ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
----------
אל תיקרי משבר אלא משגר!
הרב יהושע מרדכי שמידט שליט"א - ראש ישיבת 'ברכת התורה' ורב הישוב שבי שומרון.
ישנם שלוש דרכים, זו למעלה מזו, להתמודד עם משברים ולהיחלץ מהם:
א. להרפות ולהשתחרר - "וכן מי שהתעורר עליו מרה שחורה יסירה, בשמיעת הניגונים ובמיני זמר ובטיול הגנות ובבנינים הנאים וחברת הצורות היפות וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש" (שמונה פרקים לרמב"ם פ"ה).
ב. להאמין שהכל מה' - בשעת "הבאסה" והריקנות על האדם לחשוב על כך, שה' מנהל את העולם, והכל בא ממנו, וממילא לא ידאג ויתעצב אלא ישוב וישמח. "ובאמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים, שלא יוכלו לשלוט בו... כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא האלוקים האמיתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם... וגם יגזור אומר ויקם לו לפעל עניינים ונסים נפלאים הפוך סדור כוחות הטבעיים" (נפש החיים שער ג' פי"ב). ההרגשה הנפלאה הזו, המחברת את האדם לה' בשלמות, ממלאה אותו בשמחה ובטוב לבב פנימיים.
ג. להתקרב לה' מתוך המשבר - פעם היה אמור הבעל שם טוב זי"ע להיכנס לבית הכנסת, אך לפתע נעמד בפתח ולא נכנס. אמרו לו: כבודו, אפשר להיכנס, יש הרבה מקום פנוי בבית הכנסת. אמר להם הבעל שם טוב: האנשים פה גאוותנים, אינם מתפללים בביטול לה', ולכן התפילות שלהם לא עולות לשמיים, והם תקועות בבית הכנסת, נמצא שבית הכנסת מלא. כאשר אדם נקלע למצב נמוך ומבולבל - מצב של ריקנות, במקום ליפול בייאוש זו הזדמנות לזעוק אל ה' ולבכות, כי ה' אוהב כלים שבורים. כך מובא בזוהר הקדוש (פרשת בלק): ישנם ג' פסוקים הנקראים תפילה: "תפילה למשה איש האלוקים" "תפילה לדוד" "תפילה לעני". תפילת העני קודמת לתפילתם של משה ודוד ושאר תפילות העולם. שואל הזוהר מדוע? ועונה: משום שהעני שבור לב, וכתוב "קרוב ה' לנשברי לב". כיוון שהעני התפלל תפילתו פותח כל חלוני הרקיע, וכל שאר התפילות עולות למעלה. דוחה תפילת העני שְבור הלב את שאר התפילות, מפני שכתוב "תפילה לעני כי יעטוף", כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומת לפני המלך הקדוש, ואין תשוקה לקב"ה אלא כשהוא מקבל אותם ונשפכים לפניו, וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם. תחושת המשבר נובעת מדרישה פנימית וצמאון להתקרבות לאל חי. צריך רק כלים נכונים כדי להפוך תחושה זו למנוף ל"ליבי ובשרי ירננו אל אל חי".
----------
הכל דמיונות
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו (זמנית בניצן)
תחושת הייאוש והכישלון נתפסת אצל האנשים פעמים רבות כמציאות שאינה ניתנת לשינוי. תפיסה זו בעצמה מונעת מהאדם לצאת מהמצב הנפשי בו הוא נמצא כביכול, לכן בראשית על האדם להכיר בכך, שהמצב שבו הוא נמצא ניתן לשינוי.
מאחורי כל ייאוש וכל הרגשה של משבר וכישלון עומד מיודענו, הלא הוא היצר הרע. כבר לימדונו חז"ל ש"דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עבוד אלוהים אחרים", לא רק בעשיית עבירות מסית היצר הרע את האדם אלא גם במחשבות. ייאוש זה רע, משבר זה רע, והכול מתחיל בדמיון אליו גרר אותנו יצר הרע. "תחשוב טוב יהיה טוב" זה לא דמיון, זה התגברות יצר הטוב על יצר הרע. בדרך מליצה נאמר - "ייאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, יאוש מדעת הוי ייאוש", הייאוש זו דעת יצר הרע. הדברים מפורשים ב'אגרת המוסר' של רבי ישראל מסלנט זצ"ל: "האדם חופשי בדמיונו ואסור במושכלו, דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו... אוי לדמיון, אויב הרע הלזה! מידינו הוא, בכוחנו להרחיקו, בתתו אזן קשבת אל השכל". המשבר, הייאוש והכישלון שייכים לעולם הדמיון, ובכוחו של האדם להתרומם מהמצב שבו הוא נמצא.
בשעת משבר עלינו גם לזכור, ש"ה' צדיק יבחן". הגמרא במסכת חגיגה (דף ה.) אומרת: "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם". לכל יהודי יש הסתר פנים, כלומר ניסיונות שמובילים אותו למצבים של ייאוש ומשבר, אך החכמה היא לעמוד בניסיונות אלו. כיצד? אם בשעה שהאדם נמצא בהסתר הוא מגלה את הקב"ה, כלומר - מבין וקורא את המציאות, מדוע וכיצד ה' הביאו למשבר הזה, הרי "גילה את ריבונו של עולם" במציאות ועמד בניסיון. ה' "מדבר" עמנו דרך המציאות, ועלינו "לגלות את התדר" שבו הוא משדר אלינו, ומיד הכל מובן.
