ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מדורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה בת צילה
כיצד יש לנהוג כשאישה מושיטה יד לשלום לגבר, או להיפך? שומרי מצוות נתקלים בשאלה זו פעמים רבות במקום עבודתם או במסגרת קשרים חברתיים שיש להם עם חילוניים. האם חשש לפגיעה אישית הוא שיקול שיש להתחשב בו, ואם כן - עד כמה?
תשובה:
גילוי עריות הוא איסור תורה חמור. הפוסקים נחלקו - האם גם קירבה לעריות כנגיעה באישה אסורה מן התורה, או שהמקור לאיסור הוא דרבנן. אלא שגם אם נאמר שהאיסור מן התורה - אחרונים רבים סבורים שאיסור קירבה תלוי בכוונה, ואם אינו נוגע באישה דרך תאווה - אין איסור קירבה מדאורייתא.
שאלה מעשית מאוד באה על פתרונה לאור עיקרון זה: הרב פיינשטיין כתב אודות תחבורה ציבורית בשעות העומס, "שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה להיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים", שכיוון שאין כאן דרך תאווה וחיבה, אין לאסור הנסיעה. לכן התיר אפילו לשבת ליד אישה כשאין מקום אחר. וכתב שאם יודע שיבוא לידי הרהור, יימנע מנסיעות כאלה. ואם חייב להגיע לעבודתו - יתחזק להרהר בדברי תורה.
אך לגבי נתינת יד כתב שאמנם יש מיראי ה', המקלים לתת יד לאישה כשהיא מושיטה להם, שלדעתם אין זה דרך חיבה ותאווה. אבל למעשה קשה לסמוך על זה.
סברת המקלים היא כדברי כמה אחרונים שאיסור הושטת יד לאישה אינו אלא משום הרהור, ונאסרה רק אם נתכוון הנוגע להנאת איסור. ולמרות שמקצת נשים יודעות מאיסור זה ואינן מושיטות ידיהן לאיש, רובן אינן יודעות שהדבר אסור, ונותנות יד לפי תומן, ואין לך ביוש גדול יותר מזה וגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. גם הרב אונטרמן שהיה הרב הראשי לישראל, לחץ יד לאישה שהושיטה לו ידה לשלום. ואמר שאינו מקל בנגיעה, אלא מחמיר בכבוד הבריות!
גם בקהילות ספרד התקיים מנהג דומה, והוא מנהג הנשים לנשק את גב ידו של החכם בצאתן מתפילת ליל שבת, כפי שעושים הגברים. הבן-איש-חי הצדיק מנהג זה כיון שעושות כן לכבודה של תורה וכוונתן למצוה, כמו נשיקה שנושקות לספר תורה. וכיוון שמתכוונות לשם שמים, אין בזה חשש. אך יש מחכמי הספרדים ובתוכם השדי-חמד, ששללו מנהג זה לגמרי.
אמנם, כשאנו עוסקים במציאות החיים כגון מקום עבודה, יש לחשוש ל'מדרון חלקלק', דהיינו: תחילתו בלחיצת יד שלא להנאה ועל מנת שלא לבייש, וסופו בחוסר רגישות לגדרי הצניעות ובאי הקפדה על תנאי ההיתר. לכן נראה שאמנם באופן עראי ובלית ברירה - כשמזדמנת מציאות בה אין אפשרות להימנע מלהושיט יד בלא לבייש את הצד השני - יש על מי לסמוך. אך אין להתיר נגיעה באותן נשים שאדם נמצא עימן בקשרי עבודה קבועים, ואין לאמץ הנהגה זו כחלק מהתנהגות שגרתית. הוא הדין גם בנשים, הנתקלות בגברים המושיטים להן יד. על הגברים והנשים להבהיר במקום העבודה ובכל מצב דומה, שאינם מושיטים יד לבני המין השני. כך יימנעו גם מאי נעימות וגם מבעיות הלכתיות חמורות העלולות להיווצר במשך הזמן.
מתוך הספר "רעך כמוך - בירור הלכתי בסוגיות שבין דתיים וחילוניים", שיצא לאור בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

עבודת ה' ליום העצמאות

מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?

למה יש כל כך הרבה מצוות?

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?

מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









