ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בכ"ה סיוון לפני שנתיים, בהיותו כבן חמישים ושמונה, נפטר הרב שמעון גרשון רוזנברג זצ"ל ממחלה קשה. הרב שג"ר היה מעיין גדול ומן החלוצים הנועזים בהתמודדות עם הבעיות הרוחניות של לימוד התורה בדורנו. בימים האחרונים זכיתי ללמוד בספרו 'בתורתו יהגה'. בספר הוא מנתח את שיטות הלימוד השונות בגמרא, את מעלותיהן וחסרונותיהן, ומנסה להציב שיטה שלימה שמחברת בין האמת המוחלטת ובין הופעתה בפועל בפנים השונות, כאשר מגמת העיון היא 'בקשת אלוקים'.
בשבועות האחרונים לחייו, תוך ייסורים קשים, עוד הספיק לכתוב את דברי הפתיחה לספר, ולדון עם העורך על תיקונים וניסוחים שונים. אולי זוהי צוואתו.
מטבע הדברים לא תמיד הסכמתי לדבריו, ואולי לא ירדתי לסוף דעתו, אולם הדברים נגעו ללבי מאוד. במיוחד מרגש הפרק הראשון, בו הוא מביע בכנות גדולה את המועקה והחיסרון שחשים בני ארץ ישראל בלימוד הגמרא בסגנון הליטאי.
ניתוחים ועיונים חשובים ישנם בספר, ובהם ביקורת על השיטה האקדמאית, ניתוח התפישה הפוסט-מודרנית על מעלותיה וחסרונותיה, והצגת דרכי לימוד בסוגיות לדוגמא.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
273 - העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות
274 - הרב שג"ר זצ"ל
275 - קודש וחול - חכמת השילוב
טען עוד
אזכיר מקצת מדבריו על שיטת הלמדנות הבריסקאית, שהפכה למרכזית בישיבות הליטאיות. בניגוד לשיטת רבי שמעון שקופ, שהתעמק בשורש הסברה, שיטת בריסק התרחקה מהסברת שורש הדין. היא עוסקת בחלוקת הסוגיה למרכיביה השונים, מגדירה כל דין בנפרד, ועל ידי כך כוחה רב לה בתירוץ הסתירות העולות בין הסוגיות. אולם לימוד זה נעשה מנותק מן העולם הממשי. לדעת הבריסקאים זהו הביטוי לקדושת התורה, שהיא נעלה לגמרי מהעולם האנושי ומן המציאות הארצית. בכך נוצר עולם סגור, מוגן מכל קושיה שעולה מן המציאות החברתית וההיסטורית. הסוגיה צריכה להסתדר לעצמה, ואילו השאלות שעולות מהמציאות הינן שאלות חיצוניות שאין בהן חשיבות. לכן התרחקו בישיבות ליטא מלימוד הלכה למעשה - לימוד שנחשב לשיטתם נחות יותר, באשר הוא מגשר בין התורה למציאות.
לעומת זאת, הוא מבאר כיצד משנת הראי"ה היא הדרך המרכזית ללימוד תורה חי ושלם, שמתוכו ניתן להבין את עולמו של הקב"ה על כל גווניו, היבטיו ופניו המתחדשים תמיד, ומתוכו נעשים דבקים ממש בעניין האלוקי. הוא מתריע בצדק מפני הפיכת תורת הראי"ה עצמה לעולם מופשט וסגור, שמסביר את עצמו מתוך עצמו תוך שהוא הולך ומתנתק מהמציאות ומהשאלות שעולות מן החיים הממשיים.
יהי זכרו, וזכר תורתו, ברוך.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקשבה בזמן של פילוג
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
איך עושים קידוש?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
