ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' פרץ בן יוסף אריה ז"ל
מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?
"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה, והלילה הזו כולו מצה" – שאלה זו שואל התינוק בליל הסדר, וכך מסביר אותה האברבנאל: קרבן פסח הוא למעשה קרבן תודה, כפי שכותב הרמ"א 1 "נוהגים לעשות שלש המצות של פסח מעישרון (אחד) זכר ללחמי תודה". והנה בקרבן תודה יש שני מיני לחמים, חמץ ומצה, ובליל הסדר יש קרבן פסח שהוא זכר לתודה ויש גם מצה, ואם כן היכן החמץ?
ננסה למצוא תשובה לשאלה זו.
היכן ארץ ישראל בליל הסדר?
ארבעת הכוסות שאנו שותים בליל הסדר הם כנגד ארבע לשונות של גאולה, הכתובות בתחילת פרשת וארא 2 :
לָכֵן אֱמר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב וְנָתַתִּי אתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה':
כפי שניתן לראות בפסוקים, לאחר ארבעת לשונות הגאולה יש גם לשון חמישית - "והבאתי", אולם, לא תיקנו כנגד לשון זו כוס. מדוע? שאלה דומה ניתן לשאול על מדרש הפסוקים שאנו קוראים בהגדה, ובו דרשו חז"ל את כל פרשת מקרא ביכורים מילה במילה, אך לא את הפסוק "ויביאנו אל המקום הזה". ויש להבין מדוע? הרי הביאה אל ארץ ישראל היא העיקר! כך שואל החתם סופר.
שאינך כפוי טובה
רש"י בפירושו לפרשת מקרא ביכורים 3 כותב, שפרשה זו באה לומר שאינך כפוי טובה 4 . והנה, מדברי חכמים אנו למדים שיתכן אדם שמכיר טובה, ובכל זאת הוא כפוי טובה. כך הוא אדם שמזדרז לומר מיד לאחר שהוא מקבל את הטובה מחבירו 'אני אשלם לך'. אדם זה אינו מסוגל להיות אסיר תודה, ומוכרח להשתחרר מהמועקה הזו. כך אומרת הגמרא 5 שמשה אמר לישראל שהם כפויי טובה, שהרי ה' אמר להם "מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי כל הימים" והיה להם לומר 'תן', וכיון שלא אמרו הם כפויי טובה. ומבארים התוספות במקום "לכך קראם כפויי טובה, שלא רצו לומר אתה תן, לפי שלא היו רוצים להחזיק לו טובה בכך". כלומר, הם מחלו על הטובה, ובלבד שלא יהיו אסירי תודה.
אם כן, מהי הדרך הנכונה? הדרך היא לא להזכיר את הגמול מיד בשעה שמקבלים את הטובה, אלא רק אחרי שעבר זמן. כך אנו נוהגים בליל פסח, שבו עדיין אסור להזכיר שום גמול לקב"ה, ואנחנו במצב של "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי". כמובן שאחרי זמן כן צריך לגמול תודה, והזמן מגיע בחג הביכורים.
המצה והחמץ
שני שלבים אלו הם עניינם של החמץ והמצה. כידוע, המצה היא פסיבית, אין בה תסיסה וממילא אין לה מימוש עצמי. כבר הזוהר בפרשת תצוה שואל – אם החמץ הוא כל כך גרוע, מדוע התורה דורשת ששתי הלחם "חמץ תיאפנה"? והוא מאריך לבאר שבאמת החמץ מעולה מן המצה, שהרי לחם אמיתי הוא החמץ דוקא, וכמו כל דבר בטבע שבא לידי מימושו רק אחרי התסיסה. כך גם יין נחשב יין רק אחרי שהוא מחמיץ ואחר כך תוסס, לפני כן הוא פסול לנסכים. אולם בפסח אנו אוכלים רק מצה שכולה קבלה, 'אתערותא דלעילא' בלבד.
ארץ ישראל – נחלה ומקדש
האלשיך שואל – הרי הקב"ה 'הסתדר די טוב' לבדו בעשרת המכות, בקריעת ים סוף, במדבר וכו'. והנה כשמגיעים לארץ ישראל הוא דורש מאיתנו עזר, שאנו נילחם; מדוע? הרי גם את כיבוש ארץ ישראל יכול הקב"ה לעשות לבדו, ובאמת את הכל עשה הקב"ה כדברי המשורר "כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם" 6 , ואם כן לשם מה מבקש הקב"ה עזר מאיתנו?
