ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
" נכסים המיוחדין . למעוטי מאי?... במתניתא תנא: פרט לנכסי הפקר. היכי דמי? אילימא דנגח תורא דידן לתורא דהפקר, מאן תבע ליה ? אלא דנגח תורא דהפקר לתורא דידן, ליזיל וליתיה! בשקדם וזכה בו אחר . רבינא אמר: למעוטי נגח ואח"כ הקדיש, נגח ואח"כ הפקיר ."
בסוגיה מבואר, שאם שור שיש לו בעלים נגח שור של הפקר, הבעלים פטור. אך מכיוון שהדבר פשוט מאוד – אין לומר שהמשנה התכוונה לכך. למרות זאת, רש"י הסביר כך את המשנה; וזו לשונו במשנה לעיל:
"ונכסים המיוחדים - שיש להם בעלים, לאפוקי דהפקר, שאם הזקתי נכסים דהפקר פטור ובגמרא מפרש לה.
מדוע מפרש רש"י במשנה - פירוש שהסוגיה דוחה אותו?
קושי נוסף קיים גם בהמשך הסוגיה. באוקימתא הבאה, כאשר שור הפקר נגח שור שיש לו בעלים. הסוגיה מציעה פתרון לניזק - "ליזיל וליתיה!". אך הדברים טעונים ברור. אם כוונת הסוגיה היתה שהניזק יזכה בשור המופקר, לכאורה אין מקום לתמיהתה; שהרי "ליזיל וליתיה" אינו מבטל את החידוש, שבעלים של שור-מועד - שהפקיר את שורו - מצליח להיפטר מתשלום מלוא-הנזק! נחדד את הקושיה באמצעות דוגמה, כדלקמן.
שור-מועד השווה חמישים, שהפקירוהו בעליו, ואח"כ הזיק נזק של ארבע-מאות; אם לא היה בעליו מפקירו, היה בעליו צריך לשלם נזק שלם של ארבע-מאות; ועכשיו שהפקירו, וזכה בו הניזק - אינו משלם. נמצא שהפסיד שור ששווה חמישים - אך חסך לעצמו שלוש מאות וחמישים של שארית הנזק.
ואם נאמר, שהמקשן דן בשור-תם, ובכל מקרה לא היה משלם אלא מגופו; יקשה עליו - מדוע יעמיד את המשנה בשור-תם, ויתמה עליה.
שיטת רבנו-חננאל הרי"ף
רבנו חננאל והרי"ף הגדירו את ה"הפקר" באופן מיוחד, וממילא מיושבות השאלות שהקשינו.
ההגדרות המיוחדות של ההפקר מדויקות מלשון הסוגיה. הסוגיה מקשה "ליזיל וליתיה " והיא מתרצת "בשקדם וזכה בו אחר". מדוע הסוגיה פותחת ב"הבאה" ("ליתיה") ומסיימת ב"זכייה"? מדוע היא לא השתמשה בלשון אחידה והקשתה - "ליזיל וליזכי ביה"?
רבינו-חננאל יישב קושי זה, וכתב: "וכגון שקדם אחד וזכה בו". רבינו-חננאל מרמז שהבעיה היא בעצם הזכיה ; אבל אם היו תופסים את השור - שלא על מנת לזכות בו, - היה הניזק משתלם מלוא נזקו.
כך משמע גם מלשון הרי"ף, שכתב וזו לשון - "כגון דנגחיה תורא דהפקר לתורא דידן, ומקמי דליתפסיה , קדם וזכה בו אחר". הרי"ף מרמז, שרצון הניזק הוא לתפוס את השור, שלא על מנת לזכות בו; ואז ישתלם במלוא הנזק.
הרמב"ם פסק אף הוא כשיטת רבנו-חננאל והרי"ף, והדברים יבוארו לקמן.
דיוקי לשון ברמב"ם
זו לשון הרמב"ם בפרק ח' מהלכות נזקי ממון (הלכות ב'-ו'):
"שלמים שהזיקו גובה מבשרם ואינו גובה מן הבשר כנגד האימורין... וכיצד גובה , שיאכל הניזק וחבורתו מן הבשר בקדושה כנגד חצי נזק שלו... הלכה ד' : וכן שור ההפקר שהזיק פטור שנאמר 'שור רעהו' עד שיהיו הנכסים מיוחדים לבעלים, כיצד, שור ההפקר שנגח וקודם שיתפוש אותו הניזק עמד אחר וזכה בו הרי זה פטור , ולא עוד אלא שור המיוחד לבעלים שהזיק ואחר שהזיק הקדישו או הפקירו הרי זה פטור עד שיהיו לו בעלים בשעת היזקו ובשעת העמדה בדין. ...ושור של נכרי שנגח שור של ישראל בין תם בין מועד משלם נזק שלם... שור תם שהזיק אם מכרו המזיק עד שלא עמד בדין אע"פ שהוא מכור הרי הניזק גובה ממנו ... הלכה ז' : הקדישו המזיק הרי זה מוקדש - כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון, ..."
הרמב"ם משתמש בהלכות-סמוכות אלו במילים "גובה" ו"אינו גובה" - ולעומתן בהלכה ד' במילה "פטור" ו"משלם". כמו כן, מהסתירה שבין הלכה ד' שם השור קדוש מעיקר הדין - לבין הלכה ז' שם אינו קדוש מעיקר הדין (אלא מטעם "שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון"); נראה שבהלכה ד' מדבר הרמב"ם דווקא בשור מועד; (ועיין ב"באר הגולה" בסימן ת"ו).
