ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
פרשתנו מתחילה בפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". כותב ה'שפת אמת' זיע"א (משפטים, תרל"ד) בשם הרב הקדוש מפרשיסחא זיע"א, ש'לפניהם' הכוונה היא להקדמת 'נעשה' ל'נשמע', כלומר, עם ישראל הקדימו את עשיית המצוות לפני הבנת טעם משמעותם.
וזה לשון ה'שפת אמת': "ופרשנו על פי דברי מורי זקני ז"ל, שגם משפטי ה' אף שיש בהם טעמים, עם כל זה הטעמים על ידי רצונו יתברך וזה העיקר. וכן צריך להיות ציווי ה' יתברך קודם לשכל האדם, וזהו 'לפניהם' כנ"ל.
שבוע שעבר קראנו בפרשת יתרו את קבלת התורה. משה רבנו (דברים לב, ז) אומר לעם ישראל "עם נבל ולא חכם", ואונקלוס תרגם "עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו". רבנו נחמן מברסלב זיע"א מפרש בליקוטי מוהר"ן (חלק א, סימן קכג), שלעובדי עבודה זרה שבעם ישראל, היו חוכמות גדולות, חקירות ושאלות על האמונה, ובעת קבלת התורה עם ישראל, עם קודש, הבינו שעליהם להשליך את השכל ולקבל את התורה בתמימות ובפשיטות.
אמנם השכל הוא הוא דבר מצוין, כפי שכותב רבנו (ליקוטי מוהר"ן א, סב): "כִּי הָאֱמֶת, מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַשֵֹּכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין, הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵֹּכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ". אבל, פעמים רבות המחשבות היתרות והבלבולים עלולים למנוע מהאדם לקבל החלטה ברורה ולבצע אותה!
עם ישראל רצו מאוד לקבל את התורה, אבל השכל עיכב אותם, כי התחילו לחשוב למה? ומה זה יתן לי? ומי אמר שזו האמת? ואולי אני לא ראוי? ומה היה? ומה יהיה?. לכן, עם ישראל היו מוכרחים 'לזרוק את השכל' ולהכריז 'נעשה ונשמע' - קודם כל נעשה את רצון ה' בביטול גמור, ואחר כך נשמע את הטעמים ונבין את המשמעות ואת העומק.
בשיחות הר"ן (סימן קע"ב) יש סיפור נפלא שנוכל על ידו להבין את הרעיון: "שמעתי בשמו, שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו. ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו, הזהר מאד לכבד הטלית הזה, כי כמו מספר שערות שיש בהטלית, כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית".
רבנו פותח לנו צוהר בעבודת בוראו לראות איך הוא עצמו מיישם את השקפתו. גם רבי נחמן רוצה להבין מה משמעותה של הטלית, אבל חוסר ההבנה לא מונע ממנו להמשיך להתעטף בטלית ולעשות רצון אביו שבשמים בתמימות, והחשוב הוא שרבנו מלמדנו שלאחר אמונה פשוטה ותפילה מעומק הלב האדם זוכה לאור גדול ושכל עמוק מאוד בהבנת טעם המצוה. כך תלמידו המובהק רבי נתן זיע"א מפרש ב'ליקוטי הלכות' (תחילת שלוחין ה) את הפסוק שאומרים בהנחת תפילין (הושע ב, כב) "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'":
"וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין טַעַם עַל פִּי שֵֹכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְשׁוּם מִצְוָה, רַק כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנָּטְעוּ בָּנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ עַל יְדֵי רוּחַ נְבוּאָה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רַבָּן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים, וְעַל יְדֵי הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְהָרוּחַ נְבוּאָה שֶׁל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל דּוֹר. וְעַל יְדֵי זֶה מִתְבָּרֵר הָאֱמוּנָה, וְאָנוּ מְקַיְּמִים כָּל הַמִּצְווֹת, וְכָל מַה שֶּׁמְּקַיְּמִים הַמִּצְווֹת יוֹתֵר, מִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה שֶׁמִּשָּׁם הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר. וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ נִכְלָלִים בְּשֹׁרֶשׁ הַשֵּכֶל הַפְּנִימִי, בַּה' יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'"
ולתוספת ביאור, רבנו מחדש שלא רק מצדנו הדרך לקרבה וחיבור עם הבורא מתחילה דרך קיום המצוות מתוך אמונה פשוטה בלי הבנת טעם המצוה, אלא כך היא גם מצד הצפייה והדרישה של הקב"ה מהאדם:
וזה לשונו (ספר המידות תשובה סימן ע"ו): "המתחיל לעבוד את ה', הקדוש ברוך הוא אומר לו: יודע אני שחפצך ורצונך לעבוד אותי, אבל מה הוא הבטוחות שמא למחר תעזוב אותי. אם כן, איך אקרב אותך בשביל הרצון שרצית, ואיך אגלה לך תכף דברים נסתרים. אלא כן תעשה, בתחילה אהב אותי כך ותעשה מצוותי, אף על פי שאין אתה יודע השכל של המצוה, ועבוד אותי פשוט בלא חכמות, וכשתעבוד אותי כמה זמנים, אזי אאמין לך ואגלה לך טעם ושכל של כל דבר ודבר ואקרב אותך בכל מיני התקרבות, כי הזמן הרב שעבדת אותי מקודם הוא בטוחות, שלא תעזוב אותי".
