רבי שמחה בונים מפשיסחה

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי שמחה בונים בונהרד מפשסיחא היה מגדולי וחשובי האדמו"רים בפולין, מפיץ שיטת פשיסחא מבית מדרשו של רבו, רבי יעקב יצחק מפשיסחא, "היהודי הקדוש".

תולדות חייו[עריכה]

תחילת דרכו[עריכה]

נולד בשנת תקכ"ה וואדיסלב שבפולין לרבי צבי בונהרד, "המגדי מוואדיסלב" בעל "עשרה למאה". בצעירותו למד בישיבת מטרסדורף שבהונגריה בראשות רבי ירמיה ממטרסדורף. משם עבר לישיבתו של רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג שבמורביה. הוא שב לפולין, החל לעבוד כמשרת בביתה של משפחה עשירה, אולם מכיוון שרצה להתפרנס נסע ללמוד רוקחות ונעשה רוקח מוסמך. הקים בית מרקחת בעיר פשיסחא, ממנו התפרנס. באותה תקופה החל להיות מושפע מהחסידות שחדרה אז לפולין. הוא נסע לרבי משה לייב מסאסוב, רבי ישראל מקוז'ניץ ורבי יעקב יצחק החוזה מלובלין. הוא דבק ב"חוזה" והפך לחסידו ותלמידו. גם החוזה התלהב מר' שמחה בונים ועד מהרה הוא תפס מקום מרכזי בחצרו. הערצתו לחוזההיתה עצומה, והוא כינהו: "אוצר בלום בנגלה ובנסתר". הוא למד הרבה עם החוזה, ונפשותיהם נקשרו זו בזו. עם זאת, הוא הרגיש חוסר ספוק מכך שהחסידות אינה יורדת מספיק לעומק. כששמע כי רבי יעקב יצחק "היהודי הקדוש", מתלמידיו של "החוזה", ייסד שיטה חסידית עמוקה ושכלתנית הצטרף לחסידיו בחצרו שבפשיסחא והפך ליד ימינו. משנפטר היהודי הקדוש בשנת תקע"ד, התמנה ר' שמחה בונים לכהן תחתיו. לחצרו של ר' שמחה בונים הצטרף גם רבי אבא מניישטאט, מתלמידי "החוזה" שהקים חסידות נפרדת. ר' שמחה בונים הגדיל ושכלל את תורת "היהודי הקדוש". חסידים צעירים מוכשרים רבים התרכזו סביבו. הוא הטיף להבנה מעמיקה בתורה ובקיום מצוות, ולא נמנע משימוש בספרי מחקר ומחשבה. כמו כן, לימד גמרא, הלכה ורוקחות.

ההתנגדות כלפיו[עריכה]

כרבו היהודי הקדוש, גם רש"ב נתק בהתנגדות עזה מצד ראשי החסידות. רבי אורי מסטרליסק, מתלמידי "החוזה" אמר על דרך חסידות פשיסחא כי זו דרך חדשה שמעולם לא היתה בישראל. משהצטרף לבית פשיסחא אחד מעילויי פולין- רבי יצחק מאיר אלתר (לימים, האדמו"ר מגור בעל "חידושי הרי"מ") המחלוקת החריפה. רבים מצדיקי הדור בהם רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי מאיר מאפטא, רבי משה מקוז'ניץ, רבי שמעון מז'ליחוב, רבי יוסף מיאריטשוב, רבי ירחמיאל בן היהודי הקדוש, ה"שרף" ממוגלינצא ועוד התכנסו לכנס גדול בו הוחלט להחרים את בית פשיסחא. הוחלט כי הכרזת החרם הרשמית תעשה בחתונתו של ר' שמואל יחיאל מבוטשאן, נכדו של רבי אברהם יהושע העשל מאפטא, בה היו אמורים להיות נוכחים כמאתיים אדמו"רים וצדיקים. הולט כי ר' שמחה בונים יוזמן לחתונה, ושם להזמינו לויכוח ולשכנעו לפרוש מן האדמו"רות או להחרימו. ר' שמחה בונים, שידע על התכנית, לא חחש מפני הויכוח והתכונן לנסוע לחתונה, אולם תלמידו רבי מנחם מנדל מקוצק מנע זאת ממנו מפני שחשש כי יתבזה. במקומו נשלחה משלחת של חמישה תלמידים: למדן, עשיר, חסיד, חכם ונואם. בויכוח, יצאו חסידי פשיסחא כשידם על העליונה.

חסידות פשיסחא גדלה והתפתחה, ונעשתה לאבן היסוד לחסידויות הגדולות בפולין- גור, קוצק, אלכסנדר, וורקא, איז'ביצא-ראדזין, אמשינוב, ראדזימין ועוד.

נפטר בי"ב באלול תקפ"ז ונטמן בפשיסחא על יד היהודי הקדוש. תורותיו יצאו לאור בספר "קול שמחה". בדורנו נוספו לספר הוספות בשם "קול מבשר".

לאחר פטירתו, התפצלה החסידות. חלק מחסידיו הלכו אחרי בנו רבי אברהם משה מפשיסחא, ולאחר פטירתו המשיכו אחרי רבי יצחק מוורקא. אולם, רוב החסידים המשיכו אחרי רבי מנחם מנדל מקוצק, ולאחר זמן פרשה ממנו קבוצת חסידים בהנהגת רבי מרדכי יויסף מאיז'ביצא וייסדו את חסידות איז'ביצא (יחד עם רבי צדוק הכהן מלובלין).

תורתו[עריכה]