האם אמירת נדר בלב היא בעצם נדר וזה מחייב, ומה אם הוא נאמר בלב בלי רצון?

בנדרים צריכים ביטוי שפתיים. יש כמה דברים יוצאים מהכלל שחז"ל אומרים שגם בלב זה מחייב. אם אדם יחשוב, בזמן שבית המקדש קיים, שאת הבהמה הזו הוא רוצה להקריב לעולה או אם אדם מפריש תרומות ומעשרות במחשבה, זה חל. שאר הדברים, כולל נדרים בלב, זה לא מחייב. וכל שכן אם אדם לא עושה את זה ברצונו, אלא יש איזה אילוץ.