שינוי רשות

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הגדרה[edit]

הנגזל התייאש, וגם רשותה של הגזילה השתנתה, וכך הגזלן קונה אותה (סוכה ל:).

בדיני קנייני גניבה וגזילה.

לדוגמא, הגזלן מכר את הגזילה.

מקור וטעם[edit]

במקורו ובטעמו יש ארבע דעות (דן בזה ספר המקנה טז-טו):

  1. נלמד משינוי מעשה (חתם סופר חו"מ נו).
  2. מהפסוק "וטבחו או מכרו" - מה טביחה אהנו מעשיו אף מכירה אהנו מעשיו, שקנאו הלוקח בשינוי הרשות (קרית ספר אישות פרק ה).
  3. מדין הפקר, שיאוש הוא הפקר (לשיטת התוס'[1]), וכאשר גם הנגזל התייאש וגם הגזלן מכר, ממילא נחשב כאילו שניהם הפקירו, ומועיל (ספר המקנה טז-טו ד"ה ונראה).
  4. משום שבהיתרא אתי לידיה (תוס', רמב"ן, שו"ת הרשב"א תתקסח ושיטה מקובצת). וביאר הגרמ"א עמיאל שאינו סיבה חיובית אלא סיבה שלילית, שסיבת הקניין היא היאוש, אלא שה"באיסורא אתי לידיה" מפריע לקניין, ושינוי הרשות מבטל את ה"באיסורא אתי לידיה" (דרכי משה דרכי הקניינים ו-ז ד"ה אבל, ע"פ בבא קמא סו., וכן דן בזה במידות לחקר ההלכה ג-ג. וכן העיון בלומדות ו חקר בזה). אמנם הנודע ביהודה (מהדורא בתרא עז) כתב שטעמו אינו משום בהיתרא אתי לידיה, והוסיף שטעם זה לא נמצא בשום קדמון. וספר המקנה (טו-טז) נשאר עליו בפלא מהראשונים הללו.

מהותו אינה שינוי בעלות, אלא שינוי האיש, שיהיה אדם אחר (דרכי משה דרכי הקניינים ו-ז ד"ה הנה).

פרטי הדין[edit]

באופן הקניין, לדעת הרא"ש (בבא קמא פרק י סימן יח) והתוס' (סוכה ל: ד"ה וקרקע) צריך דווקא שקודם יהיה היאוש ואח"כ השינוי רשות שאז בא ליד הלוקח בהיתרא, אך לדעת הרמב"ם (גניבה ה-ג) מועיל גם אם קודם היה שינוי רשות ורק אח"כ יאוש.

ושורש מחלוקתם, שלרא"ש ולתוס' רק היאוש הוא הקניין, ושינוי הרשות בא רק להסיר את המניעה של "באיסורא אתא לידיה", אך לרמב"ם גם היאוש וגם שינוי הרשות הם קניינים יחד, שאע"פ שכל אחד מהם לבד לא מועיל, בהצטרפות של שניהם מועילים (דרכי משה דרכי הקניינים ו-ז ד"ה הנה).

האדם המחיל את הקניין (המקנה או הקונה) - נחלקו בזה המפרשים האם קניין הלוקח הוא מצד הגזלן (כשינוי השם), או מצד הלוקח, שבהיתרא אתי לידיה (קצוה"ח רסב-א: לרמב"ם יאוש מועיל רק בגלל השינוי, לתוס' ולרמב"ן השינוי בא רק כדי שיבוא לידו בהיתר. גר"ש שקאפ בבא בתרא כה ד"ה וע"כ: רמב"ם - כשינוי השם. קובץ שיעורים בבא קמא טו).בעל כורחו של הגזלן, כגון שבא אחד ונטלו מבית הגזלן שלא מרצונו - הרשב"א (בשו"ת תתקסח, וכן שו"ע חו"מ שסא) כתב שאינו שינוי רשות, אך המחנה אפרים (כח) הוכיח מתוס' (בבא קמא סט ד"ה כל הנלקט) שהם סוברים שהוא כן שינוי.

ראה גם[edit]

  • [[קנייני גזילה (שם דנו בכלל קנייני גזילה)]]


הערות שוליים[edit]

  1. אמנם רבים חולקים על זה, כמו שהבאנו בערך ‎יאוש#מקור_וטעם ד"ה במהותו.