ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- שירות לאומי
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
בחשש מסוים אני ניגש לעסוק בסוגיית השירות הלאומי. בעיקר אני מתיירא שמא יהיו בנות צדיקות, שבלב טהור מתנדבות לסייע לזולת, ויחושו שמא אינני מעריכן כראוי. על כן מראש אני מודיע כי בשום פנים ואופן אינני רוצה לפגוע בכל אותן בנות נפלאות שהתנדבו או עומדות להתנדב למען הכלל. ברור שכל מי שמסייעת לזקן או חולה מקיימת מצווה גדולה, וברור שכל מי שמלמדת ילדים הזקוקים לעזרה בלימודיהם מקיימת מצווה גדולה. ולכן כל מי שיבוא אחר קריאת דבריי אלה ויאמר שאני מתנגד ל'שירות לאומי' - טועה! אינני מתנגד! כל שברצוני לעשות הוא לבחון את הנושא מחדש. שכן ראוי לערוך מעת לעת חשבון נפש ולבחון האם המציאות השתנתה, האם אותם היעדים שהיו נכונים לפני כשלושים שנה נכונים גם היום, ואולי יש מקום ליצור שינוי במערכת ההתנדבות ולתרום בכך יותר למדינת ישראל.
מי שמוכנה לחשוב על הנושאים הללו מחדש, מוזמנת להמשיך לקרוא.
ערכו של השירות הלאומי והבעיות
ערכו של השירות הלאומי ברור. יש בו ביטוי למחויבות של היחיד כלפי החברה. הוא מחזק את הלכידות הלאומית, ומסייע בהשגת יעדים לאומיים כקליטת עליה, חינוך, התיישבות ועזרה לזולת. בנוסף לכך, בנות רבות מדווחות שההתנדבות תרמה להן רבות. הן למדו על המצוקות החברתיות, הן התבגרו, למדו להיות יותר עצמאיות, למדו להכיר את עצמן ולבחון את דרכן בחיים. ובכלל זהו דבר נפלא לראות בנות שמתנדבות בשמחה, ותורמות שנה או שנתיים מחייהן למען הכלל. גם משפחותיהן שעומדות מאחוריהן ומעודדות אותן להתנדב ראויות לשבח על כך.
ואף על פי כן יש מקום לשאול, האם כדאי לשם כך לדחות את תחילת הלימודים הגבוהים בשנה או שנתיים? האם לא ניתן לתרום בדרכים אחרות? האם החברה לא יכולה למצוא עובדות בשכר במקום הבנות שמתנדבות? ואף שמצד סדר הדיון היה ראוי להתחיל בבחינת השאלה הכללית על רמת הכדאיות החברתית של השירות הלאומי, אעסוק תחילה בבעיה שהשירות הלאומי גורם לבנות ממשפחות מעוטות הכנסה, שכן הדאגה להן קודמת לכל.
דחיית גיל הלימודים הגבוהים
הבעיה המרכזית שנוצרת בעקבות השירות הלאומי היא הדחייה של שנה עד שנתיים בתחילת הלימודים להשכלה גבוהה. וכשחלק מהבנות מוסיפות עוד שנה ללימודים במדרשה, יוצא שרוב הבנות מתחילות כיום את הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות בגיל עשרים בערך. וכיוון שגיל עשרים הוא כבר הגיל שבו מתאים להתחיל לחשוב על נישואין, נוצרת התנגשות משמעותית בין הנישואין והלימודים. יש בנות שמחליטות לדחות את הנישואין עד לקראת סיום תקופת הלימודים, ויש בנות שמחליטות להינשא בלי להתחשב בהתנגשות שתיווצר בין הלימודים למשימות המשפחתיות. לבנות שגדלו במשפחות מעוטות הכנסה הבעיה כאובה במיוחד. כפי שארחיב בהמשך, פעמים שהחלטה על נישואין תשלול מהן את האפשרות ללמוד מקצוע מכובד, ופעמים שהחלטה על לימוד מקצוע מכובד תגרום להן שתישארנה רווקות למשך שנים רבות, ומיעוטן אף לא יזכו כלל להינשא.
