערך, עלה לא"י גם רבו, ר' אהרן, וייסד בית מדרש בירושלים.

בשנת תש"ז נפטר ר' אהרן, ור' אברהם יצחק התמנה לכהן כאדמו"ר במקומו. לאחר זמן קצר התפלגה קבוצה קטנה של חסידים שהכתירו את בנו של ר' אהרן, רבי אברהם חיים ראטה. קבוצה זו נקראה "חסידות שומרי אמונים", כשם הקבוצה של ר' אהרן. מרבית החסידים, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק קראו לעצמם "תולדות אהרן", על שמו של ר' אהרן.

חסידות תולדות אהרן, בהנהגתו של ר' אברהם יצחק התפתחה, והוקמו מוסדות החסידות בירושלים (בשכונת מאה שערים) ובארצות הברית. כאדמו"ר מתולדות אהרן, החצר החסידית הגדולה והמשפיעה ביותר בעדה החרדית, הייתה לר' אברהם יצחק השפעה גדולה על העדה כולה. כרבו, החזיק גם ר' אברהם יצחק בדעות השוללות את הציונות ומתנגדות למדינת ישראל, וכן אסר את השירות בצה"ל ואת ההשתתפות בבחירות לכנסת, כפי שדגלה העדה החרדית.

בכ"ז בכסלו תשנ"ז, נר שלישי של חנוכה תשנ"ז נפטר לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הוריש את האדמו"רות לבנו השני, ר' דוד קאהן. בעקבות זאת חל פיצול בחסידות, כאשר הבן הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, הקים חצר חסידות חדשה בשם תולדות אברהם יצחק, על שמו של אביו. כיום, מרכזי שתי החצרות הללו ממומים בשכונת מאה שערים, והם מהווים את עיקרה של העדה החרדית. בהמשך, בן נוסף, ר' יואל יוסף קאהן ייסד חצר קטנה בשם מבקשי אמונה.

בין תלמידיו וחסידיו נמנה הרב מאיר ברנדסדורפר, בעל שו"ת 'קנה בשם, שהיה דיין בבד"צ של העדה החרדית והרב של חסידות תולדות אברהם יצחק.

ספריו[edit]

  • דברי אמונה- בענייני אמונה וביטחון, תורה, תפילה ומידות (נדפס לראשונה בתשכ"ז).
  • אסיפת מכתבים (נדפס לראשונה בשנת תש"מ).
  • קונטרס אהבת הבורא- נדפס בסוף ספר "שומר אמונים" של חותנו
  • הוספות וביאורים לספר "שומר אומנים" של רבו וחותנו (נדפסו בסוף הספר).
  • קונטרס כוונת התפילה (נדפס בשנת תשמ"א).

לקריאה נוספת[edit]

  • הערשל משי זהב, אספקלריה המאירה.