ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
מלבושי הכהן
ביחס למלבושי הכהן כתבה התורה טעם המצוה "ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כח, ב). ופירש הרמב"ן "שיהיה נכבד ומפואר במלבושים נכבדים ומפוארים, כמו שאמר הכתוב: כחתן יכהן פאר. כי אלה הבגדים לבושי מלכות הן וכו'". ובפשטות מטרת הבגדים לתת לכהן מעמד של שררה בישראל, וכמו שאמרו "הכהן הגדול מאחיו"- "גדלהו משל אחיו". אמנם הרמב"ן הוסיף בהמשך דבריו: "ועל דרך האמת הוד לכבוד ולתפארת, יאמר שיעשו בגדי קדש לאהרן לשרת בהם, לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עזם", ומפרש שם, שכמו שיש מצוה לפאר את המקדש עצמו, כך יש מצוה לפאר את הכהן המיצג את השכינה.
נראה שנקודת המחלוקת בין הפירושים בסיבת הכבוד, תלויה בחקירה שבגמ' אם כהנים שלוחי דידן או שלוחי דרחמנא. אם הם שלוחי דידן , מוטל עלינו לכבדם מצד השררה שיש להם עלינו. אבל אם הם שלוחי דרחמנא, אנו צריכים לכבדם מצד כבוד השכינה שהם מיצגים. בין כך ובין כך הבגדים מלמדים על תפקיד לובשם, וגורמים לבני אדם לכבד את מי שלובשם, לפי מעמדו וערכו. וכאשר תפקידו של לובש הבגדים הוא תפקיד רוחני, מגלים הבגדים את קדושתו, ואת השכינה השורה עליו. וכך כתב הרמב"ן בטעם הפעמונים שבשולי המעיל, מפני שהכהן הנכנס להיכל הוא במדרגה של למעלה מן המלאכים "וכל אדם לא יהיה באהל מועד"- אפילו המלאכים שיש להם דמות אדם "על כן צוה להשמיע קולו, כמי שיקרא הוציאו כל איש מעלי, ויבא לעבוד את המלך ביחוד". נמצא שגלוי הקדושה הפנימית של הכהן היא ע"י הבגדים, ולכן הלכה היא שכהן "מחוסר בגדים" הרי הוא כזר ועבודתו פסולה.
לבושי מרדכי - ובנימין
"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש ממלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן", לבושים אלו אינם רק הוכחה לנצחונו על המן הרשע, אלא הם בעלי משמעות סמלית השייכת למרדכי. מובא בגמ' מגילה טז.
"(בראשית מ"ה) לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן... וחמש חליפת, אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק יכשל בו? דאמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: בשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף יעקב ליוסף משאר אחיו - נתגלגל הדבר, וירדו אבותינו למצרים. אמר רבי בנימין בר יפת: רמז רמז לו, שעתיד בן לצאת ממנו שיצא מלפני המלך בחמשה לבושי מלכות, שנאמר ומרדכי יצא... בלבוש מלכות תכלת וגו'".
משמע שהלבושים הללו אינם רק הדור חצוני , שאם כן השאלה בעינה עומדת למה הפלה את בנימין לטובה משאר אחיו. אלא צריך לומר, שיוסף בא לתת לו כוחות רוחניים שהבגדים מסמלים אותם, והם בעלי משמעות פנימית הישיכת לבנימין והיא עברה בירושה למרדכי, שלכן זכה ללבוש מלבושי מלכות אלו. וצריך להבין מהי המשמעות העמוקה של הלבושים כלפי מרדכי!?
לבושי יוסף
ענין הלבושים הוא מוטיב חוזר אצל בניה של רחל. יוסף זכה לקבל מאביו כתונת פסים, וחז"ל הפליגו במשמעותה, ואמרו "וישראל אהב את יוסף , רבי נחמיה אמר: שכל הלכות שמסרו שם ועבר ליעקב מסרן לו, ועשה לו כתונת פסים" (בר"ר פה,ח).
צריך להבין מה הקשר בין הלכות שמסר יעקב ליוסף לכתונת הפסים שנתן לו?
זאת ועוד, חז"ל מוצאים קשר בין כתונת הפסים שנתן יעקב ליוסף לבגדים שהלביש הקב"ה את אדם הראשון "כתונת פסים… היא שלקחה עשו מנמרוד, והיא בגדי עשו החמודות שלבש בשעת הברכה" (מדרש תו"ש , בראשית ל"ז , נ). ואע"פ שכתוב שיעקב "עשה לו כתונת פסים", משמע שהוא בגד חדש, ולא אותו שירש מאדם הראשון, נראה שחז"ל התכוונו למשמעות הפנימית של הבגדים שהם כעין מלבושיו של אדה"ר, וצריך להבין משמעות זו מה היא?
