ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

סבון כלים כשר לפסח?! ;">

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח חמץ, מצה וכשרות לפסח הכשרת כלים וכשרות לפסח Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

ניסן תש"ע

סבון כלים כשר לפסח?!


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

אם יש קרם או סבון כשר לפסח, אנחנו מעדיפים להשתמש בו. אבל אם לא היה בחנות קרם מתאים, או שהוא היה יקר באופן משמעותי, או שיש מישהו רגיש שטוב לו סבון או שמפו מיוחד - אנו משתמשים במוצרים הרגילים

קרם גוף ומוצרי קוסמטיקה בפסח
נחלקו הפוסקים בשאלה האם מותר להשתמש בפסח במוצרים שנועדו לסיכת הגוף, כגון קרם ידיים וקרם גוף, שמעורב בהם חמץ.
לכאורה, כיוון שמוצרים אלו אינם ראויים למאכל כלב, אין עליהם דין חמץ. אלא שיש אומרים כי מדברי חכמים דין סיכה כדין שתייה, שכן גם בסיכה מבליעים בעור חומר מסוים, ולכן אף אם אין החמץ ראוי למאכל כלב, כיוון שהוא ראוי לסיכה - עדיין שם חמץ עליו, ואסור להשתמש בו בפסח. ולדעה זו צריך להשתמש בפסח בקרמים וסבונים ושמפו כשרים לפסח.

ויש אומרים שמה שאמרו חז"ל שסיכה דינה כשתייה, לא אמרו כן אלא לגבי איסור סיכה ביום הכיפורים וסיכה בשמן תרומה, אבל שאר הדברים שאסרה התורה - אסורים באכילה ושתייה ולא בסיכה. ואף שהחמץ אסור בהנאה, כיוון שעוד לפני פסח נפסל מהיות ראוי למאכל כלב - אין עליו יותר שם חמץ, ומותר ליהנות ממנו ולסוך בו את הגוף בפסח.

הלכה למעשה
למעשה, יש נוהגים להחמיר שלא להשתמש במוצרי קוסמטיקה שאין להם כשרות לפסח. אולם מצד הדין, כיוון שמדובר בספק בדברי חכמים, הלכה כמיקל. ולכן גם אם היה ידוע לנו שעירבו במוצרים חמץ, כיוון שבמצבו כעת החמץ אינו ראוי למאכל כלב - מותר להשתמש בהם בפסח. לפיכך, אין צורך בהכשר לפסח למוצרים שנספגים בגוף, כמו קרם גוף, שפתון שאין לו טעם, ובשמים שיש בהם אלכוהול.

בנוסף לכך, לא מצוי כיום שיערבו במוצרי הקוסמטיקה שלנו חמץ, משום שעיקר החמץ שעירבו בעבר במוצרי הקוסמטיקה היה אלכוהול שהופק מחיטה, אבל כיום כמעט תמיד משתמשים באלכוהול שהופק מתפוחי אדמה, שהוא זול בהרבה. ואמנם לעיתים נדירות משתמשים באלכוהול שהופק מחיטה, ואזי לדעת המחמירים אין להשתמש בהם. אבל כאשר יש לנו מוצר שאיננו יודעים אם יש בו אלכוהול חיטה - כמדומה שגם לשיטת המחמירים אפשר להקל. שכן מסתבר שאין בו אלכוהול מחיטה; וגם אם יש בו אלכוהול מחיטה, יתכן והופק באופן שאינו חמץ; וגם אם הופק באופן שנעשה חמץ - כיוון שנפסל אח"כ ממאכל כלב, לדעת רבים אין בו איסור (פניני הלכה פסח ח, ט).

בדרך כלל לאחר שאני מלמד הלכה זו שואלים: "וכיצד אתה נוהג למעשה?" ואני משיב: אם יש קרם או סבון כשר לפסח, אנחנו מעדיפים להשתמש בו. אבל אם לא היה בחנות קרם מתאים, או שהוא היה יקר באופן משמעותי, או שיש מישהו רגיש שטוב לו סבון או שמפו מיוחד - אנו משתמשים במוצרים הרגילים של כל השנה.