התשובה לשאלה זו היא, כמובן, שכיבוש הארץ הוא מצוה מצידנו. פעמים רבות הארכנו לבאר שבארץ ישראל יש שתי בחינות, ארץ ישראל היא נחלה שהקב"ה הנחיל לנו, והיא גם מקדש , המקום שבו משרה הקב"ה את שכינתו בתחתונים. בית המקדש הוא הלב, וכל עשר הקדושות של ארץ ישראל הן המשך לקדושת בית המקדש, וכמו פלטרין של מלך שיש בו אולם וחצר וכו'. ה'פריפריה' היא ארץ ישראל כולה, וכפי שאמרו ישראל בשירת הים "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ" 7 – והרי עדיין לא הגענו למקדש! אלא כוונתם היא לארץ ישראל. כך גם אומר רש"י בפרשת מקרא ביכורים, שהמילים 'ויביאנו אל המקום הזה' מכוונות לבית המקדש, ו'ויתן לנו את הארץ הזאת" זו ארץ ישראל, ולכאורה צריך להיות להיפך, שהרי כיבוש ארץ ישראל קדם ארבע מאות וארבעים שנה לבנין המקדש! התשובה לשאלה זו ש'ויביאנו אל המקום הזה' זו בחינת מקדש של ארץ ישראל כולה 8 .
בבחינת 'נחלה' של ארץ ישראל אין לנו מה לדאוג, הקב"ה ודאי יתן לנו את ארץ ישראל כשם שעשה איתנו את כל החסדים האחרים. אולם, כיבוש ארץ ישראל הוא בנין מקדש ה', זהו הגמול לחסד ה' - וממילא אנו נדרשים לעשות זאת. היעלה על הדעת שאת נטילת הלולב ותקיעת השופר הקב"ה יעשה עבורנו? זו המצוה שלנו, וכך גם ביחס לכיבוש ארץ ישראל.
בספר תהלים 9 מתאר דוד המלך את גודל מאמציו לבניית בית המקדש:
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר ה' לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה' נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקב: אִם אָבא בְּאהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי: אִם אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה: עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה' מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקב:
וכן בהמשך המזמור. והנה אומר הספרי שכל המאמצים היו לשוא, גזירת הכתוב היא 'דרוש וחקור, ואחר כך יאמר לך נביא' 10 – ואם כן כל הדרישה והחקירה ונדודי השנה היו לכאורה מיותרים, ובכל זאת דוד עשה כן, מפני שכך צריך. אומרת הגמרא 11 'ציון אין דורש לה – מכלל דבעי דרישה' (מכאן שהיא צריכה דרישה). וכן אומר משה רבנו לבני גד ולבני מנשה "וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ" – הכיבוש הוא בשביל ה', בשביל בחינת המקדש. וכן אומר המדרש שהסיבה לנפילת כל אותם אלפים בימי דוד היא, שלאף אחד לא היה איכפת מכך שמקדש ה' אינו בנוי. אמר הקב"ה – אם תרנגולתו של אחד מכם היתה אובדת לו כמה בתים וכמה חצרות היה מהפך אחריה, ועתה בנין ה' אינו בנוי ולאף אחד לא איכפת.
הרמב"ן בתחילת פרשת לך לך, על המילים "אל הארץ אשר אראך" 12 , כותב שאברהם אבינו "היה נודד והולך מגוי אל גוי וממלכה אל עם אחר עד שבא אל ארץ כנען ואמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת". כל הטורח הזה נובע מכך שארץ ישראל היא בחינת מקדש, ועל כן צריך לטרוח הרבה כדי להגיע אל משכן ה'. וכך גם כיבוש ארץ ישראל הוא עבודה שלנו, ועלינו מוטל להילחם.
עתה מובן מדוע אנו לא מזכירים בליל פסח את ביאת הארץ. ביאת הארץ קשורה כבר אל התגמול והכרת הטוב מצידנו, וכבר אמרנו שפסח שייך לשלב הראשון שאחרי קבלת הטובה, שבו אין מקום להזכיר את הגמול. מתי הגיע זמן השבת הגמול? בחג הביכורים, ולכן בו אנו אומרים "והבאתי את פרי האדמה", ומודים לקב"ה על ביאת הארץ. ומשום כך באים שתי הלחם מלחם חמץ, שהוא 'אתערותא דלתתא', המימוש העצמי.
מהי 'מנחת יהודה וירושלים'?
בשבת הגדול מפטירים "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" – ויש להבין באיזו מנחה מדובר? היכן שמענו על מנחת יהודה ומנחת ירושלים?
בספר נחמיה יש תיאור של חינוך ירושלים, ובו נאמר "ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל החומה". מבארת הגמרא במסכת שבועות 13 , שלא התודות היו גדולות, אלא לחמי התודה. ו'גדולות' היא הגדולה שבלחמים, כלומר לא לחם המצה אלא לחם החמץ (שהיה גדול יותר, שכן מעישרון שלם עשו עשרה לחמי חמץ, בעוד שמהעישרון השני עשו שלושים לחמי מצה). אם כן, ישראל לקחו שני לחמי חמץ, ובהם הם חינכו את ירושלים. מה פשר בדבר?