הצורך בהשכלה גבוהה
כדי שהבעיה תובן צריך לציין את העובדה שבדרך כלל רמת ההכנסה תלויה ברמת ההשכלה. אמנם תמיד יימצאו כאלה שלא למדו כלל ומרוויחים משכורת גבוהה, וכן כאלה שיש להם תואר מכובד ואינם משתכרים כראוי. אבל הכלל הוא שיש קשר ישיר בין ההכנסה לרמת ההשכלה. דרך אגב יש לציין, שככל שירבו האנשים שרמת השכלתם והשתכרותם גבוהה, כך גם המדינה תתפתח יותר מבחינה חברתית, כלכלית ומדעית. לכן חשוב לנו מאוד הן מצד הדאגה לבת עצמה, והן מצד הרצון לפתח את מדינת ישראל, שגם הבנות ילמדו מקצוע, כל אחת לפי הכשרון שחנן אותה ה'.
אז והיום
בעבר, נשים נשארו בביתן כל היום, מפני שמלאכת אחזקת הבית דרשה עבודה של יותר מ-12 שעות ביממה. היה צריך להביא מים מהבאר, לכבס בגדים בידיים, לאסוף עצים לחימום ובישול, ללוש, לאפות ולבשל בכל יום (לא היה מקרר), לתפור בגדים, לטפל בגינת הירק, בפרה ובתרנגולות, וכל זאת בנוסף לגידול הילדים והעזרה לזקנים וחולים שנותרו בבית. אשה שהיתה יוצאת הרבה מביתה היתה נחשדת בצדק כבטלנית וחסרת צניעות (יעויין ברמב"ם הל' אישות יג, יא; שו"ע אה"ע עב, א).
כיום בעז"ה, על ידי ההתפתחות הטכנולוגית הכבירה, עבודות הבית הוקלו מאוד, ופעמים שגם אישה שמטופלת בילדים יכולה לצאת לעבודה מספר שעות ביום. בנוסף לכך, תוחלת החיים עלתה באופן משמעותי, וכך לאחר שהילדים גדלים, ישנן עוד עשרות שנים שאישה יכולה לעבוד. ואם לא תעבוד אלא תתבטל בביתה, תשתעמם ותחטא, כפי שאמרו חז"ל (משנה כתובות ה, ה). יותר מזה, עצם זה שכשרונותיה לא יבואו לידי ביטוי באופן המלא הוא חטא, שכל אדם צריך להוציא את כוחותיו אל הפועל, ואם לא יוציאם, הרי שהם נמצאים בו לבטלה.
חשוב להדגיש: ברור שבניית המשפחה היא הדבר החשוב ביותר, ואליו צריכים להיות מופנים בראש ובראשונה מיטב הכשרונות. אולם כיוון שנותר עוד זמן רב לעבודה נוספת, ראוי שזו תיעשה באופן המוצלח ביותר, ומי שמתאים לה, ברמה של מסיימת תואר ראשון, שני או אף שלישי.
הסכנה שבדחיית גיל הנישואין
הזמן הטוב להינשא הוא בגיל צעיר. כיום, כשהחיים נעשו מורכבים יותר, הזמן הטוב לבנות הציבור הדתי-לאומי הוא בסביבות גיל 20-21. שתי סיבות עיקריות לכך: ראשית, ככל שהגיל עולה מבחר הבנים מצטמצם. שנית, הגיל האופטימלי מבחינה רגשית לנישואין הוא צעיר, אז הרגש עז יותר, הרצון להתחתן חזק מאוד, ומנגד, ככל שדוחים את גיל הנישואין כך קשה יותר להחליט. הספקות הולכים ומתגברים. ואם תאמרו, בגיל מבוגר ההחלטה תהיה שקולה יותר - כמדומה שהמציאות אינה כך. לא ראיתי שבחירתם של הרווקים המבוגרים מוצלחת יותר. פעמים שהם מתעייפים מחיפושיהם המתישים ומחליטים לבסוף להתחתן מתוך תשישות, ולפעמים מרוב ספקות ובלבולים הם מאבדים את החוש הטבעי ומקבלים החלטות שגויות.
