ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- והגדת לבנך
יש עוד מצווה לספר ביציאת מצרים בליל הסדר בליל היום בו יצאנו ממצרים, שנאמר, והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ד' לי בצאתי ממצרים. והגדת לבנך - יכול מראש חודש, תלמוד לומר ביום ההוא, או ביום ההוא - יכול מבעוד יום, תלמוד לומר, בעבור זה, לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.
נשאלת השאלה מדוע התורה מצוה אותנו מצוה מיוחדת לספר ביציאת מצרים בליל פסח? הרי בלאו הכי מצווים אנו להזכיר יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה?
גם צריך להבין מדוע המצוה לזכור יציאת מצרים בכל יום ובכל לילה עיקרה ביום, כנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ורק מדרשה אנו לומדים לחייב גם בלילות, ולחכמים הדרשה לא נאמרה ללמד על הלילות אלא ללמד לימות המשיח, ומשמע מפסוק זה שעיקר הגאולה הייתה ביום כשיצאו ממצרים. אם כן, צריך להבין למה מצות והגדת לבנך ביום ההוא המיוחדת ליום היציאה היא דוקא בלילה, "בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך".
רבנו יעקב מליסא בפרושו "מעשה ניסים" על ההגדה עונה על שאלות אלו תשובה נפלאה. הוא אומר: צריך להבין את משמעות המצוה לזכור יציאת מצרים בכל יום, הרי לכאורה יש בזכירה זו צמצום בחיוב התודה אותה אנו חייבים לרבש"ע, שהרי הקב"ה עושה לנו ניסים בכל יום, הוא זן ומפרנס אותנו ומצילנו מיד אויבינו בכל דור ודור. מדוע הננו מזכירים רק את היציאה ממצרים ולא את כל הטובות שהוא מיטיב עמנו? אמנם זה הגיוני שביום שקרה הנס יש להודות על הנס שבאותו יום וכן אנו עושים בפורים ובחנוכה. אבל בכל יום ויום להזכיר רק את יציאת מצרים מכל אלפי אלפים פעמים הטובות שעשה ועושה ד' עמנו, האם אין בזה מיעוט השבח ואולי אפילו גנאי? כאילו רק את זה עשה ד' לנו?
אלא התשובה לכך כי עיקר מעלת יציאת מצרים, היא בזה שביציאת מצרים ד' בחר בנו להיות לעמו. העובדה הזו היא הגורמת לכל הניסים והנפלאות שעשה ויעשה ד' לנו מאז ועד סוף כל הדורות, וגם כאשר אנו לא ראויים לנס ד' עושה לנו ניסים למען שמו, שלא יתחלל שמו, שלא יאמרו הגויים איה אלהיהם.
גם המעלה הגדולה שהקב"ה לקח אותנו לו לעם היא עולה על כל הטובות שגמלנו ד'. על כן דווקא את יציאת מצרים צריך לזכור תמיד, והיציאה ממצרים היתה ביום. על כן עיקר המצוה לזכור בכל יום, כל ימי חייך, והלילות נלמד מדרשה.
לעומת זה מצות והגדתך לבנך ביום ההוא, בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך, שהיא דוקא בלילה, מצוה זו היא לספר על הניסים שעשה ד' עמנו ביציאת מצרים, לא על עצם היציאה ממצרים, אלא על כל הניסים והנפלאות, וכיון שמכת בכורות היא הייתה האחרונה והגדולה והיא הייתה דווקא בלילה, על כן המצוה לספר בלילה המיוחד הזה דווקא.
לסיכום: מצות זכירת יציאת מצרים בכל יום היא לזכור את העובדה שד' בחר בנו לו לעם. ודי בזכירה ולא צריך להאריך בזה. ומצות סיפור יציאת מצרים בליל פסח לספר על הניסים ובאריכות עד כמה שאפשר. ויהי רצון שכימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.

האם מותר לפנות למקובלים?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך להתכונן לחגים?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא











