ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המשיבים בהלכה
תלמידי החכמים יוצאי ישיבת 'מרכז הרב' היו רגילים לשאול שאלות הלכתיות אצל שני תלמידי חכמים חשובים בירושלים, הרב שלמה זלמן אוירבך, ויבדל לחיים ארוכים, הרב אלישיב שליט"א. שניהם היו ממעריציו של מרן הרב קוק זצ"ל, שגם ערך את חופתם, וגם לאחר הסתלקותו נותרו מקושרים לתלמידיו ותלמידי תלמידיו. את מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל היו שואלים בעיקר בשאלות מסובכות ומורכבות שעדיין לא נידונו בספרים, שכן הוא נטה לעיין בכל דבר מכל צדדיו, ורק כשלא היתה ברירה - הכריע. לאחר שמו"ר הרב ישראלי זצ"ל עלה לירושלים לשמש כדיין בבית הדין הגדול ולכהן בראשות הישיבה, היו שואלים גם ממנו בהלכה. ולימים, לאחר שמו"ר הרב מרדכי אליהו שליט"א עבר להתגורר בסמיכות לישיבה, ואף שלח את בנו הרב שמואל אליהו שליט"א ללמוד בישיבה, היו מרבים לשאול ממנו הלכה למעשה, ורבים זכו ללמוד ממנו דרכי הוראה. ואף כשהתמנה לראשון לציון, נותרה דלתו פתוחה בפני בני הישיבה ובוגריה.
על הבדלים בין רבנים

רביבים (812)
הרב אליעזר מלמד
291 - שמחים בקדושת התורה ובקדושת ישראל
292 - גדול בתורה ובדרך ארץ
293 - זהירות, מאכלים דמויי חמץ
טען עוד
אמירת שלום לנשים
סיפר הרב שלמה גוטל על הנהגתו המיוחדת של הרב אוירבך בניחום אבלים: "בכל פעם שהיה צורך, הרב היה נכנס לנחם גם בחדר הנפרד בו ישבו הנשים האבלות. הדבר היה גורם רוממות רוח עילאית לכל הנוכחות, וכמובן, נחמה גדולה לאבלות". ועוד סיפר, שהעיר להן הרב אוירבך בעדינות שיענו 'אמן' אחר ברכת הנחמה "המקום ינחם וכו'". עוד סיפר הרב גוטל, שפעם הלך עם הרב בשכונתו 'שערי חסד', ובמשך כמה רחובות אמר שלום לכמה נשים מבוגרות, ואף הן השיבו לו "שלום הרב". הרב גוטל ציין שאינו יודע אם גם לצעירות היה רגיל להקדים שלום.
עוד סיפרו בני משפחתו, שפעם ראה אחד מבני המשפחה שחלף על פני אחיינית שלו מבלי לומר לה 'שלום'. הרב ידע הרי שהבחור עשה זאת מטעמי צניעות, ובכל זאת הלך אחריו וגער בו באין רואה: "אינך אומר לה שלום?! הלא צריך גם להיות בן אדם".
ברכת השוקולד 'שהכל' כמנהג העולם
סיפר רבי שמעון טרגר, נכדו של הרב אוירבך: "בשוקולד שסבא היה מחלק לנו, היתה נקודה מעניינת. מבחינה הלכתית, סבא הביע דעתו בעל פה ובכתב שעל שוקולד היה צריך לברך לכאורה "בורא פרי העץ". (שכן הוא עשוי מפולי קקאו, ואף צבעו כצבע הקקאו). ולמרות זאת בירך עליו 'שהכל', וגם נתן לנו ואמר: "קחו, תברכו 'שהכל'". שהואיל וכך הוא מנהג העולם, לא רצה לשנות.
ביקור קשישים
הרב אוירבך נהג לבקר בעשרת ימי תשובה רבנים קשישים, וזקנים הרתוקים למיטתם, ולברכם בשנה טובה. שנה אחת נסע עם בנו רבי ברוך לבית האבות 'נוה שמחה', לבקר את שכנו שהיה גם קצת קרובו, הרב אליעזר כהן. הגיעו לחדר והישיש ישן. פנה רבי ברוך לשוב על עקביו, אך להפתעתו אביו ביקש להעיר את הזקן... ראה הרב אוירבך שבנו מהסס להעיר את הישיש משנתו, ואמר לו בחכמת חיים מפוקחת: "הוא ישן לא משום שהוא עייף, אלא משום שלא באים לבקר אותו..." כשראה שבנו עדיין נרתע מלהעיר את הישיש, ניגש בעצמו אל המיטה, הרים את השמיכה, ואמר בניגון: "ר' לייזר, יש לך אורחים; ר' לייזר, יש לך אורחים". עיני הישיש נפקחו למול חיוכו האוהב של ר' שלמה זלמן אוירבך. הוא התיישב ומיד הודה לרב, ואמר: "יישר כוחך ששיברת" (את השינה). וכך שוחחו ביניהם בנעימות.
לאחר מכן סיפר הישיש לנכדו: "ראה את חכמתו של רבי שלמה זלמן, הוא בא אלי והייתי ישן. אדם אחר במקומו היה מן הסתם משאיר לי פתק. וכשהייתי מתעורר ורואה את הפתק, הייתי כל כך מצטער שבדיוק אז נרדמתי, עד שאולי היה עדיף שבכלל לא היה בא... אבל רבי שלמה זלמן הוא חכם היודע מה מרגיש אדם במצבי..."