העניין יתבאר לאור דברי רש"י 14 , שלחמי תודה נקראו מנחה. ועוד אומרת הגמרא במסכת בסנהדרין 15 , שהקב"ה ביקש לעשות את חזקיה משיח ואת סנחריב גוג ומגוג, אולם כיון שחזקיה לא אמר שירה נסתם הקץ, ולכן האות מ"ם בפסוק לְםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ" 16 הינה סתומה, שכן היה קץ והוא נסתם. וכותב הרד"ק במקום, שהתיקון לכך הוא האות מ"ם הפתוחה שבספר נחמיה "בְּחוֹמת יְרוּשָׁלַם אֲשֶׁר הֵמ פְּרוּצִים" 17 , בכך יתוקן החטא של המ"ם הסתומה. מה הפשט בכך? הקץ נסתם בגלל כפיות הטובה, ולכן כשישראל יעשו למען ירושלים במסירות נפש, בדלות ובאביונות, כמבואר בפסוקים שם - אז יהיה תיקון. "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" – המנחה שחינכו בה את ירושלים. ומובן מדוע חינכו את החומה בלחם חמץ, המבטא את העשיה מצידנו, בדומה לשתי הלחם של שבועות.
הגדה בשבת הגדול?
הראשונים כותבים שבשבת הגדול נוהגים לקרוא את ההגדה, אולם הגר"א רצה לבטל את המנהג, שהרי מפורש במכילתא "יכול מבעוד יום? תלמוד לומר ביום ההוא, בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", ואם כן את ההגדה יש לקרוא רק בשעה שיש מצה ומרור! ויש להוסיף את דברי הגרי"ז, שכשם שאומרים הגדה על הכוס כך יש לומר הגדה על המצה, אולם מהיכן באה הגדה על החמץ?
כדי להבין את המנהג שהביאו הראשונים יש לומר, שאכן את ההגדה צריך לומר גם על החמץ! בזמן הבית הדבר התקיים במקרא הביכורים בשבועות, אולם בזמן החורבן אי אפשר לעשות זאת, ולכן באו הקהילות ותיקנו שבשבת הגדול תיאמר ההגדה על החמץ. ההפטרת "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" נאמרת בשבת הגדול, כי אז תיקנו הקהילות להשלים את לחם החמץ של שבועות, וכבר אמרנו למעלה ש'מנחת יהודה וירושלים' היא לחם החמץ שבו מקדשים ומחנכים את חומת יהודה וירושלים.
והנה נחלקו הפוסקים האם גם כאשר שבת הגדול חלה בערב פסח מפטירים 'וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים'. לפי דברינו ודאי שאז אין מפטירים, שהרי כבר לא אוכלים חמץ.
^ 1 סימן תעה, סעיף ז.
^ 2 שמות ו, ו-ח.
^ 3 דברים פרק כ"ו.
^ 4 במאמר מוסגר - בסוף כי תצא עוסקת התורה בפרשת זכירת עמלק ומיד אח"כ פרשת ביכורים בפרשת כי תבוא. פרשת עמלק באה בגלל כפיות טובה כמ"ש רש"י בפרשת בשלח היש ה' בקרבנו אם אין - מיד ויבוא עמלק, משל לאדם שהיה מהלך וכו'. לכן מיד אחרי זכירת עמלק באה פרשת ביכורים
^ 5 עבודה זרה ה ע"א.
^ 6 תהלים מד, ד.
^ 7 שמות טו, יז.
^ 8 נציין כי יש כמה נפקותות לדינא בין בחינת 'נחלה' לבחינת 'מקדש', אך לא נאריך בהן כאן.
^ 9 מזמור קלב.
^ 10 ספרי לפרשת ראה, פסקה סב.
^ 11 כריתות ה ע"ב.
^ 12 בראשית יב, א.
^ 13 דף טו ע"א.
^ 14 מנחות דף מו.
^ 15 צד ע"א.
^ 16 ישעיה ט, ו.
^ 17 נחמיה ב, יג.
^ 2 שמות ו, ו-ח.
^ 3 דברים פרק כ"ו.
^ 4 במאמר מוסגר - בסוף כי תצא עוסקת התורה בפרשת זכירת עמלק ומיד אח"כ פרשת ביכורים בפרשת כי תבוא. פרשת עמלק באה בגלל כפיות טובה כמ"ש רש"י בפרשת בשלח היש ה' בקרבנו אם אין - מיד ויבוא עמלק, משל לאדם שהיה מהלך וכו'. לכן מיד אחרי זכירת עמלק באה פרשת ביכורים
^ 5 עבודה זרה ה ע"א.
^ 6 תהלים מד, ד.
^ 7 שמות טו, יז.
^ 8 נציין כי יש כמה נפקותות לדינא בין בחינת 'נחלה' לבחינת 'מקדש', אך לא נאריך בהן כאן.
^ 9 מזמור קלב.
^ 10 ספרי לפרשת ראה, פסקה סב.
^ 11 כריתות ה ע"ב.
^ 12 בראשית יב, א.
^ 13 דף טו ע"א.
^ 14 מנחות דף מו.
^ 15 צד ע"א.
^ 16 ישעיה ט, ו.
^ 17 נחמיה ב, יג.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך מכינים תה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
הכל מתחיל בפנים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