משחת שיניים ושפתון

במשחת שיניים ושפתון שיש לו טעם חייבים להקפיד על כשרות לפסח, שהואיל ויש בהם טעם, הרי הם כשאר מוצרי המזון שחייבים להקפיד בהם על כשרות לפסח.

האם צריך כשרות לסבון לשטיפת כלים
אין צורך בהכשר לסבון לשטיפת כלים. ואף שהוא בא במגע עם כלי האוכל, כיוון שטעמו פגום לגמרי - גם אם עירבו בו חמץ, אין בו יותר איסור. ואמנם אם אדם היה מתכוון לאכול חמץ שנפסל ממאכל כלב, כיוון שהחשיב אותו כמאכל, הרי הוא עובר באיסור מדברי חכמים. אבל במקרה דנן, הרי אף אחד אינו מעוניין לטעום מהסבון לשטיפת הכלים, ולכן גם אם קרה ולא שטפו את הכלים היטב ונותר בהם טעם סבון - אין בכך שמישהו הרגיש בטעם הסבון שום איסור.

שאלה: מדוע יש גופי כשרות שמעניקים הכשר לסבון לשטיפת כלים?

תשובה: זהו 'גימיק' שיווקי של יצרני הסבון לשטיפת כלים, שעל ידי כך הם חושבים להשיג יתרון על מתחריהם. ותמיהה גדולה על גופי הכשרות שמסכימים להשתתף בזה.

שאלת התרופות בפסח
שאלת התרופות בפסח היא מן השאלות הנפוצות ביותר. החשש הוא שמא מעורב בגלולות עמילן, שתפקידו להקשות ולגבש את הגלולה. ואם העמילן הופק מתפוחי אדמה או מקטניות אזי ברור שאין כל בעיה, וגם האשכנזים שנוהגים שלא לאכול קטניות בפסח - לצורך רפואה יכולים לבלוע גלולות שיש בהן תערובת קטניות. השאלה מה הדין כאשר העמילן הופק מחמשת מיני דגן. וכן בסירופים יש חשש שמא מעורב בהם אלכוהול מחיטה.

תרופות טעימות חייבות בכשרות
אם התרופה טעימה, כדוגמת סירופ או גלולות מציצה, אזי חובה לברר אם היא כשרה לפסח או לא, וכל זמן שלא נודע שהיא כשרה לפסח, אסור לאוכלה. ורק מי שהוא חולה מסוכן, ואין לתרופתו תחליף, מותר לו ליטול בפסח תרופה שיש בה חמץ, שפיקוח נפש דוחה איסור אכילת חמץ.

מנהג המחמירים בתרופות מרות שיש בהן חמץ
יש מדקדקים שלא לבלוע אפילו תרופות מרות שיש בהן תערובת חמץ, מפני שחוששים לדעת אותם פוסקים בודדים הסוברים שהואיל והתרופה חשובה לנו, אין היא נחשבת פסולה מאכילת כלב, ואסור מדברי חכמים לבולעה. ויש שהתירו לבלוע תרופות מרות שמעורב בהן עמילן חמץ לחולים שנאלצים לשכב במיטתם או שכל גופם כואב, אבל החמירו למי שסובל מכאבים ומיחושים קלים, שלא יטול תרופה זו.

לרוב הפוסקים הן מותרות
אבל דעת רוב הפוסקים היא שכל תרופה שטעמה מר או שאין לה טעם, גם אם עירבו בה עמילן מחיטה - מותר לבולעה בפסח. שהואיל ועירבו את החמץ בחומרים שונים ומרים - נפסל החמץ מאכילה ואין לו יותר דין של חמץ. שכן למדנו שכל חמץ שנפסל מאכילת כלב לפני פסח אין לו יותר דין חמץ ומותר להשהותו בפסח. ואין לומר שמזה שהוא רוצה לבלוע את התרופה הרי הוא מראה בעצמו שהחמץ שבתרופה חשוב עבורו, מפני שלא החמץ חשוב לו אלא התרופה, והיא עצמה מרה ואינה ראויה לאכילה, ולכן החמץ שבה בטל ואין בו איסור. ולכן מותר לדעת רוב הפוסקים ליטול תרופה מרה שיש בה עמילן חמץ גם לצורך הפגת כאבים קלים או מניעת מחלות או חיזוק הגוף.

