רבי שמשון רפאל הירש

From ויקישיבה
(Redirected from רש"ר הירש)
Jump to navigation Jump to search
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב שמשון רפאל הירש

הרב שמשון ב"ר רפאל הירש (רש"ר הירש) ראש הרבנים האורתודוכסיים ומנהיגה הרוחני של יהדות גרמניה, ומגדולי מפרשי התנ"ך המסורתיים המודרניים.

תולדות חייו[edit]

הרב שמשון בן רפאל הירש, נולד בעיר המבורג בכ"ד סיוון תקס"ח. למד תורה מפי החכם ברנייס ואחר כך מפי הרב יעקב עטלינגר מחבר הערוך לנר. שימש ברבנות במספר קהילות בגרמניה, ובהם קהילת פרנקפורט. הוביל את המאבק ברפורמה, ואת ההתמודדות עם רוחות הזמן בגרמניה. נפטר בכ"ז טבת תרמ"ט.

תורה עם דרך ארץ[edit]

הרש"ר הירש הדגיש את תפקידה של התורה בתוך חיי המעשה, וראה בענייני החול בחומר וברוח, אמצעים שיש להשתמש בהם לעשיית רצון ה'.[1]

שיטת הרש"ר הירש היתה שאין להגביל את האדם ללימוד תורה בלבד אלא יש ללמוד ולעסוק גם במקצועות אחרים חוליים על טהרת הקודש. שיטה זו התקבלה מאוד ביהדות גרמניה ה"ייקית" - שכה נפצו בה ה"רב דוקטור"ים. הרש"ר הירש נאבק רבות נגד הרפורמות בדת שהחלו להנהיג בגרמניה (בעיקר בברלין). "תורה עם דרך ארץ" היא התמודדות אחת נגד הרפורמים.

כתביו[edit]

פירושו לתורה[edit]

הרב מרדכי ברויאר במאמרו על הפירוש [2] מציג את המיוחד שבפירוש. וכך הוא מתאר את סגולתו:"רש"ר הירש ביקש להבין את פשוטו של המקרא רק כדי לעמוד מתוך כך על משמעותו של המקרא. הפשט היה בעיניו טפל, ואילו המשמעות היתה עיקר. הוא לא ביקש לדעת רק מה כתוב כאן, אלא הוא שאל גם למה הוא כתוב, מה הוא מוסיף לנשמה, כיצד הוא מחנך את האישיות, במה הוא מחשל את האופי ומקרב את האדם אל בוראו. ואלו הם דברים שכל אדם הלומד תורה ומקיים מצוות זקוק להם ומרגיש בחסרונם. וזו היא אפוא הסיבה לכך, שפירוש רש"ר הירש היה פירוש עממי, שנתקבל בהערצה על ידי כל שכבות הציבור - גדולים וקטנים כאחד".

הוא מגדיר את כל פירוש בתור "יפה", כך הוא בעיני הלומד, ודעתו מתיישבת בו - מאליו הוא מכוון לאמיתה של התורה, כפי שהיא יוצאת לו מתוך האות המיוחדת לו בתורה. משום כך פירושי רש"ר הירש אינם ניתנים לא להוכחה ולא לסתירה; אי אפשר לומר עליהם שהם "נכונים" או "לא נכונים", אלא אפשר רק לומר שהם "יפים"; כי הם מבטאים אותה משמעות של התורה, המתאימה לשורש נשמתו של הלומד.

המתח הזה שבין הפירוש "הנכון", המשכנע את השכל, ובין המשמעות "היפה", המושכת את הלב, יודגם במקרא הבא:

"ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען" (בראשית ט, יח)

פסוק זה פותח את פרשת שכרותו של נח. והואיל ורק שם, חם ויפת היו מעורבים באותו מעשה. לכאורה לא היה כל מקום להזכיר כאן את בנו של חם את כנען. משום כך אומר רש"י, שהמשפט "וחם הוא אבי כנען" איננו אלא הערה פרשנית למה שייאמר בהמשך שחם החוטא היה אביו של כנען שנתקלל.

רש"ר הירש, שביקש את משמעותו של המקרא מחפש את המשמעות של המשפט "וחם הוא אבי כנען". ובמקום הפירוש "הנכון", המכוון לפשוטו של המקרא, אמר פירוש "יפה", הנותן למקרא זה משמעות גדולה. וכך הוא כותב:" לדעתו, רומז לנו הכתוב: עתיד הכנעני להגיע לשיא ההשחתה המוסרית, עד שהארץ תקיאנו מתוכה, וישראל יבואו במקומו. אולם שורש ההשחתה של עמי כנען נעוץ באופיו של חם. שכן כיבוד ומורא של אב ואם הוא היסוד לכל התפתחות האדם. אם הבנים רואים בהוריהם שומרי משמרת של תפקיד אלוהי והם מכבדים את מהותם הרוחנית - כי אז תגדל האנושות כעץ רענן. כנגד זה אם בן מסוגל להתענג על מהותו הגשמית של אביו, כבר נכרת הגזע, ועתיד חדש לא יצמח על יסוד העבר. כל דור מתחיל את לימודיו מחדש, אין הצעירים לומדים מן העבר, אלא דורות מתחלפים עלי אדמות - והעתיד עודנו מהם והלאה. אכן חם שזלזל בכבוד אביו הוא "אבי" ההשחתה המוסרית של כנען."

