שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

תוקפו של מנהג

undefined

הרה"ג דוב ליאור

י"ט כסלו תש"ע
שאלה
ראיתי באדר היקר שהרב קוק כותב שאנחנו מקיימים מנהגים למרות שלא צווינו על כך ואפילו לא תקנו חכמים לעשותם אלא בגלל אהבתנו לאומה. א. האם זה מוסכם שלא צווינו על כך? הרי הגמרא בפסחים (נ:) הביאה פסוק "אל תיטוש תורת אמך" כמקור לחיוב מנהג- משמע שזה חיוב מדברי קבלה או חיוב דרבנן שנסמך על פסוק זה. כמו כן, הובאו בספרים שונים פסוקים נוספים כמקור לחיוב מנהג? ב. כאשר יש התנגשות בין מנהג לדברים אחרים- הפסד ממון, עייפות וכדומה כמה חייבים להשקיע כדי לקיים את המנהג? ג. לגבי עצם הסברה שיש פגיעה בכבוד האומה בהפרת מנהגים- לכאורה זה קשה לומר כך במנהגים שננהגו בגלל סיבה מסוימת שכבר לא שייכת, כגון, אי אכילת מצה שרויה?
תשובה
א. השאלה מי הנהיג את המנהג. "אל תטוש תורת אמך" זה, לדוגמא, כשהנהיגו שלא לנסוע בערב שבת מצור לצידון (מרחקים גדולים) כדי שלא לפגוע בקדושת השבת. הרב זצ"ל מדבר על דברים שאומנם לא תיקנו החכמים כסנהדרין על כלל ישראל אלא הקהילות הנהיגו על עצמם, שאין זה סתם דברים שהנהיגו כי לא היה להם מה לעשות והמציאו איזה דבר אלא זה נובע מתוך הקדושה. ב. במקרים כאלה המנהגים האלה נדחים. ג. נכון. אמנם מצה שרויה לא נהגו כל ישראל, זה בכלל לא מובא בשו"ע וברמ"א. הפתחי תשובה באו"ח אומר (כבר לפני יותר ממאה שנה) שזה דווקא במצות עבות עבודת יד שיש חשש שהחום לא אפה את הכל ונשארו חלקים שאם יבואו במגע עם מים יחמיצו, אבל במצות דקות לא צריך לחשוש, שלא מצוי שלא יאפו לגמרי.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il