משמעות הלבושים
ראינו לעיל שהלבושים מטרתם "לכבוד ולתפארת", לתת מעלה יתרה ללובשם, ע"פ התפקיד שהוטל עליו. כך זה אצל הכהן הגדול מאחיו, וכך הם מלבושי אדם הראשון, הם מסמלים את תפקידו המיוחד בעולם, בזכות צלם אלקים שבו. והנה קודם החטא לא היה אדם הראשון זקוק ללבושים, מפני שגופו היה כלבוש לנשמה, על ידו מילא את יעודו בעולם, והוא העיד עליו שבצלם אלקים נברא "בצלמנו כדמותנו". קומתו הגיעה עד שמים, ומבטו מסוף העולם ועד סופו. "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית השדה וגו'" כולם הרגישו שהוא כמלך עליהם. אבל אחרי החטא נתגלתה ערוותו, וגופו הונמך ונדמה כבהמה, ונמצא שהיה אף לחלש ממנה, שסרה אימתו מהם, והחיות אוייבות לו ומסוגלות לפגוע בו. (צא ולמד מקין שהוצרך לאות במצחו כדי שלא יפגעו בו חיות השדה), ולכן הוצרך לבגדים לכסות את ערוותו, את גופו החומרי התאתני. והקב"ה עשה עמו חסד והלבישו בגדי כבוד שיחזירו לו את כבודו. על ידי הבגדים האדם לומד שהוא מסוגל לכסות את ערוותו ובכך לתקן את הפגם ולהעלותו לקדושה. וכמו שהאדם נברא ערל כדי שימול עצמו ויתקן גופו באות ברית קדש, כך הבגדים מהוים תקון הגוף והעלתו.
נוסף לכך, הבגדים מסמלים את מותר האדם מן הבהמה, שבנגוד לה הוא לובש בגדי כבוד, וכמו כן הבגדים שלובש מוכיחים את התפקיד שיש לאדם בעולם בתורה ובמצוות, וכך ניכרת מעלתו.
דוגמה לדבר, כאשר נגזר עליו "קוץ ודרדר תצמיח לך", מובא בגמ' (פסחים ) שבכה ואמר "אני וחמורי נאכל מאבוס אחד?!", ואז הובטח לו שיאכל פת שנעשת בעשר מלאכות. כלומר העובדה שאדם צריך לתקן את מאכלו מלמדת על יתרונו, ומכאן הוא למד שעליו לתקן אף את מעשיו. וכן בענין הלבושים, ע"י שנצרך להם הוא לומד שעליו לעשות תקונים רוחניים לגופו, להלבישם בכ"ד תכשיטי תורה, אלו כ"ד ספרים, ותרי"ג מצוות.
לפי זה מובן מה שאמרו חז"ל "בתורתו של ר' מאיר כתוב כותנות אור (באל"ף)". רצו לומר שכותנות העור שהן לכאורה מכסות, הרי הן מגלות את פנימיות האדם שע"י כסוי הגוף תורף ערוותו, מאירה הנשמה, וניכר אורו של האדם.
ולכן כאשר יעקב קבל את הברכות לבש את בגדי החמודות של אדה"ר, לאמר שקבל את תפקידו בעולם לכהן לא-ל עליון. ויעקב העביר את הבגדים הללו ליוסף כאשר ראה אותו לראוי יותר מכל אחיו והעביר לו את כל תורתו שלמד בבית שם ועבר.
וכך הכתיר יוסף את בנימין בחמש חליפות שמלות לרמוז לו שעתיד לצאת ממנו בן - הוא מרדכי, שיגלה את צדקותו, ויביא לכך שהיהודים שבאותו הדור יקבלו ע"ע תורה מחדש, ויהיה רצוי לרוב אחיו.
שאול ודוד
גם שאול מבני בניו של בנימין היה מצוין בבגדים, חז"ל אמרו על מיכל בזה לדוד שרקד לפני התורה. "ונגלה נגלה" בזמן הריקוד שנתגלה בשרו, ואמרה לו מיכל ששאול היה צנוע יותר. וכן מצאנו שדוד קרע את כנף מעילו של שאול, ובגלל זה נענש בסוף ימיו "יכסוהו בבגדים ולא יחם לו".
