ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
אמנם מעולם אף רודן לא הכריח אותי להיות הכפיל שלו, אך בפועל הייתי כפיל.
מידי פעם, היו ניגשים אלי אנשים ומדברים איתי כאילו אני זה הוא. לעיתים, הם היו מבררים ליתר ביטחון שאני זה הוא, ולעיתים הם פשוט התחילו לדבר איתי על עניין שתכננו לדבר איתו, עד שקטעתי אותם והבהרתי להם שהם טועים בכתובת.
הכרתי את המקביל שלי, וכנראה היה בינינו דמיון משמעותי. בהמשך, כנראה הפסקנו להיות כה דומים, והתופעה נעלמה.
פעם שאלתי אותו, אם יצא לו להיתקל באנשים שרצו לדבר איתי והתבלבלו ופנו אליו, אך הוא לא נתקל בתופעה. האמת היא שזה לא היה נעים לגלות שהכפיל שלך הרבה יותר מבוקש ממך...
____________
אמנם, התופעה שתיארתי קרתה רק לאנשים מעטים, אך יש תופעה דומה הפוקדת כמעט את כולם – בעיית הנוער המתבגר. כשהילדים מתבגרים הם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן.
מחד, הם אמורים להמשיך את בית הוריהם, כפי שחונכו וכפי שכוח חזק המצוי בפנימיותו של האדם תובע ממנו.
מאידך, נשמתם זועקת להם – אל תהפוך לכפיל של הוריך. מצא את דרכך המיוחדת בעולם. אתה חידוש גדול, שמעולם לא היה בעולם כמוהו, ועליך להביאו לידי ביטוי.
כיצד אמורים לנהוג ההורים והמחנכים מול תופעה זו?
________________
הראשון בישראל שנתקל בתופעה זו היה המתבגר הראשון בישראל, הלא הוא... יצחק אבינו (כמובן, לפי שגב רום מעלתו). בתחילת ימיו הוא היה כפיל של אביו הן בפנים והן בעבודת ה'.
על הפסוק הפותח את פרשתנו – "אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק", מספרים חז"ל (בבא מציעא פז.) "אותו היום שגמל אברהם את יצחק בנו... היו כל אומות העולם מרננים ואומרים, ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק, ואומרים בננו הוא... מיד נהפך קלסתר פנים של יצחק ונדמה לאברהם, פתחו כולם ואמרו: אברהם הוליד את יצחק".
כידוע, "כשם שפרצופיהם שונים, כך דעותיהם שונות". אמור מעתה, שכפילות הפנים מעידה גם על כפילות בדעות. ובאמת, במבט ראשוני, יצחק הוא המשך של אברהם גם במעשיו ודרכיו. לכן, פותחת פרשתנו במילים - "אלה תולדות יצחק... אברהם הוליד את יצחק". בדרך כלל בתולדות האדם מפורטים מעשיו (אלה תולדות נח.. איש צדיק תמים) או ילדיו (אלה תולדות ישמעאל... בני ישמעאל). אבל אצל יצחק, למרבה הפלא, תולדותיו היא העובדה שנולד לאברהם, ללמדך שבמעשיו המשיך את אברהם. ואכן, בהמשך הפרשה מסופר שיצחק חפר את אותם בארות שחפר אברהם, וסתמום פלישתים.
אולם, כך זה רק במבט ראשוני. באמת, אין אדם שהוא כפיל. כל אדם בא לעולם להופיע את ייחודו החד פעמי. לפיכך, פניו של יצחק הפסיקו להיות כשל אברהם, כפי שממשיכה הגמרא ומספרת (בתרגום חופשי): 'עד אברהם לא הייתה זקנה. מי שרצה לדבר עם אברהם היה (מתבלבל ו)מדבר עם יצחק, ולהיפך. בא אברהם וביקש רחמים, ובאה זקנה, (ופניהם כבר לא היו דומות), שנאמר "ואברהם זקן...".
וכך גם בדעות. יצחק סלל דרך ייחודית משלו בעבודת ה'. בשורות אלו אביא נקודה אחת של שינוי. אברהם מופיע בתורה כיזם וכאיש חסד גדול. אולם, התורה לא מספרת על תפילות שהתפלל אברהם מיוזמתו. כל תפילות אברהם המסופרות בתורה הן תפילות שבאו בעקבות פניית ה' אליו.
הדוגמא הבולטת – אברהם מתפלל, שה' ירפא את אבימלך מלך גרר, אשתו ואמהותיו. אולם, תפילה זו באה בעקבות הוראה מפורשת של ה' שציווה לאבימלך – "השב אשת האיש... ויתפלל בעדך וחיה".
לעומתו, יצחק, שמופיע בתורה פחות כיזם ואיש חסד, מופיע מיד בתחילת סיפור תולדותיו כמתפלל מרצונו. "ויעתר יצחק לה'... ויעתר לו ה'". ואף פגישתו הראשונה עם רבקה מתרחשת בהמשך לתפילה אותה התפלל מיוזמתו בהר המוריה – "ויצא יצחק לשוח בשדה...", וכדברי חז"ל שכאן תיקן תפילת מנחה. לעומת אברהם שהגיע להר המוריה בעקבות צו ה', יצחק הולך למוקד התפילות מרצונו.
ועניין זה מובלט בתורה במקום נוסף. אברהם שולח את אליעזר לקחת אישה "לבני ליצחק" האישה צריכה להתאים בתכונותיה לשניים – "לבני", להיות כלתו של אברהם, איש החסד. ובנוסף – לדמותו המיוחדת של יצחק.
בפועל, אליעזר מחפש ומוצא ברבקה את אשת החסד, "שתה אדוני וכו'". כלומר, היא מתאימה לאברהם. ונשאלת השאלה – היכן נרמז שהיא מתאימה גם ליצחק?
ואולי התשובה גנוזה בעניין התפילה. אליעזר לא מחפש אישה מתאימה בארם נהריים. במקום זה, הוא פונה ביוזמתו למישור התפילה. הוא שואל מאת ה' שישלח לו אישה שתתאים לאברהם. בנקודה זו הוא מתחבר לדמותו המיוחדת של יצחק ולחידושו בעולם.
ואכן, בתחילת פרשתנו, אנו מגלים שרבקה אשת החסד היא גם בעלת תפילה גדולה, "ויעתר יצחק... לנוכח אשתו", שאף היא עמדה והתפללה.
ומכאן למדנו, שעל כל אדם להיות – בני, יצחק. בן הממשיך את מסורת אבותיו בעבודת ה', ובונה עליו את מדרגת עבודת ה' המיוחדת לו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..
