ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
הרב ישראל אריאל שליט"א ראש מכון המקדש
מעשה בצייר מחבר העמים, שעסק בהכנת ציורים עבור 'מכון המקדש'. בין העבודות שנתבקש לבצע היה ציור של השעיר המשתלח לעזאזל. ראיתי סימן שאלה על פניו: הכיצד בעצם יום הכיפורים מגלגלים את השעיר אל התהום? הסברתי לו את מה שמובא ב'ספר החינוך' (מצוה צ"ה) שתפקיד שילוח השעיר הוא - לזעזע! לעורר את האדם לתשובה. הצייר, הביט בעיני... לפתע הכה על ליבו, ואמר: "אני! אני! אני צריך שעיר לעזאזל! - בשבילי!" עיניו זלגו דמעות... "יש לי ייסורי מצפון" אמר, הלוואי והיה שעיר כזה שיכפר עלי!
רבים הם האנשים ב'עולם המודרני', אשר נדמה להם כי המקדש בזמננו, 'אינו רלוונטי'. לדעתם, מה שנאמר בתורה בענין הקרבנות נאמר ל'ימים ההם', לא כן היום, כשהעולם 'התקדם'. יש אף כאלה המסתמכים על דברי הרמב"ם ב'מורה נבוכים' (חלק ג, לב) שהקרבנות בתורה נקבעו, כי אי אפשר היה לנתק את עם ישראל בבת אחת מן העולם האלילי הסובב אותם.
כבר שמעתי מפי תלמיד חכם אחד אימרה: 'העולם המערבי לא יקבל מצב של חידוש עבודת הקרבנות בירושלים בימינו!' לפיכך ראוי לחזור ולהדגיש: אל נא נתלהב יתר על המידה מן המושג - 'האדם המודרני'! ראינו את ה'מודרנים' האלה, היודעים להקים 'אגודת צער בעלי חיים' להגנת כלבים וחתולים, וכגון בגרמניה ה'נאורה'. בעת ובעונה אחת אותם גרמנים 'רחמנים', העלו מליוני יהודים על מזבחה של אושביץ. ה'אדם המודרני' יכול להיות גרוע מן החיה. מתברר, כי דווקא האדם המודרני זקוק לריסון ולכיבוש יצריו באמצעות חוקים קפדניים. דווקא עבודת הקרבנות שהיא כולה קיום צו אלוקי וחוק שאין לו טעם וסיבה, הוא השומר על האדם במסגרת המשמעת לאלוקים.
כך הם גם דברי הרמב"ם בסוף הלכות מעילה (ח, ח):
"כל הקרבנות כולן מכלל החוקים הן. אמרו חכמים, שבשביל עבודת הקרבנות העולם עומד!"
המושג 'אדם מודרני', אין זו אלא גאוה ושחצנות. חוקי הקרבנות הם שמעמידים את העולם דווקא בגלל הביטול העצמי והמשמעת שבהם. בכך גדולתם! נזכור נא את הצייר, אשר חש בפנימיותו כי השעיר... חסר לו.
הרב יהודה קרויזר שליט"א רב הישוב מצפה יריחו
בנין בית המקדש וחידוש עבודת הקרבנות הם שיא תהליך תקומת המדינה היהודית המתוקנת וגאולת העולם, כפי שביטא זאת הראי"ה:
"הציפיה לבנין ביהמ"ק ועבודת הקרבנות היא השאיפה היותר אצילה ויותר עליונה...".
שאיפה זו קשה לעיתים למי שחי בעולם המודרני, כיוון שאין לנו מגע יום יומי עם בעלי חיים. אולם זו טעות שנובעת מכך, שאנו חושבים על בתי המקדש מהעבר, ואיננו מדמיינים את ביהמ"ק העתידי. מבחינה הלכתית ביהמ"ק יכול להתנהל בדרך שתתאים לאורח חיינו.
הבה ונפליג מעט על כנפי הדמיון לביהמ"ק השלישי והמודרני:
אריאל מגיע להר הבית להקריב את קרבן השלמים שנדר. הוא ניגש ללשכות הקרבנות והנסכים ומשלם עבור כבש בן שנה ונסכים. הוא מקבל קבלה עליה מוטבע מספר סידורי של מקומו ברשימת המקריבים. לאחר מכן הוא ניגש ללשכת ההמתנה, ומחכה עד שיופיע תורו על הצג האלקטרוני שבלשכה. בהגיע תורו נכנס אריאל לצפון העזרה, שם יפגוש כהן שיביא עמו את הכבש (והנסכים), כשהוא בדוק ממומים בידי בד"ץ של כהנים.