הדבר הקשה ביותר לאדם הוא לעשות דבר בלי להבין מהי הסיבה. הטעם והמטרה של עשיית הדבר, נותנים לאדם את החשק והמוטיבציה לפעול. ואכן, נקודת הביטול, ההכנעה והענוה של האדם מול בוראו, מתגלה דווקא במצב של חוסר הבנה וחוסר בהירות הדעת, שאדם לא מבין למה, ושיש לו את כל הסיבות והתירוצים למה לא לקיים את ציווי ה', ובכל זאת ואף על פי כן הוא עושה רצון המלך בלי מוחין, ואף אם השכל מבין אחרת, כלשונו של ה'שפת אמת' (שם, תרל"ה): "ולכן צריך להיות השכל בטל אל הציווי של הקב"ה".
והאמת היא, שזהו השבח הכי גדול והמעלה הכי גדולה של עם ישראל, שהולכים אחר בוראם בתמימות ובפשיטות. כשיצאנו ממצרים, הקב"ה השתבח והתפאר בנו שהלכנו אחריו בלי שאלות וחקירות, כדברי הנביא (ירמיהו ב, ב) "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה". כך גדולת ישראל הופיעה בקבלת התורה, כדברי ה'שפת אמת': "שהיה חביב בעיניהם יותר לעשות רצונו יתברך מנשמע, שהוא השגת הטעמים". לתוספת דבריו נביא מדברי רבי נתן (ליקוטי הלכות, נפילת אפים ד):
"הָאֱמֶת שֶׁהַתּוֹרָה שִׁבְּחָה אוֹתָם עַל זֶה שֶׁמִּגֹּדֶל תְּשׁוּקָתָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִקְדִּימוּ נַעֲשֶה לְנִשְׁמָע, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת פֶּרֶק ח), גֹּדֶל שֶׁבַח יִשְרָאֵל בָּזֶה. דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְרָאֵל אָמְרוּ שֶׁהֵם אֵינָם רוֹצִים לַחֲקֹר שׁוּם חֲקִירָה בְּטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת וּבְדַרְכֵי הַשָּגָתוֹ וְהַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, רַק כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' נַעֲשֶה מִיָּד תֵּכֶף בְּלִי שׁוּם שְׁאֵלָה וַחֲקִירָה כְּלָל. וְאַחַר כָּךְ וְנִשְׁמָע, הַיְנוּ, שֶׁיִּשְרָאֵל אָמְרוּ שֶׁכָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' יַעֲשוּ מִיָּד כְּפִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה וּשְׁאֵלָה אַחַר שׁוּם טַעַם כְּלָל, וְאַחַר כָּךְ עַל יְדֵי זֶה וְנִשְׁמָע, כִּי עַל יְדֵי עֲשִיַּת הַמִּצְוֹת בֶּאֱמֶת בִּתְמִימוּת בְּשִמְחָה זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְהַשִּיג מַה שֶּׁמַּשִּיגִין, וְזֶה גֹּדֶל מַעֲלַת יִשְרָאֵל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