והוא מסכם: "בפירוש זה כבר הגיע המתח שבין "נכון" ובין "יפה" לשיאו; ואפשר אפילו לומר, שהפירוש היפה איננו נכון. אולם לא תמיד היחס הוא כך; אלא בדרך כלל הפירוש היפה משתלב עם הפירוש הנכון ורק - מוסיף לו משמעות. ולא עוד, אלא יש שרש"ר הירש מתגלה כמי שמוכתר בשני הכתרים האלה כאחד: הוא גילה פירוש מבריק, המכוון לעומק פשוטו של המקרא; ואף על פי כן לא הסתפק בכך, אלא טרח להוסיף לו משמעות, שיש בה כדי להשיב את הנפש".

בפירוש עוסק הרש"ר גם כן פעמים רבות בדקדוק ובהבנת מילים כאשר הוא מחדש בתחום זה רבות, בהקישו מילים דומות והסקת משמעויות חדשות למילים ולשורשים שונים.


פירושו לתורה נחשב למקובל בקרב יהודי גרמניה, עד כדי כך שנהגו לומר שכאשר לומדים תורה עם פירוש, הכוונה עם פירוש הרב שמשון רפאל הירש, זאת לעומת המקובל בשאר תפוצות ישראל שהכוונה ללימוד עם פירוש היתה לפירוש רש"י. תרומה לכך הייתה העובדה שהוא נכתב בשפה הגרמנית, ולאחר מכן תורגם גם לעברית. כמו כן היה לפירוש יתרון נוסף, לעומת הפירוש האחר לתורה של הרב דוד צבי הופמן, שגם הוא היה בשפה הגרמנית, פירושו של הרב שמשון רפאל הירש נחשב לפירוש עממי אשר נלמד על כל שכבות הציבור.

אגרות צפון[edit]

אגרות צפון- 19 אגרות על היהדות, הוא הספר הראשון מספרי הרש"ר הירש שנדפס. הספר בנוי כהתכתבות בין בנימין, בחור צעיר שהתרחק מדרך התורה והמצוות, ונפתלי. בנימין שוטח את טענותיו ותלונותיו על היהדות, ונפתלי מעורר אותו לשים לב לכך, שכל היכרותו עם היהדות היא בעצם חלקית חיצונית ושטחית, והוא לא בחן מעולם את השקפותיה של היהדות ביחס לשאלות היסוד, לתכלית האדם, ולתפקידו של עם ישראל. לאורך האגרות נפתלי סוקר בנימין את משמעותה של היהדות, ואת תפקידם של המצוות, ובכך משיב לתלונותיו. הוא מסביר שבמשך הדורות נשמר במסירות הקיום המעשי של המצוות, אך הרוח שעומדת בבסיסם נשכחה במהלך הדורות, ובשל כך בני הדור פוגשים יהדות בלתי מובנת ורבים מהם עוזבים אותה. הוא מציב כמשימה לדור את שאיבת רוח היהדות מתוך היהדות עצמה - התנ"ך ודברי חז"ל, ולא ממקורות חיצוניים,ובכך להפוך את היהדות למובנת. ומציג את תכניתו לכתיבת ספר שיבאר את המצוות וטעמיהן.

ספרים נוספים[edit]

  • חורב- על טעמי המצוות הנהוגות בזמן הזה, שורשיהם ודיניהן.
  • שמש מרפא- שו"ת הלכתי
  • פירוש על ספר תהלים
  • המצוות כסמלים- על תפקידן ומשמעתון של המצוות. נכתב כנגד שיטות הרפורמים, שכנגדם לחם.
  • תפילות ישראל- סידור תפילה עם פירושיו.
  • במעגלי שנה- סדרה על המועדים.
  • מתנה טובה- הגיונות ליום השבת (בעריכת אהרן סורסקי).

לקריאה נוספת[edit]

  • הרב יואל שוורץ, תולדות הגה"צ ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל (חלק מסדרת "תולדות גדולי ישראל"), ירושלים תש"ס
  • הרב יונה עמנואל (עורך), הרב שמשון רפאל הירש- משתנו ושיטתו, הוצאת פלדהיים י-ם/ ניו יורק תשמ"ט
  • רבי יעקב רוזנהיים, רבי שמשון רפאל הירש: מבשר ומגשים חזון היהדות הנצחית, (תרגם מגרמנית: ד"רחיים וייסמן), הוצאת נצח, בני ברק תשכ"ו.
  • הגב' חוה קרוסקל (בתו של פרופ' מרדכי ברויאר ז"ל), "מי לה' אלי!" - קורות חייו של הרב הירש, הוצאת פלדהיים ירושלים.
  • שו"ת שמש מרפא, שאלות ותשובות של הרב הירש בענייני הלכה ושאלות ציבוריות. בסוף הספר, סקירה מקיפה אודות אישיותו ופועלו. יצא לאור על-ידי הרב קלוגמן מירושלים.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. ראה למשל, אגרת טו באגרות צפון.
  2. פורסם במחניים, גיליון 4 (ב') תשנ"ג וגם נמצא בקישור באתר דעת