ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- נבואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש לי תחביב מיוחד. מידי בוקר וערב, כשאני נוסע באוטובוס לעבודה, אני שואל את שכני המזדמן לספסל - מה המזל שלו. לאחר שהוא משיב לי, אני פותח את ה'הורוסקופים' וספרי האסטרולוגיה שלי וביחד אנחנו חוזים את המאורעות שיקרו לו בשבוע הקרוב.
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
אתמול קרה לי מקרה מוזר. כהרגלי, שאלתי את שכני לספסל את שאלתי הקבועה, אך הוא ענה לי - אולי תבדוק כיצד התורה מתייחסת לאסטרולוגיה וגילוי עתידות?
בריחה מאחריות
הרב דניאל שילה שליט"א - דובר ועד רבני יש"ע, קדומים
בספר דברים (פרק י"ח) נאמר: "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש, קוסם קסמים, מעונן ומנחש ומכשף". על "קוסם קסמים" כותב הרמב"ן: "והיא מחשבה בעתידות".
בהמשך מסביר הרמב"ן, שההליכה אחר מגלי עתידות מנתקת את האדם מן האמונה שכל הקורה אותו הינו תוצאות התנהגותו, וממילא האדם מתנתק מכל מחויבות מוסרית, שהרי בין כך הכל קבוע מראש. כמו כן מנתקת התנהגות זו את האדם מן השמיעה לנביאים וההליכה על פי הדרכתם.
וכך דבריו: "וטעם תמים תהיה עם ה' אלוקיך - שנייחד לבבנו אליו לבדו, ונאמין שהוא לבדו עושה כל והוא היודע אמיתת כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצוני לומר אורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם... ונאמין שכל הבאות תהיינה כפי התקרב האדם לעבודתו ".
גדולי רבותינו נחלקו בשאלה - האם יש ממש בכל שיטות גילוי העתידות למינם, והתורה אך אסרה את ההזדקקות לכך, או שאין בהם ממש כלל?
הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים י"א) סובר ש"דברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן... כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים... אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת". בנוסף - הרמב"ם בהלכות תשובה רואה באסטרולוגיה מכשול העלול להסיר מן האדם את האמונה בבחירה החופשית, והוא חוזר שם על דבריו שאין אלו אלא דברי הבל בפי טיפשים.
אולם הרמב"ן חולק עליו וסובר - "ורבים יתחסדו בנחשים לומר שאין בהם אמת כלל, כי מי יגיד לעורב ולעגור מה יהיה. ואנחנו לא נוכל להכחיש דברים יתפרסמו לעיני רואים. ורבותינו גם כן יודו בהם...".
מהגמרא (שבת קנ"ו) נראה, שחכמינו לא ראו צורך להכריע בשאלה אם יש השפעה לכוכבים, ולכן אמרו שם (בתרגום חופשי) - מי שנולד במזל מאדים יהיה איש שופך דמים. אומר רב אשי, לא בהכרח. הוא יכול להיות מקיז דם לרפואה, שוחט או מוהל. במילים אלו ביטאו חז"ל את עמדתם, כי תהיה השפעת הכוכבים אשר תהיה, היא לא תוכל להכריע את הבחירה החופשית, ולעולם לא יוכל האדם לחמוק מאחריותו.
בטחון בה'
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
בעבר, נהגו מוציאי לוח השנה, להדפיס בלוח את תחזית מזג האוויר למשך כל ימות השנה. "דברי נבואה" אלו כונו בשם: "חזון הרוחות". ומספרים, שכשהגיעה שעתו של "בעל הלוח" להסתלק מן העולם, קרא לבנו ואמר לו: בני, ראה, רכוש אין לי. אבל יש לי את סוד "הלוח", שהוא שקול כנגד כל הון שבעולם, ואותו אוריש לך. - אבא, "סוד" זה, מה הוא? - חקר הבן. - השיב החולה: כשתגיע ל"חזון הרוחות", לעולם אל תנבא שלג בתמוז ולא חמסינים בשבט...
יש בהקדמה זו בכדי למצות את השקפת היהדות על מגלי העתידות למיניהם.
נצטווינו בתורה: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך!" (דברים ח"י), וכתב על כך הרש"ר הירש: "ה' לבדו קובע את עתידנו, ורק רצונו הוא קנה-מידה למעשינו... לא הזיות חולניות של מנחשים וכדומה... רק מה' היינו שואלים דבר על עתידנו, אילו הייתה ידיעת העתיד דרושה לאדם ה"תמים" כל עיקר... אכן ה"תמים" מבטל את עצמו לה'... ודעתו נתונה רק לתפקיד המוטל עליו בכל הווה. ואשר להצלחתו ולכל עתידו - הוא משליך את יהבו על ה'... ה"תמים"... הוא שלם, ודאגה אינה חודרת אל לבו. הדרישה החיובית: "תמים תהיה..." מצפה שנתרחק גם משאר כל הסוגים של גילוי עתידות מדומה ".
כחלק מהיחס השלילי לגילוי עתידות, יש לציין את דברי התוספות (שבת קנ"ו ד"ה כלדאי), שמזהים בין האיסורים הנובעים מ'תמים תהיה' לאסטרולוגיה. גם הרמב"ן (השמטות ל"ספר המצוות", מצוות עשה ח') מונה בכלל המצוות את מצוות "תמים תהיה" - שלא לסמוך על מה שהכוכבים ומזלות מראים. ואנו אין לנו אלא לבטוח בה'. וזולת זה - הכל הבל. ומוסיף בפירושו לתורה - "וממנו לבדו נדרוש העתידות, מנביאיו או מאנשי חסידיו, רצונו לומר: מאורים ותומים. ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם. ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים".
ומעשה בחתן וכלה, שהכל כבר היה ערוך ומוכן ליום חתונתם. והנה, מישהו הציע לחתן "לבדוק התאמה באמצעות השמות" - שלו ושל רעייתו לעתיד. פנה החתן אל 'אחד המקובלים', שבדק ומצא שאין התאמה, ו"פסק" על ביטול השידוך לאלתר. החתן, שחרב עליו עולמו בבשורה זו, פנה ל'סטייפלר' זצ"ל. הגאון זצ"ל כעס מאד על ה"פסק" שניתן, הרגיע את החתן, ברכו בברכת הדרך והבטיחו שתפילה מחוללת פלאים. ואכן הזוג נישא, וזכה להקים בית נאמן בישראל.
בנוסף לגבי העתיד, חשוב שנזכור את כוחה של התפילה . נחשוב לרגע: אם בן או בת זקוק לעזרתו של אבא. האם יפנה אליו באמצעות קוסם?! והרי משה רבינו גלה את אוזנינו: "ומי גוי גדול, אשר לו אלוקים קרובים אליו, כה' אלוקינו - בכל קוראינו אליו!" (דברים ד').
מסקנה: העבר - אַיִן! העתיד - עדיין! ההווה - כהרף עין! ואם כן דאגה - מניין? ותפילה - מועילה בכפל כפליים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
