ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ההבדל בין ישראל לעמים הוא לא רק בהשקפת עולמם, באמונתם, בתורתם. אלא הוא בטבעם, בעצם מציאותם, בטבע האלוקי הטבוע בהם, בנשמה האלוקית שבישראל. טבע זה אינו בר שינוי כלל, הוא טבוע בישראל בעצמותם, אי אפשר להסתלק ממנו ואי אפשר לרכוש אותו. המציאות הטבעית הזאת אינה תלויה בבחירה של האדם ובהחלטתו. ישראל לעולם נשאר ישראל. "ישראל שחטא, ישראל הוא".
יודע אני כי דברים אלו מעוררים התנגדות חריפה אצל כל מי שאינו מאמין בתורת ישראל, אבל אין מקום להסתיר ולהכחיש את ההכרה הזו, הכרה ששותפים לה כל אנשי האמונה. כל מי שמאמין בתורת ישראל מוכרח להאמין בבחירת ישראל, מוכרח להאמין שעם ישראל הוא עם סגולה. היסוד הזה ממלא את כל התורה כולה.
נאמר בתורה: "ויאמר ה' אל אברהם לך לך מארצך וממולדתך... אל הארץ אשר אראך", זהו הדיבור הראשון של ה' אל אברהם. התורה לא מזכירה מקודם שאברהם היה צדיק וירא ה', כמו שהתורה מזכירה אצל נח: "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", ואח"כ מתוך שהוא צדיק ה' מדבר איתו. אצל אברהם לא נזכר שהיה צדיק, כדי ללמדינו שהבחירה של ה' באברהם לא הייתה בגלל מעשיו, הבחירה הייתה בלתי תלויה במעשיו אלא בהחלטה אלוקית. וממילא, גם אם המעשים ישתנו, הבחירה לא תשתנה וכן לשון ברכת התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". לא אומרים שנתן לנו את תורתו ובחר בנו בשל כך, אלא "בחר בנו מכל העמים" ומתוך כך "נתן לנו את תורתו". "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו".

יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
9 - 9. מדרגת היהודי נעלית משאר האנושות
10 - 10. ייחוד עם ישראל
11 - 11. על בריאת העולם ואמיתות סיפורי התורה
טען עוד
בודאי שיש קשר בין הסגולה והבחירה האלוקית בישראל ובין קיום התורה. אין להסתפק בעובדה של "אתה בחרתנו" אלא גם צריך לקיים את התורה ומצוותיה בכל השלמות, זה פשוט ומובן. מה שמצאנו צורך להדגיש הוא שישראל בטבעם, בנשמתם, הם עם סגולה ומעלתם כפולה, גם בעצם טבעם וגם בזה שקיבלו את התורה. שתי מעלות מחוברות ומאוחדות, ישראל ואורייתא חד הוא.
זהו ההסבר לשאלה, מדוע הקב"ה בורא העולם כולו, בורא כל האדם, נתן תורה דווקא לישראל ולא לעולם כולו. מדוע הקב"ה לא קורא לכל העולם להתיישר עפ"י התורה, הרי כל העולם הם ברואיו? והתשובה היא: אין מקום להשוואה, עם ישראל שונה ומיוחד ומה שמתאים לו, לא מתאים לעמים אחרים. התורה האלוקית מתאימה לעם האלוקי.
יודע אני שיסוד זה מעורר שאלות רבות: מה לדעת התורה תפקידם של שאר העמים? מה היחס שצריך להיות בין ישראל לעמים? שאלות שמטרידות ומעסיקות ודורשות פתרון. אך את היסוד הזה אשר הנחנו, ממנו אין לזוז, הוא מוסכם על כל אנשי האמונה בישראל. עם ישראל עם סגולה, ולשאלות המתעוררות מהנחה זו, יש תשובות ועוד חזון למועד.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.