בפועל, לפי המצב כיום, אפשר להעריך כי מבין אלו שתרצינה להתחתן בהיותן בנות עשרים - יותר מתשעים וחמישה אחוזים תמצאנה חתן. מבין אלו שתרצינה להתחתן בגיל עשרים ושלוש - כתשעים אחוז תמצאנה חתן. ומבין אלו שתרצינה להתחתן בגיל עשרים וחמש - רק שמונים אחוז תמצאנה חתן. בחברה הדתית, עקב דחיית גיל הנישואין, יש כיום אלפי בנות רווקות שמתקשות מאוד למצוא את זיווגן (בחברה החילונית המצב קשה יותר). החלטה על דחיית גיל הנישואין עלולה להיות גורלית.
בנות למשפחות מעוטות הכנסה
לבנות ממשפחות מבוססות, דחיית תחילת הלימודים הגבוהים עלולה ליצור התנגשות בעיקר בין נישואין לתואר שני (למתאימות לכך), מפני שהסיוע שהוריהן יעניקו להן מן הסתם יאפשר להן גם להתחתן ולהתחיל לגדל את המשפחה וגם לסיים תואר ראשון. אבל לבנות ממשפחות מעוטות הכנסה, דחיית הלימודים הגבוהים עלולה לסכן את עתידן המקצועי. בהגיען לגיל עשרים הן ניצבות בפני החלטה קשה וגורלית. אם יתחתנו, יצטרכו לממן את לימודיהן בכוחות עצמן (כעשרת אלפים ש"ח בשנה ועוד עלויות נסיעה), ובדרך כלל גם בעליהן יצטרכו ללמוד באותן השנים (עוד עשרת אלפים ש"ח לשנה), ובנוסף לכך יצטרכו לממן את חייהם השוטפים בדיור ומחיה (לפחות עשרים אלף ש"ח לשנה). במצב זה בנות רבות יעדיפו לעבוד בעבודות מזדמנות ולא לרכוש השכלה גבוהה. כתוצאה מכך, גם כשיהיה להן פנאי הן לא יוכלו להשיג עבודה טובה, וכך יקימו דור נוסף של משפחות מעוטות הכנסה. ואם יחליטו שלא לחשוב על חתונה עד לסיום התואר הראשון או השני, יסכנו במידה זו או אחרת את הסיכוי שלהן למצוא חתן.
זוהי דילמה קשה וכואבת. אם אחר מאמצים רבים, הצליחה מערכת החינוך שלנו, לצמצם במידה רבה את הפערים, ולסייע לבנות רבות ממשפחות מעוטות הכנסה לעבור את מבחני הבגרות בהצלחה, באות השנתיים של השירות הלאומי וגורמות להנצחת הפער. אלו שהוריהן לא יוכלו לעזור להן בלימודים ובמימון שוטף בשנות הנישואין הראשונות, או שיתקשו לסיים את לימודיהן המקצועיים, או שיתקשו להינשא.
הדילמה הקשה והכואבת
ברשימת המקבלות תואר באחת המכללות הטובות, יצא שרוב מוחלט של הבנות שנותרו רווקות באו ממשפחות מעוטות הכנסה. כפי הנראה, אחת הסיבות לכך, הפחד שלהן שמא אם יתחתנו לא יוכלו לסיים את לימודיהן. הן ידעו שהוריהן לא יוכלו לעזור להן, ורצו בכל לב לצאת ממעגל העוני על ידי רכישת מקצוע מכובד, אבל יש מהן שהקריבו לשם כך את הסיכוי שלהן להקים משפחה.
