ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שונות
- באהל אברהם
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא זצ"ל
הוא גם התענין מאוד בגדולים ובצדיקים נסתרים שבדורנו ורצה להכירם.
הרבה מאוד פעמים היה מדבר על אליהו הנביא ועל גדולים שזכו ללמוד איתו. הרבה פעמים סיפר על אחיו של המהר"ל מפראג, שהיה גר בקרקא ואליהו הנביא היה לומד איתו בקביעות. סיפרו לרמ"א על כך והוא החליט לבדוק את הענין בעצמו. הוא הלך לביתו של ר' חיים אחי המהר"ל באמצע הלילה ושמע שם שנים לומדים ביחד, הוא דפק ואמר שהוא - הרמ"א - עומד מאחורי הדלת. ר' חיים הכניסו, אבל הרמ"א ראה שהוא לבד בחדר. הוא אמר לו: כבודו לומד עם אליהו הנביא? ר' חיים לא היה יכול להתחמק. הרמ"א שאל מדוע אלי הוא לא בא, הרי אני הרב של העיר? ר' חיים השיב לו (בביטוי ביידיש): "אליהו הנביא לא הולך אל אלה שיש להם שרוולים רחבים". כלומר אל רבנים בעלי מעמד רשמי.
לפעמים, היה ר' אברום ממשיך: 'נו, מה אתכם? ראיתם אותו? פגשתם אותו? מסתמא שהוא נמצא בכותל המערבי. אבל אל תחפשו אותו שם עם מעיל מכובד ומגבעת חשובה, מסתמא שהוא מסתובב שם עם כיפה סרוגה'!!!
כבר כתבתי שלפעמים ר' אברום היה מדבר בדרך של בדיחות הדעת וקשה היה לדעת אם הוא מדבר ברצינות או לא. פעמים רבות, כשהיו מזמינים אותו לאיזו שמחה, היה אומר: אני רוצה לבוא, אבל החלטה אם אבוא, אני מקבל רק לאחר שאשאל את אליהו הנביא. לאחר שאקבל ממנו רשות ללכת, אז עלי לשאול את הרבנית אם היא מסכימה. אם כן אז טוב, ואם לא, אז אפילו שאליהו הנביא אישר אני לא הולך.
קשה לדעת מה באמת מסתתר מאחורי הסיפור הזה, אבל דבר אחד ברור, הרבנית היתה חלק חשוב ביותר ברב. היא דאגה לרב ושמרה עליו יותר מעל בבת עינה, וכך היה יחסו של הרב אליה.
לאחרונה שמעתי מידיד, תלמיד חכם, שלמד בישיבה וסיפר לי על חברו שליוה את ר' אברום לאחר ברית מילה. כשהלכו למכונית, ר' אברום אמר לו: "ראית אותו? ראית אותו?" אותו תלמיד חכם לא הבין מה כוונת הרב. ר' אברום אמר לו: "את אליהו הנביא"! הוא שאל את הרב: "והרב ראה אותו"? ר' אברום ענה: "ודאי. אבל מענין שבכל ברית הוא נראה אחרת. צריך לדעת איך להסתכל כדי לראות אותו".
ר' אברום היה מחזיק מאוד מפתיחת הדלת לאליהו הנביא בליל הסדר. נהגו בביתו שכל המשפחה יוצאת בריקוד ושירה לכיוון הדלת. דומני שאמר בשם ה'נודע ביהודה' שמי שניגש לדלת מתוך אמונה גדולה ירגיש הארה גדולה.
אגב, לאחר שנהיה ראש הישיבה, והרב הראשי לישראל, הייתה דרכו בקודש, שלאחר שהיה סנדק בבריתות, היה ניגש למקום הכיבוד, מברך ברכות, ומחלק שירים. זה לא היה משהו חד פעמי, שמישהו היה יכול לומר שזה עוד מעשה צחוק לשמח אנשים, כפי שאמרנו שהיה נוהג לומר דברים מצחיקים שישמחו את השומעים, זה היה מנהג קבוע ור' אברום עשה זאת בשמחה גדולה אבל ברצינות: היה טועם מצלחת העוגיות ואומר: "תחלקו! תחלקו!". שותה מהיין או מהמיץ ומחלק לכוסות ואומר: "תשתו! תשתו!". וכן היה שואל בחורים: "קיבלת? קיבלת? תקח עוד" וכיוצא בזה. פעם שאלו אותו: מה הענין? מה זה המנהג הזה? ר' אברום השיב: "ר' חיים מצאנז (הוא האדמו"ר מצאנז הראשון, בעל שו"ת 'דברי חיים', שהיה מגאוני דורו, דור של ענקים, גם בהלכה - בנגלה, וגם בנסתר. ר' אברום העריץ אותו.) היה מחלק שיריים, ואם הוא היה מחלק, סימן שיש לזה מקור בחז"ל". איני זוכר אם הוא אמר את המקור מעצמו או בשם ר' חיים: הגמרא במסכת הוריות יג: אומרת: "חמישה דברים משכחים את התלמוד, האוכל ממה שאכל עכבר...". אמר ר' אברום: אם עכבר נגס חתיכה קטנטונת מכיכר לחם, כבר לא אוכלים את כל הככר, כי זה משפיע על האוכל וגורם לו לשכחה, אם כן, הלא מידה טובה מרובה על מידה רעה, לפחות אחד על חמש מאות, אז אם תלמיד חכם או צדיק אכלו חתיכה מהככר, כמה זה משפיע לטובה על מי שיאכל מהכיכר? (וכן כתוב בתורה: "וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך". אם תלמיד חכם טועם מהאוכל, שורה על כל האוכל ברכה, כאמור לעיל, ומתוך כך מתקיים באוכל ממנו, והסירותי מחלה מקרבך").
הרב חיים אביהוא שוורץ
ר"מ בישיבת בית אל.
מאמר שני חשיבות לימוד האמונה, דברי השפת אמת על קדושת הארץ
לימוד בספר הכוזרי - שיעור 109(מאמר שני פיסקא י"ד)
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חכמת התורה ומדעים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
פריחת הגאולה!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
