ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש לי תחביב מיוחד. מידי בוקר וערב, כשאני נוסע באוטובוס לעבודה, אני שואל את שכני המזדמן לספסל - מה המזל שלו. לאחר שהוא משיב לי, אני פותח את ה'הורוסקופים' וספרי האסטרולוגיה שלי וביחד אנחנו חוזים את המאורעות שיקרו לו בשבוע הקרוב.
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
בריחה מאחריות
הרב דניאל שילה שליט"א - דובר ועד רבני יש"ע, קדומים
בספר דברים (פרק י"ח) נאמר: "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף". על "קוסם קסמים" כותב הרמב"ן: "והיא מחשבה בעתידות".
בהמשך מסביר הרמב"ן, שההליכה אחר מגלי עתידות מנתקת את האדם מן האמונה שכל הקורה אותו הינו תוצאות התנהגותו, וממילא האדם מתנתק מכל מחויבות מוסרית, שהרי בין כך הכל קבוע מראש. כמו כן מנתקת התנהגות זו את האדם מן השמיעה לנביאים וההליכה על פי הדרכתם.
וכך דבריו: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלוקיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם... ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו ".
גדולי רבותינו נחלקו בשאלה - האם יש ממש בכל שיטות גילוי העתידות למינם, והתורה אך אסרה את ההזדקקות לכך, או שאין בהם ממש כלל?
הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים י"א) סובר ש"דברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים... אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת". בנוסף - הרמב"ם בהלכות תשובה רואה באסטרולוגיה מכשול העלול להסיר מן האדם את האמונה בבחירה החופשית, והוא חוזר שם על דבריו שאין אלו אלא דברי הבל בפי טיפשים.
אולם הרמב"ן חולק עליו וסובר - "ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה. ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים. ורבותינו גם כן יודו בהם...".
מהגמרא (שבת קנ"ו) נראה, שחכמינו לא ראו צורך להכריע בשאלה אם יש השפעה לכוכבים, ולכן אמרו שם (בתרגום חופשי) - מי שנולד במזל מאדים יהיה איש שופך דמים. אומר רב אשי, לא בהכרח. הוא יכול להיות מקיז דם לרפואה, שוחט או מוהל. במילים אלו ביטאו חז"ל את עמדתם, כי תהיה השפעת הכוכבים אשר תהיה, היא לא תוכל להכריע את הבחירה החופשית, ולעולם לא יוכל האדם לחמוק מאחריותו.
בטחון בה'
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
בעבר, נהגו מוציאי לוח השנה, להדפיס בלוח את תחזית מזג האוויר למשך כל ימות השנה. "דברי נבואה" אלו כונו בשם: "חזון הרוחות". ומספרים, שכשהגיעה שעתו של "בעל הלוח" להסתלק מן העולם, קרא לבנו ואמר לו: בני, ראה, רכוש אין לי. אבל יש לי את סוד "הלוח", שהוא שקול כנגד כל הון שבעולם, ואותו אוריש לך. - אבא, "סוד" זה, מה הוא? - חקר הבן. - השיב החולה: כשתגיע ל"חזון הרוחות", לעולם אל תנבא שלג בתמוז ולא חמסינים בשבט...
יש בהקדמה זו בכדי למצות את השקפת היהדות על מגלי העתידות למיניהם.
נצטווינו בתורה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך!" (דברים ח"י), וכתב על כך הרש"ר הירש: "ה' לבדו קובע את עתידנו, ורק רצונו הוא קנה-מידה למעשינו... לא הזיות חולניות של מנחשים וכדומה... רק מה' היינו שואלים דבר על עתידנו, אילו הייתה ידיעת העתיד דרושה לאדם ה"תמים" כל עיקר... אכן ה"תמים" מבטל את עצמו לה'... ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה. ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'... ה"תמים"... הוא שלם, ודאגה אינה חודרת אל לבו. הדרישה החיובית: "תמים תהיה..." מצפה שנתרחק גם משאר כל הסוגים של גילוי עתידות מדומה ".
כחלק מהיחס השלילי לגילוי עתידות, יש לציין את דברי התוספות (שבת קנ"ו ד"ה כלדאי), שמזהים בין האיסורים הנובעים מ'תמים תהיה' לאסטרולוגיה. גם הרמב"ן (השמטות ל"ספר המצוות", מצוות עשה ח') מונה בכלל המצוות את מצוות "תמים תהיה" - שלא לסמוך על מה שהכוכבים ומזלות מראים. ואנו אין לנו אלא לבטוח בה'. וזולת זה - הכל הבל. ומוסיף בפירושו לתורה - "וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצונו לומר: מאורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם. ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים".
ומעשה בחתן וכלה, שהכל כבר היה ערוך ומוכן ליום חתונתם. והנה, מישהו הציע לחתן "לבדוק התאמה באמצעות השמות" - שלו ושל רעייתו לעתיד. פנה החתן אל 'אחד המקובלים', שבדק ומצא שאין התאמה, ו"פסק" על ביטול השידוך לאלתר. החתן, שחרב עליו עולמו בבשורה זו, פנה ל'סטייפלר' זצ"ל. הגאון זצ"ל כעס מאד על ה"פסק" שניתן, הרגיע את החתן, ברכו בברכת הדרך והבטיחו שתפילה מחוללת פלאים. ואכן הזוג נישא, וזכה להקים בית נאמן בישראל.
בנוסף לגבי העתיד, חשוב שנזכור את כוחה של התפילה . נחשוב לרגע: אם בן או בת זקוק לעזרתו של אבא. האם יפנה אליו באמצעות קוסם?! והרי משה רבינו גלה את אוזנינו: "ומי גוי גדול, אשר לו אלוקים קרובים אליו, כה' אלוקינו - בכל קוראינו אליו!" (דברים ד').
מסקנה: העבר - אַיִן! העתיד - עדיין! ההווה - כהרף עין! ואם כן דאגה - מניין? ותפילה - מועילה בכפל כפליים!
חכמת התורה וחכמות החול
איך מתגברים על מידות רעות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה מחבר שמיים וארץ?
האם מותר לפנות למקובלים?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