'חאלקה' כדי לעשות חסד
שנים רבות התנגד הרב אוירבך לעשות 'חאלקה' במו ידיו לילדים בני שלוש. עד שיום אחד סיפר לו נכדו שגם ה'סטייפלר' זצ"ל התנגד בתחילה לגזור את שער הפעוטות, והיה אומר שאינו ספר... אך יום אחד התרצה ואמר: "נו, טוב, למה לא לעשות טובה ליהודי". שמע הרב אוירבך ואמר: "זה סיפור יפה... בלי נדר, גם אני מקבל על עצמי להסכים לעשות חאלקה, כדי לעשות חסד".
האם אפשר לשלם ל'תלמוד תורה' ממעשר כספים
שאלה: הרב כתב לפני כמה שבועות שאין לשלם מכספי מעשר כספים עבור תלמוד תורה של הילדים. וכפי שלמדתי, יש פוסקים שמתירים לשלם עבור תלמוד התורה של הילדים מכספי מעשר כספים, ומדוע נקט הרב כשיטת המחמירים?.
תשובה: הכלל הוא שכל מצווה שאדם חייב לעשות, עליו לשלם עליה מכספו ולא מכספי מעשר כספים. ומכיוון שאדם חייב ללמד את בנו תורה, אין לשלם עבור כך ממעשר כספים. וכך כתב בספר 'אהבת חסד' לבעל 'משנה ברורה' (ח"ב יט, ב), וכן דעת האדמו"ר הזקן (שועה"ר הל' ת"ת א, ז), שאפילו את שכר הלימוד עבור בן גדול אין לשלם ממעשר כספים. אמנם כאשר הבן כבר גדול ועצמאי וזקוק למזון ודיור בעת שהוא לומד, כיוון שבאותו זמן הוא נחשב עני - מותר לאב לשלם עבורם מכספי מעשר כספים. ולכן כאשר יש להורים צורך בכך, מותר להם לשלם מכספי מעשר כספים עבור הפנימייה בישיבה גבוהה או הסדר. ובשעת הדחק, אפשר שיחשיבו גם את התשלום עבור הפנימייה בישיבה תיכונית וקטנה ממעשר כספים. אבל שלא בשעת הדחק, כיוון שהחוק והנוהג הוא שההורים מפרנסים את ילדיהם עד גיל 18, אין לשלם לפנימייה ממעשר כספים.
ואמנם יש שהקילו מאוד בהלכות מעשר כספים, אבל כמדומה שעיקר הקולות שלהם נאמרו לימים שבהם הדוחק היה עצום, אבל בימינו, שמצבנו הכלכלי טוב לאין ערוך ממצבם, אין לחפש קולות.
הניסיון מוכיח
בכל אופן, הניסיון מראה כי המסתמכים על הקולות השונות ומשלמים עבור תלמוד תורה ממעשר כספים אינם זוכים לברכת העשירות המובטחת למי שנותן מעשר כספים. וכמדומה שיש בזה ראיה מסוימת, שהרי בעניין זה מותר לנסות את ה'.
מותר לבחון את הקב"ה במתן מעשר
דרשו חכמים על הפסוק "עשר תעשר" (דברים יד, כב) - עשר בשביל שתתעשר. וכן הסביר רבי ישמעאל ברבי יוסי, שעשירי ארץ ישראל נעשו עשירים משום שהפרישו מעשרות (שבת קיט, א). ומבואר בתלמוד (תענית ט, א) שאמנם ככלל אסור לנסות את הקב"ה, שנאמר (דברים ו, טז) "לא תנסו את ה' אלוקיכם כאשר ניסיתם במסה", אולם בנתינת מעשר מותר לנסות את ה', לראות אם יקיים את הבטחתו שהמעשר יתעשר. שכך נאמר (מלאכי ג, י): "הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה' צב-אות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".
ואמנם יש סוברים שמותר לבחון את ה' רק בנתינת מעשר דגן תירוש ויצהר ולא במתן מעשר כספים (של"ה, שאלת יעבץ). אולם לדעת רוב הפוסקים, גם במתן 'מעשר כספים' אפשר לבחון את ה' (רמ"א יו"ד רמז, ד; פתחי תשובה, אהבת חסד ח"ב יח).
מסקנה למעשה
וכיוון שבפועל אנו מוצאים שרובם המכריע של אלה המשלמים מכספי מעשר כספים על לימודי ילדיהם שמתחת לגיל שמונה עשרה חיים בדוחק, משמע לכאורה שאין זה נחשב להם כמעשר כספים.
ואולי צריכה לעלות מזה קריאה לשידוד מערכות ולבחינה מחדש של עלויות החינוך היקרות מדי, שמותירות את הרוצים להדר בכך מרוששים. ונראה שהטוב ביותר להשקיע בהשבחת החינוך הציבורי, ועל ידי כך נוזיל את עלויות החינוך וגם נפתח לרווחה את שערי בית המדרש.
מעשר ממתנות
שאלה: כאשר אני עורך ברית ומקבל מתנות כספיות, האם אני צריך לתת מעשר כספים מכל המתנות, או שניתן לקזז תחילה את הוצאות האירוע (האולם והמנות), ורק מהנותר להפריש מעשר.
תשובה: אפשר להפריש מעשר ממה שנותר לאחר קיזוז ההוצאות. ואם יש באפשרותכם, טוב שתפרישו מעשר מסך כל המתנות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.















