ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אָדָם כִּי יַקְרִיב [א, ב].
"לעתיד, זבחי בעלי חיים יתמעטו מאכילת רשות ודאי, כי הכתוב אומר: "כי תאוה נפשך לאכול בשר". ואיך תאווה הנפש השלימה לאכול בשר מן החי? [...] או שהסנהדרין אז ימצאו לנכון, על פי הכח שיש להם לעקור מן התורה בשב ואל תעשה, לפטור מקרבנות החובה של מן החי, כיון שכבר חדלה הריגת החי מן המנהג של תשמיש הרשות, והמקרא מסייע [...] ועל זה רמזו חז"ל "כל הקרבנות בטלים, ותודה אינה בטלה" וכו'. ויוכל להיות שעל פי הסנהדרין ועל פי הנביאים תשוב העבודה לבכורות, כיון שימצא על זה מקרא מפורש אין זה עוקר דבר מן התורה, כיון שהבכורות נפסלו ע"י חטא העגל, אי אפשר שיהיה דבר של חטא קיים לעד, כי התשובה קדמה לעולם. על כן כשיתוקן כל רושם של חטא תשוב העבודה לבכורות [...] ויש לדרוש שחובת קרבנות בעלי חיים אינם אמורים כי אם כל זמן שהמקריבים הם כהנים. על כן כתיב "וישחט אותו על ירך" "וזרקו בני אהרן את דמו". אמנם זה החזיון הוא לימים רחוקים מאוד, ויוכל היות שתיקון העולם בתחיית המתים יהיה לפני זה" [מרן הראי"ה, 'קבצים מכתי"ק', ח"ב, עמ' טו-טז].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל
רבה של שכונת וישיבת מאה שערים (פרק ב')
פרק ב': דרשות הראי"ה בישיבת 'מאה שערים'
בשבוע שעבר סיפרנו את תולדות חייו של הגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל, רבה של 'מאה שערים'. הזכרנו בין היתר, כי הוא גם עמד בראש תנועת 'המזרחי' בירושלים.
רי"ג הורביץ היה מחסידיו ואוהביו של מרן הראי"ה; הוא השתתף בכינוסים רבים שנערכו בבית הרב, וקיבל מתורתו.
אכן, דוקא מפני הקרבה והקשר ההדוק שהיו ביניהם (שניהם התגוררו בסמיכות מקום), לא נצרכו לעמוד בקשרי מכתבים, ומשום שכך אין בידינו הרבה חומר כתוב ומפורט על הקשרים ביניהם. ידוע לנו רק על מכתב אחד ששלח מרן הראי"ה לרי"ג, בעניין שמירת השבת בירושלים [ובעז"ה נפרסם אותו בשבועות הבאים].
אמנם, מתוך סיפורים ומסמכים שונים, ניתן ללמוד על פגישות רבות שהיו ביניהם. בתוך פגישות אלו ניתן למנות את הכינוסים הציבוריים שנערכו בישיבת 'מאה שערים', בהם השתתפו ונאמו ראש הישיבה הרי"ג הורביץ, ומרן הראי"ה. נספר השבוע על מעט מדרשות אלו.
"בני מאה שערים נהרו לקראת הרב"
לא רק ישיבת מאה שערים הייתה קשורה למרן הראי"ה, אלא גם השכונה כולה. על אחד הביקורים הראשונים של הראי"ה (לאחר עלותו לירושלים) בשכונ זו, אשר נערך באחד מימי חג הסוכות, מספר תלמידו ר' מנחם מנדל פרוש זצ"ל:
"מעולם לא טעמה ירושלים מזמן חורבן בית המקדש טעם שמחת החג, שמחה עילאה, כבחג הסוכות הראשון בבית הרב. רגיל הייתי לומר שהעונש הכי גדול שנענשו מתנגדי הרב, היה זה שלא זכו להנות מאור פניו ומאמרותיו הנעימים. [...] ביום הושענא רבא, לפנות ערב, באו חברי ועד מאה שערים עם גבאי ביהכנ"ס ועוד נכבדים, ולקחו את הרב לתפילת מעריב והקפות בבית הכנסת הגדול 'ישועת יעקב'. את כל הדרך עברו בשירים ונגינות עם תזמורת וריקודים, וכל בני מאה שערים נהרו לקראת הרב ומלויו".
עוד מספר רמ"מ פרוש:
"קרה פעם אחת כשהתפרסם שהרב ידרוש בשבת ידועה בישיבת מאה שערים, והמקורבים לרב היו רגילים לבוא לבית הרב ללכת אתו אל מקום הדרשה, וביניהם גם אני.
וכעוזבו את הבית נמצא בין ההולכים אחרי הרב גם אביו, וכאשר הביט הרב לאחוריו וראה את אביו, עמד מללכת. כשאביו הרגיש את הדבר, ניגש אליו ושאלו מה אתה אומר, האם אפשר גם לי ללכת לשמוע? ענה לו הרב: האם לא מספיקה בשבילי אימתא דצבורא... אביו הבין לכוונתו, ועשה עצמו כאילו חזר לביתו, ואח"כ הלך לשם לבדו, שלא ירגיש בו.