אילו לא היו משרתות שנתיים בשירות לאומי, היו יכולות בקלות יחסית לסיים את לימודיהן האקדמאים ולהינשא בגיל צעיר (21-20). אינני כותב זאת כתיאוריה, כבר פגשנו בנות רבות שתינו בפנינו את כאבן על שנאלצו לבחור באחת מהאופציות הקשות הללו. מצבן של אותן בנות שהמתינו עד סיום תקופת לימודיהן ועקב כך הפסידו את הסיכוי הטוב שלהן להינשא, כואב מנשוא. אמנם הן סיימו את לימודיהן, אבל הבדידות והתסכול קורעים את הלב. בשעה שרוב חברותיהן המבוססות כבר נשואות ושולחות את ילדיהן לבית הספר הם ממתינות לצלצול טלפון עם הצעה חדשה על איזה רווק מתוסבך.
גם מצבן של אלו שהתחתנו וויתרו על לימודיהן המקצועיים איננו טוב. מה תועלת צמחה מזה שהתנדבו במשך שנתיים, אם אחר כך כל חייהן יצטרכו לחיות בתסכול ועוני, מפני שלא סיימו את לימודיהן. כיצד אשה כזו או בעלה יביטו אל חבריהם, שלא היו מוכשרים מהם, שהם לומדים מקצוע מכובד ומתבססים, בעוד הם נאלצים להסתפק בעבודה שאינה הולמת את כישוריהם.
ואם הבעל הטוב שלהן יחליט, ברוח הזמן והשוויון בין המינים, לעבוד כדי שאשתו תוכל לסיים את לימודיה, במקרים רבים יגרום הדבר שהוא עצמו לא יגמור את לימודיו המקצועיים, מפני שעול הפרנסה ילך ויגבר עם גידול המשפחה. והאשה גם אחר סיום לימודיה בדרך כלל לא תוכל לממן על ידי משכורתה את משפחתה ואת לימודי בעלה. וכך אחד מהם, ולפעמים אף שניהם יצטרכו לוותר על הסיכוי לזכות בהשכלה גבוהה ובמקצוע מכובד. "שוועת עניים אתה תשמע, צעקת הדל תקשיב ותושיע".
הצדקה הגדולה ביותר היא "וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ" - להחזיק בו כדי שאחר כך יוכל לעמוד בכוחות עצמו, לדאוג שיהיה לו מקצוע שעל ידו יוכל להתפרנס בכבוד. זוהי חובתנו כחברה לדאוג שגם הבנות שבאות ממשפחות מעוטות הכנסה או מרובות ילדים יוכלו להתחתן ולהשיג מקצוע, כל בת לפי כשרונותיה.
אחריות המנהיגים
האם עדיף לחברה, שנה או שנתיים שירות לאומי או בנות משכילות יותר - זו שאלה חשובה, שארחיב עליה בהמשך. אולם לפני כן דחוף יותר לעסוק בבנות שבאו ממשפחות מעוטות הכנסה או ברוכות ילדים, והן לא מעטות. מה תועלת תהיה אם בנות אלו יתנדבו שנה או שנתיים ואחר כך יחיו כל ימיהן חיי עוני והשפלה? אילו אותן בנות היו מתחילות ללמוד לימודים גבוהים בגיל 18, היו יכולות להתחיל להיפגש למטרת נישואין בגיל עשרים, להתחתן ולסיים תואר ראשון כאחד.
לבנות עצמן יהיה קשה מאוד להכריז: "אנחנו לא עושות שירות לאומי כי הורינו עניים". או "כי באנו ממשפחות ברוכות ילדים". אבל המנהיגים והמחנכים יכולים לתת להן גיבוי ציבורי, ולהסביר להן שזוהי טובתן וגם טובת החברה, שמיד אחר כיתה י"ב יתחילו בלימודים גבוהים. יהיו בנות שכמובן יעדיפו לצאת לשירות לאומי, ואף הן ברוכות יהיו. אבל כמדומה שחובת המחנכים והמנהיגים להציע להן, לכל הפחות, את האפשרות להתחיל מיד בלימודים גבוהים, כדי שיוכלו לפתח עד כמה שאפשר את כשרונותיהן ועם זאת להקים משפחות טובות, לטובת העם והארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