נראה שההבדל בין שאול לדוד, ששאול הוא מבניו של בנימין שנקרא בנימין הצדיק וכמוהו גם מרדכי הצדיק. וכך כל בניה של רחל בחינת צדיק הם, והנה הצדיק צריך כל הזמן להצדיק את עצמו ולהוכיח שאינו נכנע ליצרו, וכל עבודתו "לכסות את ערותו" יצרו הרע , שלא יחטא, בחינת איתכפיא ליצרו. משא"כ בעל תשובה מאהבה, אינו צריך לכל זה, כיון שע"י תשובתו מאהבה הפך אפי' זדונות לזכויות, והרע נהפך לטוב, בחינת איתהפכא חשוכה לנהורא, ואין לו יותר להתבייש בגופו וביצרו הרע, שגם הם משתמשים אותו לעבודת הבורא, ולכן הוא מזלזל בבגדים. ואע"פ שנחשב לו לחטא כאשר זלזל בלבושיו של שאול, וכרת את כנף מעילו במערה, זה מפני שהבגדים אלמו את שאול הצדיק, ורק מערכה כלפיו יכול דוד להתעלות למדרגה של תשובה מאהבה ולהסיר את מלבושיו כאדם הראשון קודם החטא, (אדם - ראשי תיבות: אדם, דוד, משיח)
דוגמא לדבר הייתי מציין את הגמ' בשבת קמ"ה: "מפני מה תלמידי חכמים שבבבל מצוינין? - לפי שאינן בני מקומן. דאמרי אינשי: במתא - שמאי, בלא מתא - תותבאי", ונראה לבאר את הדבר שבחו"ל שהם רחוקים ממקומן צריכים יותר הוכחה לצלם אלקים שבהם, ולתורה שמפעמתם בהם. אבל ת"ח שבא"י שהם במקומן, הרי הם ניכרים במעלתם כמו שהם.
חמש חליפות שמלות
השפ"א מעמיק חקור בבאור משמעות חמשת חליפות השמלות של בנימין ואומר בפר' ויגש "והענין הוא כי הפנימיות לעולם אחד, אבל המלבוש מתחלף כפי מדרגת האדם עולה ויורד, כמו שאמרו 'פושטת צורה ולובשת צורה' … וזה שאמרו חז"ל שרמז לבנימין שיצא ממנו מרדכי מלפני המלך בה' לבושים. כי בימי אסתר היה הסתרת פנים ביותר ומרדכי תיקן ה' מיני לבושים הנ"ל. ואפשר ע"ז הרמז מה שמחליפין הלבושין בפורים, כי מנהג ישראל תורה" עיי"ש.
היינו, שהלבושים מסמלים את התפקידים המשתנים של האדם לפי המקום והזמן, וצריך ליצוק תוכן פנימי באותם לבושים, שיהיו "כותנות אור" ויאירו מכוחותיו הפנימים.
לפי זה מובן מדוע הכותנת היתה נחוצה ליוסף, שהיה צריך לרדת למצרים למקור הטומאה וללבוש מלבושים אחרים ולהשאר בקדושתו. וזו תורה שלמד יעקב אבינו בגלות בבית שם ועבר, וכשלימד אותה את יוסף מסר לו את הכותונת.
אמנם לפי מה שאמרנו לעיל אפשר לפרש את הלבושים המתחלפים שבפורים, בתחפושות שנהגו בהם, באופן שונה. שהרי אם בגדים בדרך כלל מגדירים את תפקידו של האדם, ומדגישים את צלם אלקים שבו, הרי בפורים שמתחפשים באופן שלא יהיה ניכר נראה שמטרתם באה לטשטש את הופעה החיצונית בחינת "עד דלא ידע", ולכן נראה שהלבושים האלו באו להסתיר את המלבושים הרגילים וכאילו לבטלם, ועי"ז אדם מופיע כמו שהוא בעצמו בלא לבושים כמו שהיה קודם החטא. ואם אמרנו שהלבושים מסמלים את המצוות, הרי לעתיד לבא יהיו המצוות בטלות, וגם בפורים כביכול לא מקפידים במה שמקפידים במה שמקפידים כל השנה, להראות שבזמן התיקון השלם נוכל להופיע כמו שאנו בתקון החומר והגוף. ואפשר שלזה התכוונו חז"ל באמרם ש"כל המועדים עתידים להתבטל חוץ מפורים, שנאמר: וזכרם לא יסוף מעמם, ואומר: קול גדול ולא יסף".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
