ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מנהגים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי אמונה נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
תשובה : אחת התפילות הקדומות ביותר בסידור התפילה, היא "עלינו לשבח", שאומרים אותה בסוף כל תפילה.
לפי רבינו האי גאון, היא חוברה ע"י יהושע בן נון כאשר כבש את יריחו, (תשובת הגאונים, שערי תשובה סי' מד), ואומצה ע"י אנשי כנסת הגדולה, לפתוח בה את סדר מלכויות, במוסף של ראש השנה, ומשם לוקחה בימי הביניים לסיים בה התפילות בכל השנה.
בסדורים הקדומים, וכן לפי הרמב"ם, התפילה נאמרת רק בראש השנה, אך הטור כותב (סי' קלג): "ואומר עלינו לשבח (בכל יום) וכו' ונפטרין לבתיהן לשלום".
הטעם להנהגת אמירת התפילה בכל יום, לדעת הב"ח:
"לתקוע בלבנו קודם שנפטרים לבתינו ייחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגלולים מן הארץ, והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי, כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגויים המצליחים, לא נפנה לבבינו אל האלילים, ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה".
כלומר, התפילה נלקחה מן המחזור לסידור, לא כדי לסיים בה התפילות, אלא כדי לפתוח בה את היום שיש בו ניסיונות, עקב המגע עם שאינם יהודים, שהצלחתם ומעמדם יכולים לסנוור את העיניים והלב, לפיכך באה תפילה זו להזכיר: "שלא עשנו כגויי הארצות ולא שמנו כמשפחות האדמה".
בהמשך הדורות התפילה נקבעה לא רק בסוף שחרית, אלא בסיום כל תפילה, היינו לפני כל יציאה מבית הכנסת לרחובה של עיר.
ב-26 למאי 1171, קהילת בלוא (BLOIS) בצרפת נהרגה על קידוש השם בעקבות עלילת דם, הראשונה בצרפת, ובעקבות מאורע זה קבע רבינו תם את יום כ' בסיון ליום צום, לקהילות צרפת אנגליה וחבל הרינוס.
רבינו אפרים מבון, פייטן ופוסק מאותה תקופה, כותב ב"ספר הזכירה" שלו, שקהילת בלוא, אנשים נשים וטף, עלתה על המוקד עם שירת "עלינו לשבח" בפיה, והוא מתאר את המנגינה שאותה שרו, "שתחילתה הכנעה ופחד, וסופה אמיצה וגיבורה".
בימי הביניים הפריח אחד המומרים עלילה, שהיהודים מתכוונים במשפט "שהם משתחווים להבל וריק, ומתפללים אל אל לא יושיע" לאמונת הנוצרים, כי המילה "וריק" בגימטריה "ישו".
לא הועילו כל הטענות וההוכחות שהביטויים במשפט זה לקוחים מספר ישעיה (ל, ז; מ"ה, כ) ושהתפילה קדומה לנצרות.
בשנת 1703 יצאה הגזירה, חוק מטעם המלך בכל מדינת פרוסיה, "שיש למחוק מתוך הסידור את המשפט הזה, ועל החזן לומר את התפילה בקול רם, ופקידי הממשל ישגיחו על מילוי הפקודה".
בסידורי אשכנז, גם אלה שנדפסו מחוץ לגבולות פרוסיה, מופיע עלינו לשבח "מתוקן". אך באלה הנדפסים בארץ חוזרת התפילה להיות כמקורה, ללא פחד מה יאמרו הגויים.
----------------------------------
"נָשִׂיחַ בְּחֻקֶךָ" - עיונים חדשים בפרשיות השבוע, מזוית שונה, על שבעים וחמשה נושאים, בפשט, דרש ומה שביניהם.
מחבר "לפשוטו של רש"י" ו"אוצר טעמי המנהגים".
450 עמ' בכריכת פאר, להשיג בחנויות הספרים ובטל: 03-6775521
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