הכהן יעמיד את הכבש, כשפניו למערב ואחוריו למזרח. אריאל יתבקש להניח את שתי ידיו על ראש קרבנו, לסמוך בכל כוחו, ולהגיד דברי שבח לה'. זהו למעשה הרגע היחידי, שבו אנו מחויבים לבוא במגע פיזי עם הבהמה ( לא בשמיים, נכון?). מעתה, אם ירצה אריאל לשחוט את קרבנו בעצמו, (שהרי שחיטה כשרה בזר) ולצפות בכל שלבי ההקרבה, זו זכותו. אולם אין הוא מחויב לראות את תהליך ההקרבה. הוא יכול לצאת ולהמתין שוב בלשכה, ובסיום ההקרבה לקבל לידיו את חלקי הקרבן שלו המיועדים לאכילה בירושלים, כשהם ארוזים במארז מיוחד בצרוף ברכה לו ולבני ביתו, שימלא הקב"ה כל משאלות לבם לטובה.
את ביהמ"ק יש לבנות לפני ביאת המשיח ככתוב בדברי חז"ל במקומות רבים, שבנין ביהמ"ק קודם למלכות בית דוד. יה"ר שבזכות עשיתנו למען בנין ביהמ"ק וחידוש עבודת הקרבנות, נזכה עוד השנה שהצומות לזכר החורבן יהיו לנו לששון ולשמחה ולמועדים טובים.
הרב נתנאל יוסיפון ר"מ בישיבת מצפה יריחו
יהודי אחד בא לרבו, ובכה בפניו: רבי, אירע לי אסון הפסדתי את כל רכושי. ראה הרבי, שקשה הדבר מאד לאותו אדם, נאנח ואמר: היום קרה אסון גדול יותר, היום לא הקרבנו את קרבן התמיד.
אם בכל הדורות רבים התקשו לצפות לחידוש הקרבנות, דומה שבעולם המודרני קשה הדבר שבעתיים. אנו, שהורגלנו לקנות בשר באריזות פלסטיק סגורות, ולראות כבשים ועיזים בגני חיות בלבד, לכאורה- מה לנו ולקרבנות? יש שמקשים יותר מזה- התפילה בה הורגלנו מבטאת את הרבדים העליונים שבאדם, כוחות המחשבה והדיבור. מדוע עלינו לשאוף לקרבנות שנראים כנמוכים יותר?
אולם במבט מעמיק, נראה שביהמ"ק והקרבנות לא סותרים את עולמו של האדם המודרני, כי אם משלימים ומרפאים אותו: האדם והעולם הם יצורים מורכבים. רוח וחומר מתמזגים בהם בהרמוניה. המחקר מוכיח, שבכל גוף המורכב מחלקים שונים יש השפעה של חלק אחד על משנהו. כך: הרפואה והפסיכולוגיה מודעות להשפעה של מחלות הנפש על בריאות הגוף, וליחסים ההדדיים של אברי הגוף השונים. האקולוגים מתריעים שכריתת יערות בברזיל תחמם את העולם כולו. מומחי דעת קהל יודעים שהצגה טובה מטביעה חותמה באדם יותר מנאומים רבים, מפני שהיא ממחישה ופונה לחושים רבים.
התרבות המערבית הפכה את העולם כולו לחולה. האנושות התרחקה מהטבע. שקענו בעולם המחשבים, האינטרנט והמשחק. בעולמנו יש מקום מרכזי לאדם החושב, אך הצומח והחי הם משאבים לניצול ותו לא. גם עבודת ה' שלנו היא עבודה שבלב זו תפילה ותו לא. לעומת זאת- בביהמ"ק משתתפים חושים רבים של האדם בעבודת ה'- שמיעת שירת הלויים, ריח הקטורת, טעם בשר הקרבנות ומראה יפיו של הבנין הנאה בעולם. בביהמ"ק גם הצומח והחי (ואף הדומם- בניסוך המים, ובמלח) נוטלים את חלקם בעבודת ה', וכשכל חלקי העולם באים לידי ביטוי בעבודת ה' גם עבודת הלב- התפילה מתעלה. כך ביהמ"ק הוא המקום אשר "בית תפילה יקרא לכל העמים", ובחורבנו- "ננעלו שערי תפילה" (ברכות לב:). לפיכך, "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'", כי שם לא רק הנשמה כי אם גם "ליבי ובשרי ירננו לא-ל חי".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