למעשה אין צריך לעיין בלוח התרופות כאשר אין לתרופה טעם
על פי מה שלמדנו, כל התרופות שאין להן טעם וכתוב בלוחות שהן לא כשרות לפסח, להלכה, על פי דעת רוב הפוסקים, הן כשרות. וכך העיקר למעשה, כי גם המחמירים מודים שהואיל ואין להן טעם אין האיסור אלא מדברי חכמים, וכידוע במחלוקת בדברי חכמים הלכה כמיקלים, ובמיוחד שהם הרוב. בנוסף לכך, נדיר מאוד כיום שיהיה עמילן חמץ בתרופות לא טעימות, כי ברוב רובן של התרופות משתמשים בעמילן תפוחי אדמה או קטניות. ולכן למעשה, אפשר ליטול בפסח תרופות מרות או חסרות טעם שנועדו לבליעה בלי לבדוק בלוחות התרופות אם עירבו בהן דבר חמץ (פניני הלכה פסח ח, ז).

מעשר כספים להעסקת פועל יהודי
שאלה: האם אפשר לתת את כספי מעשר הכספים כדי להעסיק פועל יהודי במקום ערבי?

תשובה: אין לתת מעשר כספים לכך, כי אף שיש מצווה להעדיף יהודי - מעשר כספים נועד לצדקה ולאחזקת לומדי תורה שלומדים על מנת ללמד, ולא לשאר המצוות. בנוסף לכך, העדפת יהודי היא מצווה ולא חובה, ולכן כאשר הפועל היהודי יקר יותר, אין חובה להעדיפו.

אמנם אם מדובר בפועל עני שאין לו עבודה, ורוצים לתת לו צדקה בדרך מכובדת, מותר להעסיק אותו ולהוסיף על משכורתו מכספי מעשר כספים. למשל, אם עבודתו שווה אלפיים שקלים בחודש, אפשר להוסיף לו אלף שקלים מכספי מעשר כספים.

פורום תקנה
שאלה: מדוע לא התייחסת ל'פורום תקנה' ואל החלטתו בעניין רב פלוני. האם אין מן הראוי לעסוק בנושא מרכזי שכזה, שעומד במשך מספר שבועות בראש סדר היום של הציבור?

תשובה: לא כתבתי כי עדיין אין לי עמדה ברורה, אבל שאלות יש: א) אינני יודע האם נעשה חיקור דין כראוי, כלומר, האם ניתנת לנאשמים אפשרות להזים את טענת המתלוננים בכל הכלים המשפטיים המקובלים? ב) האם ביסוד עבודת הפורום מונחת אג'נדה הקובעת כי תופעת הניצול המיני היא רווחת מאוד, ויש לבער אותה על ידי חיפוש ואיתור המנצלים, ועל כן הם נוטים לייחס משקל יתר לכל תלונה, בלי לשקול כראוי את עמדת הנאשם. ואף שמדובר באנשים נכבדים, וביניהם תלמידי חכמים גדולים, שמכוונים לשם שמים, השאלה קיימת, כי לעיתים כשיש לגוף מסוים אג'נדה, נוצרת דינמיקה קבוצתית שמטה את דעתם לטובת המתלוננים על חשבון הנאשם, בני משפחתו, קרוביו ואוהביו. ג) האם ראוי שגוף שלא נבחר על ידי הציבור יכפה את עצמו על הנאשמים, או שמא יש לעודד את המאשימים לפנות לבית דין מוסכם או למשטרה. או לכל הפחות ראוי אולי להציע לנאשמים את האפשרות האם הם רוצים שעניינם יתברר בפני 'פורום תקנה' או בפני בית דין מסודר, או בדרך של זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהם בוררים את השלישי. ד) עוד בעיה ישנה ביחס לחילול השם.

אם הדברים יתלבנו יותר, לכאן או לכאן, אפרסם אותם בעז"ה בהרחבה לאחר הפסח.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il