ולסיום - האבות מרכבה לשכינה, הבנים מרכבה לאומה. הגמרא (סנהדרין ק"ז.) מלמדת אותנו שהאבות שזכו שיתייחד הקב"ה עימהם - "אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", זכו להיות מרכבה לשכינה, מפני שעמדו בניסיונותיו של הקב"ה. הציבור "הכתום" ובראשם תושבי גוש קטיף עברו בשנים האחרונות ניסיונות קשים, מאבק מבית מחוץ, 6000 פצמ"רים, ירי על תושבים ביש"ע, מסירות נפש עילאית של ציבור יקר וקדוש, אלו ניסיונות שהעמידה בהם תוביל בעז"ה, שהציבור היקר הזה יהיה המרכבה לאומה.
----------
הנפילה - לכתחילה!
הרב עמיר כץ שליט"א - ראש בתי המדרש מעיינות והמלך בשדה
הגורם העיקרי למשברים ולתחושות הקשות הוא הפער בין הרצוי למצוי. יש והנפילה באה מאכזבה מעצמנו, שאיננו מסוגלים להגשים את רצוננו, וערכנו העצמי יורד בעיננו, ויש שאנו מאוכזבים מהמציאות שאינה נענית לנו - אינה משתנה לפי התוכניות שלנו, ואנו מאבדים את החשק ואת חדוות העשייה.
אולם, "סומך ד' לכל הנופלים" - כיצד הקב"ה סומך את הנופלים? במבט ראשוני נראה, שהקב"ה סומך אותנו בכך, שהוא עוזר לנו להתגבר על הקשיים. בוודאי יש במחשבה זו הרבה מן האמת, ואולם ישנו עומק נוסף במעורבות של הקב"ה בסמיכת נופלים. לפני שהקב"ה סומך את הנופלים, הוא מפיל את העומדים. הקב"ה "נמצא" בתמונה כל הזמן מראשית ועד אחרית. בשעה שאנו חשים זרוקים ומושלכים, עלינו להאמין שבאנו למקום המשבר בהשגחה פרטית, "מה' מצעדי גבר כוננו"(תהילים ל"ז). מי שזימן לנו להיות בנפילה הוא גם המעלה ומקים את הנופלים.
הנפילה היא תכלית העלייה. בכל יום אנו מצווים להזכיר את יציאת מצרים, מפני שיציאה זו לא היתה רק בעבר, אלא היא מתרחשת בכל יום תמיד - "היום אתם יוצאים בחודש האביב", ובסיפור יציאת מצרים אנחנו מתחילים בגנות ומסיימים בשבח, מפני ש'הגנות' היא ההכנה ל'שבח'. הגלות פועלת את הגאולה. מקום הנפילה, כשהוא מחובר ליוצר הכל אינו יציאה מהסדר. כל שיבוש בתוכניות הוא חלק מעצת ה' העמוקה להוציא את האור דווקא מתוך החושך - להוציא את אותו אור עמוק וגנוז, שמכוסה ונעלם דווקא בעמקי החושך ובתהומות הנפש. "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי". מציאות ה' יתברך - האמונה בו, באהבתו הגדולה אלינו, בהשגחתו הצמודה על כל צעד ושעל היא עצמה סומכת את הנפילה.
יתרה מכך - עיקר הנפילה היא שכחת ה'. המחשבה וההרגשה שאנו עומדים לבד מול עצמנו ומול המציאות, והקב"ה נמצא מחוץ למשחק, בזה טמונה עומק הנפילה. לעומת זאת, ההתעוררות לזכור את ה' יתברך, שתמיד לא "ירפך ולא יעזבך", רק שלעיתים הוא מאיר פניו ולעיתים הוא "אל מסתתר", הם גואלים אותנו מן המיצר.
הנפילה מוציאה אותנו מהקטנות - מהתנגשות הרצון הקטן שלי עם המציאות, ומעלה אותנו למבטח האמונה שישנו את עומק הרצון העליון, שבו רואים ש"רבות מחשבות בלב איש", ודווקא "עצת ד' היא תקום". הנפילה שוברת לנו את הדימוי העצמי המוטעה המלא לעיתים בגאווה סמויה, ומאפשרת לנו לקנות קומה חדשה של גדלות, קומה של מעורבות ונוכחות מלאה של הקב"ה בחיינו. "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי".
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".

כאב הגלות ותקוות הגאולה

"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

למה ללמוד גמרא?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

מה המשמעות הנחת תפילין?

הלכות שטיפת כלים בשבת

אנחנו קודש למענך
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי עץ במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ-הֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (דברים ג כג) מה תלמוד לומר לֵאמֹר ? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. איך הטיח חלילה משה רבינו כלפי מעלה כביכול להכריחו להשיב. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. מה הביאור בזה כיצד אפשר לעבוד את השם עם היצר הרע וכן ביחד עם שניהם. כיצד כרת ברית שלמה המלך עם חירם. והא כתיב 'לֹא תְחׇנֵּם'. סגולה בהפטרה - שבה מחכים האדם ומכניס יראת ה' טהורה בלבו אם יתמיד וירגיל עצמו בזה. (מהאריז"ל)

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם








