ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תיאור המקרה: התובע עבד במשך מספר שנים על הוצאה לאור של פירוש של אחד הראשונים לתנ"ך מכתב יד. לקראת הדפסת הספר הוא גילה שגם הנתבע עומד להוציא פירוש של אותו פרשן, וספרו דומה מאוד לספרו של התובע.
התביעה: התובע מבקש מבית הדין לאסור על הנתבע להדפיס את הספר, משום שהדבר יגרום לו הפסדים גדולים. לטענתו, הוא פרסם את עובדת היותו עובד על פירוש זה, והנתבע החליט למרות זאת לעבוד על אותו פירוש.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
32 - סיום שכירות בית לפני המועד שנקבע בחוזה
33 - מניעת הדפסה של ספר דומה
34 - משמעותה של עיסקת 1 + 1 חינם
טען עוד
פסק הדין : התביעה נדחית.
הנימוקים: הראבי"ה (מרדכי בבא בתרא פרק ב סימן תקטז) כותב, שאם אדם רוצה לפתוח חנות על פתח מבוי, הפתוח לצד אחד בלבד, ויש בו כבר אותו סוג של עסק, אינו רשאי לפתוח את החנות., כיוון שאי אפשר להגיע לחנות הפנימת אלא דרך החנות החיצונית.
הרמ"א (שו"ת סימן י) עסק במקרה של אדם שהדפיס את ספרי הרמב"ם, ולאחר מכן בא מדפיס שני והדפיסם מחדש ומוכרם בזול. והראשון מעכב עליו. וכתב הרמ"א שהדין עם הראשון, ואסור לשום אדם לקנות את ספרי הרמב"ם במהדורה החדשה, כל זמן שלא יגמור הראשון למכור את כל ספריו. אחד מיסודותיו של הרמ"א הוא דברי הראבי"ה שציינו, שכיוון שההפסד של הראשון ברור, אין לשני לפתוח עסק מתחרה, והיות והמדפיס השני עשיר ויכול להרשות לעצמו למכור במחיר נמוך יותר מאשר המדפיס הראשון, הרי הוא יגרום הפסד וודאי לראשון.
בשו"ת פרשת מרדכי (סימן ז) כתב, שגם לפי דברי הרמ"א, האיסור על השני להדפיס ולמכור הוא רק במידה והשני הכריז שהוא יוריד את המחיר. אבל בסתמא, אין לחוש שיוריד את המחיר, וממילא אין לאסור עליו. מלבד זאת השיג המחבר על הרמ"א, משום שכל הדין של 'יורד לאומנות חברו' הוא רק כשהשני עוסק במקומו של הראשון, אבל בוודאי שאין על השני איסור כאשר הוא מדפיס את הספרים בעיר אחרת מזו של הראשון. כיוצא בזה כתב גם החתם סופר (שו"ת חושן משפט סימן מא), שאין אפילו מקום לגזור בחרם על המדפיסים שלא יעשו כמו הספר הראשון, משום שלפי שורת הדין אין בזה גזל לא מדבריהם, ולא מפני דרכי שלום, ואפילו אינו נקרא רשע מצד עני המהפך בחררה, שהרי זו כחררה של הפקר, שלרבנו תם אין בה דין מהפך בחררה, וגם לשיטת רש"י, שאינו מחלק בין הפקר לחררה השייכת לבעל הבית, הרי השני אינו לוקח את מה שעשה הראשון, אלא רק מתחרה בו.
למרות האמור לעיל, כתב החתם סופר (שם, ובחלק ו סימן נז ד"ה מזה נראה לי), שהיות ואי אפשר להדפיס ספרים אלא בהוצאות מרובות, ואדם לא יוכל להסתכן בהדפסת ספרים אם הוא צופה שלא יהיה לו רווחים, ואם לא תהיה תקנה למניעת הדפסה, הרי אף אדם לא יסכים להדפיס ספרים, ותיבטל הדפסת ספרי קודש, והדבר יפגע בלימוד התורה. ולכן ישנו מנהג בעם ישראל, למנוע הדפסת ספרים של מתחרים ע"י הטלת חרם, כשהדבר פוגע ברווחים של הראשון. אמנם, ספרים שניתן למכור בכמויות גם במקום אחד, כגון מחזורים שכולם משתמשים בהם, אין למנוע מהשני להדפיס במקום אחר.
החתם סופר כותב, שהיות ויש מנהג כזה, אף אם במקום מסויים הטילו את החרם שלא כדין, סוף סוף המדפיס היה יכול להניח שכולם יקנו אצלו, וממילא אין אפשרות להדפיס עכשיו, כדין 'מרחיקים מצודות הדג מן הדג', שהיות והדייג הראשון היה יכול להניח שכל הדגים יכנסו לרשתו, שוב אין השני יכול לפרוס שם רשת נוספת.
כל הנימוקים של החתם סופר שייכים גם בנדון דידן, ולכן היה מקום לאסור על הנתבע את הדפסת ספרו. אבל, בשו"ת דברי חיים (חושן משפט חלק ב סימן נו) כתב, שהמנהג הוא לתת הסכמה לספר מרב חשוב, ואותו רב הוא שמטיל את החרם שלא להדפיס את הספר.
ולכן, היות וסוף סוף התובע לא דאג להצטייד באיזושהי תעודה מרב בישראל המטיל חרם על מי שיתחרה בו, אין לעכב על הנתבע את הוצאת ספרו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
