ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
טלית ותפילין ביום ט' באב
מנהג ארץ ישראל שאבֵלים מניחים טלית ותפילין (גם של ר"ת), וביום ראשון של האבלות עד שיאיר הנץ החמה אחרי זה מניחין תפילין "ואחריתה כיום מר" (עמוס ח, י).
אמירת פרשת "קדש לי כל בכור" לאחר הנחת התפילין בט"ב - אם נוהג תמיד לאומרה, מותר כי זה חלק מהתפילה.
ישנם כמה מנהגים בענין תפלת שחרית בתשעה באב:
מנהג חו"ל - ללבוש טלית ותפילין בבית לפני התפילה ולברך עליהם, לומר קריאת שמע ולחולצם, ואחר כך הולכים להתפלל בבית הכנסת ללא טלית ותפילין, ובמנחה היו מניחין טלית ותפילין בברכות.
מנהג ירושלים - להתפלל בציבור את כל התפילה כרגיל בטלית ותפילין, וכן נוהגים בבית כנסת שלנו (והנהגנו בביכ"נ שלנו שמי רוצה להניח טלית ותפילין במנחה, רשאי ואין בזה משום "לא תתגודדו").
ולאחר חזרת הש"צ לא אומרים וידוי, ופותחין ההיכל ואומר הש"ץ קינה "על היכלי". ואני אומר לחזן שיזיז את התפילין של ראש הצידה, וישים את החולצה תחת התפילין של יד, ויאמר קינה זו לבדו, והקהל שותק.
לאחר הקינה, מוציאין ס"ת וקורין בו שלשה גברי בפרשת ואתחנן וכו' ומפטיר אסוף אסיפם וגומרין התפילה ע"ס עלינו לשבח, ואח"כ פושטין טלית ותפילין ויושבין לארץ ומניחין אפר על מצחם ומתחילין האזינו וקינות (חוקת עולם חלק חמישי דף קנ"א ע"ב).
יש נוהגים להניח תפילין של יד ולא תפילין של ראש שעליו נאמר "פארך חבוש עליך", וכדעת הרמב"ם (פ"ה מהלכות תעניות הלכה י"א) וכלשונו "ומקצת חכמים נוהגים שלא להניח תפילין בו בראש".
נשיאת כפיים
מנהג ארץ ישראל שכהן ל"ע אבֵל עולה לדוכן. ביום תשעה באב מברכים "ברכת כהנים" כרגיל.
אמונה בביאת המשיח
אומרים על הרב חיד"א שראה ביום תשעה באב אחר הצהרים אנשים ששוטפים את הרצפה ומסיידים את ביתם, וא"ל הכיצד אתם עושים כן והרי אחר חצות היום התירו רק לשבת על כסא, אבל כל דיני ט"ב עדיין אסורים? יום אחד הוא הלך ברחוב וראה שתי נשים מצביעות עליו, הדבר סיקרן אותו והוא התקרב אליהם והנה הוא שומע אשה אחת אומרת לחברתה "המשיח לא יבא, כי הרב החיד"א אמר שלא נסייד ולא ננקה את הבית כי המשיח לא יבא". מששמע החיד"א את דבריהם אמר להן, אם זה ההכנה שלכם לקבלת המשיח תמשיכו במנהגכם.
אמירת "נחם"
אנו נוהגים לומר "נחם" רק במנחה בתפלת לחש ובחזרה.
ויש שואלים, והרי רובו של היכל נשרף אחר הצהרים ביום תשעה באב, ומה לנו לומר "נחם" ? אלא אומר הרב בית יוסף "משום דלעת ערב הציתו בו אש, הלכך באותה שעה מזכירין שפלות ירושלים ואבליה ומתפללים על תנחומיה" (ב"י סי' תקנ"ז).
ערבית של מוצאי תשעה באב
ברכת הלבנה
לאחר תפילת ערבית מברכים ברכת הלבנה. וטוב לטעום משהוא לפני ברכת הלבנה או לרחוץ פניו או פיו כדי לברך אותה בלב שמח, וכ"כ בבא"ח (דברים אות כ"ח) וז"ל: "וצריך להזהר לברך במוצאי ט"ב ברכת הלבנה בשמחה ויאמר בקול נעים בחדוותא דלבא דוד מלך ישראל חי וקיים".
נטילת ידיים
יש נוהגים ליטול ידיים קודם ברכת הלבנה כיון שבבקר נטלו ידים רק עד סוף קשרי האצבעות (בא"ח שם). ואין לברך על נטילה זו.
ברכת שעשה לי כל צרכי
יש מי שאומר (ויש חולקים עליו), כשנועל נעלי עור במוצאי תשעה באב יברך "שעשה לי כל צרכי". אנו לא נוהגים כן, מכיון שברכה זו נתקנה לאומרה ביום ולא בלילה.
ההבדלה למי שאוכל בת"ב
מי שצריך לאכול בתשעה באב, כגון חולה או מעוברת וכדו', חייב להבדיל על הכוס לפני שאוכל. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין, שהרי כבר מר"ח אב לא שותים יין, לכן הטוב ביותר שיסחט ענבים ויברך על זה "בורא פרי הגפן", ואם אין לו - יבדיל על מיץ ענבים, ואם אין לו אלא יין - יבדיל על יין.
הלכות ת"ב ישתנו לטובה ולברכה
כתב בספר "נהר מצרים": לאחר הקינות טוב לברך את חברו שיזכה לראות בנחמת ציון בקרוב, וכך נכון וראוי לעשות. על כן אנחנו מתפללים ומייחלים שהלכות תשעה באב יהיו להלכה ולא למעשה, ויתהפכו לטובה ולברכה ויהיו אלו הלכות יום טוב ומועד.
לבעל הבא"ח יש פירוש על ספר איכה, ושם הוא כותב בסגנון שהכל לטובה, וכגון: איכה ישבה בדד - העיר רבתי עם. היתה כאלמנה - עכשיו רבתי בגויים שרתי במדינות.
וכשיבא המשיח לא נגנוז את הלכות תשעה באב שבבא"ח בפרשת דברים, אלא נאמר לבא"ח שיאמר לנו כיצד להפוך גם את כל ההלכות לטובה. ויהי רצון שיום זה יהפך ליו"ט ולששון ולשמחה, בב"א.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