[עמ' 248. וע"ע שם עמ' 247].
על כבוד התורה
הגאון ר' ישעיה הורביץ זצ"ל, רבה של צפת, היה אחד מידידיו ומעריציו של מרן הראי"ה, וקיבל ממנו הסכמות לספריו. הוא היה נצר לשל"ה הקדוש, וצאצא לגדולי וגאוני ישראל קדושי עליון (אגב, גם בנו - ר' שמואל הורביץ זצ"ל, מזקני חסידי ברסלב, היה מקורב למרן הראי"ה).
באחד מספריו הוא מביא את תוכן אחת מהדרשות שנשא בישיבת מאה שערים, בנוכחות רי"ג הורביץ ומרן הראי"ה. הדרשה נקראת בשם 'עלבונה של תורה', וכך הוא מספר על הרקע לחיבורה ואמירתה:
"בחודש אלול שנת תרע"ט נקראנו לעיה"ק ירושלים תוב"א להאספה הגדולה של המזרחי (שהתקיימה בישיבת 'מאה שערים', כפי שנספר בשבועות הבאים), ואז היה תיכף לאותו מעשה שערוריה של אנשים רעים וחטאים שיצאו בחוצפה למחות נגד בחירתו להרב הראשי את מו"ר הכהן הגדול מאחיו הגאון הגדול איש האשכולות ירא ושלם ותיק וחסיד וכו' וכו' מרא דארעא דישראל כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, וכ"כ רבה רעתם וכבדה חטאתם להדפיס ולהפיץ כתבי פלסתר על אותו גאון וצדיק שליט"א אשר תסמר שערות השומע. ובאסיפה הפומבית אשר הייתה בהיכל הישיבה הגדולה במאה שערים דרשתי את המאמר הזה על עלבונה של תורה [...] על זילותא בכבודו של שר התורה" ['יבוא שילה', עמ' קכג].
בשבוע הבא נספר אי"ה על קשריו של מרן הראי"ה עם רבני ישיבת 'מאה שערים' ותלמידיה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
מידות הראי"ה תורת המידות באור הגאולה
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק בהקדמתו של הרב צבי יהודה לספר המידות, ומברר מדוע עבודת המידות בימינו צריכה להתחדש ולהתאים את עצמה למציאות הגאולה והחזרה לארץ ישראל. מתוך כך מודגש ההבדל בין עבודת המידות המצומצמת של ימי הגלות לבין תיקון הנפש והמעשים הנובע מעוצמת הקדושה והאור האלוקי המתגלה בארץ.
שיעורים בספר יהושע חזק ואמץ: שליחות המרגלים ביריחו
יהושע פרקים א' - ב'
הביטוי "חזק ואמץ" נאמר ליהושוע שלוש פעמים בפרק א' ופעמיים בספר דברים, בעוד שבשאר התנ"ך הביטוי הזה כמעט ולא מצוי! למה נאמר ביטוי זה ליהושוע כל כך הרבה פעמים? למה יהושוע שולח מרגלים? הוא לא יודע שבימיו זה לא הלך? ואם המרגלים ששלח יהושוע היו צדיקים, למה הם הולכים לבית אשה זונה? ובמה הם מסרו את נפשם בשליחותם?
מצוות ישוב הארץ האם מברכים "מציב גבול אלמנה" בימינו?
הלכה למעשה
שיעור הלכתי מרתק ומרחיב דעת מפי הרב משה בר ציון שליט"א, העוסק בסוגיית ברכת הראייה "ברוך מציב גבול אלמנה" על בתי ישראל ביישובם. האם הברכה מיועדת לבתי כנסת, האם היא תלויה בזמן בית המקדש, ומהו להלכה למעשה ביישובים החדשים בארץ ישראל? צפו בשיעור המלא והעמיקו בשיטות הראשונים והאחרונים (הרי"ף, רש"י, הבית יוסף, השולחן ערוך, המשנה ברורה ופסיקות גדולי הדורות).
בראשית התורה כשורש המציאות והאדם
שיחת מוצ"ש פרשת בראשית
השיעור עוסק במעמדה של התורה כמקור וכסדר הבריאה כולה, וביכולתה הייחודית של חוכמת הקודש לרומם ולשנות את האדם העוסק בה. מתוך כך, מודגשת חשיבות הנאמנות לעצמיות הפנימית והטהורה של האדם, מבלי להיגרר אחר השפעות זרות ומחטיאות.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש חשוון תשפ"ז
שיח פוליטי ענייני וכף זכות | פעילות בחירות מול ביטול תורה | שלילת פילוגים ושאיפה לאחדות המחנה | שילוב קומת המעשה וקומת הרוח | יחס למחלוקת עם הציבור החרדי | אי-הבעת תמיכה במפלגה מסוימת | תכונות מנהיג ציבור ואידיאליזם | ביטחון עצמי בעבודת השם | משמעות הצבעת האצבע בשיר | מצוות תוכחה ואהבת ביקורת | חשיבות לימוד תורה ברציפות.
