רבי ידעיה הפניני

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי ידעיה ב"ר אברם הפניני (המכונה "הבדרשי") היה משורר והוגה דעות בפרובנס בתקופת הראשונים. נודע בעיקר בזכות ספרו בחינות עולם.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא אנבוניט אברם פרופיאט, וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים שבשיריהם. לפרנסתו עבד כרופא. רבי ידעיה הלך בשיטתו של הרמב"ם אותו העריץ ביותר[1], והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס לפילוסופיה, ובייחוד הגן עליו מביקורתו של הרשב"א, וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.

יתכן שבסוף ימיו עבר לברצלונה (עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.

ספריו[עריכה]

  • בחינות עולם- בספר זה מתאר ר' ידעיה את מעמדו של האדם בעולם, על פי תפיסת עולמו של הרמב"ם בספרו מורה נבוכים. לדעתו, אין האדם תכלית העולם. הספר כולל גם ענייני מוסר בלשון מליצית, על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. הספר נקרא גם "ספר בדרשי" וגם "אגרת שמים לרום" (על שם חרוזי הפתיחה של הספר). הספר כתוב בפרוזה שירית. מספר חכמים כתבו הערות ופירושים על ספר זה, בהם ספר "ויפרש משה" לרבי משה גלאנטי מצפת, פירוש מרבי יום טוב ליפמן הלר והגהות מרבי משה פרובינצאלו.
  • מבחר הפנינים- ספר זה מיוחס לו (אולם יש המפקפקים בייחוס זה, שכן בשער הספר נכתב כי מקורו בערבית והוא תורגם על ידי רבי יהודה אבן תבון, אולם בפרובנס הערבית לא היתה שפה מדוברת, וכן מכך שרבי יהודה אבן תבון קדם לו בשנים רבות, ולכן רבים מייחסים אותו לרבי שלמה אבן גבירול[2]).
  • פירוש על מדרש שוחר טוב.
  • ספר הפרדס- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים.
  • צלצל כנפים או אוהב נשים- כנגד ספר "שונא נשים" לרבי יהודה בן שבתאי.
  • פירוש פילוסופי על מדרש רבה, מדרש תנחומא, ספרי ופרקי דרבי אליעזר. יצא לאור מכת"י בשנת תשע"ג בירושלים, ע"י הרב משה טולידאנו.
  • פירוש על פרקי אבות ועל אגדות התלמוד בסדר נזיקין (נותר בכת"י).
  • בקשת המ"מין - בקשות שכל מילותיהן מתחילות באות מ"ם, והוא מתחיל בלשון זו: "מרום מראשון מקום מקדשנו, ממציא מצואים מאין, מחולל משמרות מרומו מאפס, מעמיד מחברת מערכות מבהילות מתוהו מוחלט..." (סוף ספר בחינת עולם).
  • כתב התנצלות המגן על שיטת הרמב"ם וחכמי פרובנס מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה. בקונטרס זה ניתן לראות את כשרנונו כמשורר, ולעִתים כתב בחריזה ובלשון פיוטית. מופיע גם בשו"ת הרשב"א א תיח.

קישורים חיצוניים[עריכה]

תקופת חייו של רבי ידעיה הפניני על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. ראה מש"כ עליו בסוף ספרו "בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".
  2. במאמרה של החוקרת שרה כ"ץ מקובץ 'סיני' קג, תשמ"ט, וכן מאמרו של יהודה רצהבי: "מקורותיו הערביים של מבחר הפנינים" שנדפס בקובץ סיני קב (עמ' צז - קס).