השכן עזב את דירתו והחניה בה היה חונה את רכבו (בסמוך אלי) התפנתה גם היא. האם יש לי זכות טענת בר מצרא במידה ויש לי רכב יותר גדול ויהיה לי נח לחנות בשתי חניות או למקרה שיש לי אורח? האם אפשר לדמות את הדבר לפסיקה הנוגעת לבתים שאפשר לחבר אותם או שהדין שונה? החניה אינה רשומה בטאבו אלא לכל דירה יש חניה ששייכת לבעליה (מספר הדירה כתוב על החניה). השכן מכר את הדירה לאחר שאין לו מכונית ואין לו צורך בחניה ומבחינתו למכור את זכותו בעבור סכום סימלי.

השולחן ערוך בחושן משפט (סימן קע"ה סעיף נג), פסק שבכל הקרקעות שבעולם יש דינא דבר מצרא. ומשמעות הדבר היא שהבעלים של הקרקע הסמוכה קודם לכל אחד אחר בקניית הקרקע. ואפילו במקרה שהקרקע כבר נמכרה לאחר יכול השכן המצרן להוציא את הקרקע מזה שקנה אותה, לאחר שישלם לו את הכסף ששילם עבורה. ולכן גם במקרה הנידון נראה שיש דין מצרנות. ואעפ"י שהבעלים של החניה מוכר אותה רק במחיר סמלי, והשכנים לא יוכלו למצוא אחרת במחיר כזה, בכל זאת יש דין מצרנות והמצרן קודם, כמו שפסק השו"ע שם בסעיף ז', שגם כשמוכר קרקע ששווה 200 ב 100 יש דין מצרנות. לפי זה נמצא שיש קדימה לבעל החניה הסמוכה. אך בודאי שאין זו פסיקת דין, כיוון שבמצרנות יש הרבה פרטי דינים ורק כששומעים את שני הצדדים ששוטחים את כל טענותיהם ומבררים היטב את כל פרטי המקרה אפשר לברר את הדין. הרב ניר סיני