ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"ואם תאמר אדרבה (תודה) ראשונה נמי תאכל דכל זמן שלא קידשה העיר אף על פי שקדשה העזרה נאכלין קדשים בכל הרואה כדתנן בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) בשילה ונוב וגבעון שנאכלין בכל הרואה לפי שאין חומת העיר קדושה"
ומתרצים"ויש לומר דמכיון שהלכה התודה (הראשונה) כל שהוא הויא לה (לראשונה דין קרבן ש)יוצא (ממקומו המותר) במקום שמהלכת (ולכן נפסלת)" (ד"ה דקדשה לה ראשונה - שבועות דף טו ע"ב).
מסביר מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל את כוונת התירוץ
"ונראה כוונתם דבשעה שהלכו (התודות) כל שהו (והתחילו לקדש את העיר) פקע שוב (מרגע זה ואילך) דין "כל הרואה" מכל המקומות. שלא היה דין "כל הרואה" אלא במקום שאין קדושת חומה כל עיקר, וההליכה כל שהוא קדשה על כל פנים במקום שכבר הלכה, ועל כן כל שממשיכה ללכת הרי זה כבר בגדר "יוצא" (והתודה הראשונה נפסלת) כיון שלפני ההליכה לא נתקדש שם (עדיין) ודין "כל הרואה" פקע משם" (עמוד הימיני סימן א אות ב' ס"ק ב).
נסביר יותר את כוונתו. כל עוד לא נבנתה ירושלים ולא נתקדשה היה מותר לאכול קדשים קלים, בזמן משכן שילה "בכל הרואה" כלומר בכל מקום בסביבות שילה ממנו היה אפשר לראות את שילה. איזור גדול זה לא היה מוקף חומה ולא נתקדש. כאשר הוקדשה ירושלים שבתוך החומות היה מותר לאכול קדשים קלים בתוך העיר. לכן ברגע שהחל תהליך ההקדשה פקע ההיתר הקודם של "בכל הרואה" ומאידך גיסא עדיין לא הוקדש המקום בו התודה הראשונה מהלכת ולכן היא נפסלת ונשרפת.
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
20 - כיצד קדשו את ירושלים? (חלק כ')
21 - שתי חלות תודה בהקדשת ירושלים (חלק כ"א)
22 - קדשים קלים (חלק כ"ג)
טען עוד
הרשב"א בחידושיו למסכת שבועות (שם ד"ה בשלמא) מקשה בכיוון ההפוך וז"ל:
"קשיא לי השתא (לפי ההו"א) היכי אפשר והלא לא הקיפה (התודה) החיצונה עדיין כל התוספת וא"כ היאך נתקדשה? (וכיצד נאכלת חלת התודה השניה-הפנימית), ומכאן נראה דקמא קמא כי מקיף מתקדש, ומיהו אכתי תמיה לי הלא בתחלת יציאת הראשונה נפסלת (חלת התודה הראשונה) שיצאה ואיך תקדש אחר שנפסלה אע"פ שהיתה קדושה מעיקרא …, וי"ל … הכא הכל בא כאחד (וכיון שבסוף התהליך נתקדש המקום אע"פ שהראשונה נפסלת אין כאו בעיה), (מסיים הרשב"א את הדיון, כי כל זה רק להו"א בסוגיא ולא למסקנה, כי) מיהו במסקנא לא קשיא מידי דהכל (נעשה) ע"פ נביא (בהוראת שעה ולא על פי כללי ההלכה הקבועים), כנ"ל".
בשבוע הבא נסביר מה ההבדל בין שיטת בעלי התוס' לשיטת הרשב"א.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.

הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.

הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.

כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים










