ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
למה נקראת מגילת אסתר בשם זה?
לפי פשט הדברים מגילת אסתר נקראת בשם זה, משום שהדמות המרכזית במגילה היא אסתר המלכה. אך יש רובד נוסף שאותו נשתדל לבאר.
למה נקרא העולם - "עולם"?
ה' יתברך ברא את עולמנו זה, והעלים את עצמו בתוכו ואיפשר מצב שיהיה ניתן לחיות בעולם מבלי לחוש במציאות ה'. ולכן המילה "עולם" באה מלשון העלם. ה' העלים והסתיר את עצמו בעולם, מעין מה שאמר ישעיה הנביא, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר" (ישעיה מה, טו). רמז לעניין זה הוא שהמילה 'אלוהים' עולה בגמטריא "הטבע" (86), שכן הטבע בחוקיותו מסתיר למעשה את התגלות ה'. העולם מעלים את ה', ותפקידנו הוא לגלות את ה', או במילים אחרות עלינו לגלות את ההסתר (מגילת אסתר) שהסתיר ה' את עצמו.
אסתר מן התורה מנין?
הגמרא שואלת "אסתר מן התורה מנין? (שנאמר) וְאָנֹכִי הַסְתּר אַסְתּיר (פּנַי בּיּוֹם הַהוּא עַל כּל הָרָעָה אֲשׁר עָשׂה, כּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים)" (חולין קלט:). מגילת אסתר מאופיינת בכך שה' נסתר בה, ואכן ידוע הדבר שאין שם ה' מוזכר במגילת אסתר אפילו פעם אחת.
על הניסים
בשני זמנים אנו מברכים את ברכת 'על הניסים', בחנוכה ובפורים. בחנוכה, הנס שה' עשה לנו ברור ומובן. היה פך קטן שהיה אמור לדלוק יום אחד והוא דלק שמונה ימים. אך בפורים, הנס שה' עשה, לכאורה, כלל וכלל אינו ברור.
הכל רגיל
ניתן לקרא את המגילה בתור 'סיפור עם' יפה: הייתה גזרה על היהודים, והמלכה שהיא יהודייה ב'מקרה', החשידה את מחולל הגזרה (המן) על המלך כמו שמבארת הגמרא:
"תנו רבנן: מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... רבי יהושע בן קרחה אומר: (שאסתר אמרה) אסביר לו פנים כדי שיהרג הוא והיא" (מגילה טו:). ומבאר רש " י ש"יהרג הוא והיא - שיחשדני המלך ממנו (מהמן), ויהרוג את שנינו". כלומר בכך שאסתר הזמינה את המלך והמן אל המשתה, היא החשידה את שניהם בעיני המלך וגרמה לו לחשוב שהיא והמן חותרים כנגדו.
היא החשידה את המן על המלך והצליחה, שכן באותו ערב נדדה שנת המלך. כמו שאומרת הגמרא על הפסוק " בלילה ההוא נדדה שנת המלך ", "אמר (אחשורוש): מאי דקמן דזמינתיה (למה זמנה) אסתר להמן? דלמא עצה קא שקלי עילויה דההוא גברא למקטליה (אולי הם רוצים להרוג אותי)" (מגילה טו:). ולבסוף המלך הרג את המן והתבטלה הגזרה.
הכל טבעי לגמרי. אז היכן הנס?
המלך - מלכו של עולם
אך ניתן לקרוא את המגילה באופן אחר לגמרי, ולומר שכל מה שקרה במגילה, הוא מעשה ה'. ובאמת חז"ל מלמדים אותנו כי כל מקום שנאמר "המלך" במגילה, הכוונה היא לקב"ה, שהוא מלכו של עולם: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם" (שם). "וחמת המלך שככה, שתי שכיכות הללו למה? אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש" (מגילה טז.).
שם ה' לא מופיע במגילה אך הוא רמוז בה: המילים "י בא ה מלך ו המן ה יום", בר"ת, הם למעשה השם המפורש. שכן למעשה התחלת ביטול הגזרה הייתה בהזמנת אסתר את המן למשתה עם המלך. ולכן במילים אלו רמוז שם ה'.
גילוי ההסתר
נמצינו למדים שעניין מגילת אסתר הוא גילוי ההסתר. דהיינו להראות שגם בסיפורים הפשוטים של החיים, ה' נמצא ומסתתר. יש מבעד לחיים הרגילים שלנו מישהו היושב ומשגיח עלינו ומסובב את הכל בצורה הטובה ביותר. והראִייה הזאת היא למעשה גילוי ההסתר שבעולם.
ולכן בפורים אחרי שקוראים את המגילה לוגמים לגימה (מגילה - אותיות לגימה), שכן נכנס יין ויוצא סוד. הסוד הוא לגלות ולומר שגם את הדברים הנראים טבעיים לחלוטין, ה' עשה וחולל.
לסיכום
מגילת אסתר נקראת בשם זה בגלל שהיא מלמדת אותנו לגלות את ההסתר שבמציאות, בכך שהיא מחדשת לנו שגם את הסיפורים הפשוטים של החיים שנראים טבעיים לגמרי, מחולל ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