אלא שאם כך קשה, מדוע הדגיש הרמב"ם, שהפטור של הבעלים הוא רק אם לא תפש הניזק את השור? שהרי לכאורה, גם אם הניזק תפשו - אי אפשר להעמיד את הבעלים בדין, ואם הנזק גדול משווי השור הרי שהניזק הפסיד!
רבנו-חננאל והרי"ף והרמב"ם דייקו בלשון הסוגיה; ונקטו, שהסוגיה מניחה שהפקר אינו הקנאה גמורה; אלא הסתלקות של הבעלים מרכושם, ומתן רשות לכולם לעשות בו כל שירצו.
כל עוד יד כולם שווה, ויש לכולם אפשרות לזכות בהפקר, פטרה התורה את בעליו מלשלם את נזקיו. אולם אם נוצר מצב, שאין יד כולם שווה, וכגון שהניזק תופש את השור שלא על מנת לזכות בו, ומונע מאחרים לזכות בשור; מכיוון שבפועל אין יד כולם שווה בו, נמצא שהשור חזר למצבו הקודם - להיות מיוחד לבעליו; ואפשר לדונם, ולגבות מהם נזק שלם.
שיטת רש"י
רש"י סבור שזו מחלקת בין האמוראים כיצד להגדיר את ההפקר; ואמנם סוגיה זו בבבא-קמא הגדירה את ההפקר כהסתלקות, אך עיקר כשיטת רבא בסוגיה אחרת (בנדרים דף מ"ד ע"ב) שם משמע שהפקר הוא הקנאה. לפיכך הסביר רש"י במשנה את ההסבר שהסוגיה כאן מיאנה בו. 1
מאידך, רבנו-חננאל והרי"ף והרמב"ם סבורים שהבנת הסוגיה מדויקת גם בלשון המשנה 2 . המשנה האריכה בלשונה, וקראה להפקר בשם - "נכסים המיוחדין"; כדי להראות שההפקר אינו פוטר מצד עצמו, אלא כל זמן שהנכס אינו מיוחד לבעליו; אולם אם הניזק תפס אותו שלא כדי לזכות בו - חזר הנכס להיות מיוחד לבעליו – וישלם.
הפקר כ"הסתלקות" – בסוגית קניית קרקע מגוי
מקור נוסף עליו הסתמכו הרי"ף והרמב"ם, כשפסקו שההפקר נידון כהסתלקות הוא בסוגיה בבבא-בתרא דף נ"ד ע"ב, וזו לשונה:
"אמר רב יהודה אמר שמואל: נכסי עובד כוכבים הרי הן כמדבר, כל המחזיק בהן זכה בהן; מאי טעמא? עובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה, ישראל לא קני עד דמטי שטרא לידיה , הלכך הרי הן כמדבר, וכל המחזיק בהן זכה בהן."
זו לשון הרמב"ם בהלכות זכיה ומתנה פרק א' הלכה י"ד:
"עכו"ם שמכר מטלטלין לישראל או קנה מטלטלין מישראל, קונה במשיכה ומקנה במשיכה או בדמים, אבל הקרקע אינו קונה אותו מישראל אלא בשטר ואינו מקנה אותו לישראל אלא בשטר שאין דעתו סומכת אלא על השטר, לפיכך ישראל שלקח שדה מן העכו"ם ונתן הדמים, וקודם שיחזיק בה בא ישראל אחר והחזיק בה כדרך שמחזיקין בנכסי הגר זכה אחרון ונותן לראשון את הדמים , מפני שהעכו"ם מעת שלקח הדמים סלק רשותו וישראל לא קנה עד שיגיע השטר לידו ונמצאו נכסים אלו כנכסי מדבר שכל המחזיק בהן זכה."
מלשון הרמב"ם 3 משמע, שאע"פ שהעכו"ם הסתלק מן השדה, עדיין נחשב העכו"ם לבעליה. ולכן אם יכתוב העכו"ם שטר, ויספיק השטר להגיע ליד הקונה קודם שיזכה בו האחר; הושלם קניינו בשטר זה, ואי-אפשר יהיה לזכות בשדה. 4
מפשטות לשון "לא קני עד דמטי שטרא לידיה" - משמע כשיטת הרמב"ם. ואמנם הרמב"ן, שנקט שהפקר הוא הקנאה; הקשה, שמכיוון שאינה שייכת עוד לעכו"ם, לא יועיל השטר שיכתוב. לפיכך דחקו הרשב"ם והרמב"ן והרא"ש וראשונים נוספים את לשון הסוגיה; וביארו אותה בדרך אחרת, ועיין בנתה"מ בחו"מ סי' קצ"ד.
במאמרים הבאים נאריך בעזהשי"ת בביאור שיטת הרמב"ם - בהבנת מהות ההפקר.
^ 1.סגנון זה של רש"י, להסביר במשנה הסבר אחר מהסוגיה – נועד להראות את דעתו להלכה. סגנון זה מופיע במקומות נוספים, ועיין גם בגיטין דף פ"ו ע"א ברש"י בד"ה "ואם ניסת הולד כשר", ובתוס' שם בד"ה "שלשה גיטין פסולין".
^ 2.ועיין גם באנציקלופדיה תלמודית כרך י, [הפקר] טור נו הערה 73
^ 3.פסיקת הרמב"ם מבוססת על שיטת רב האי גאון.
^ 4.ואמנם ראשונים רבים כתבו, שהגעת השטר לא תועיל; אולם בשו"ע חו"מ סימן קצ"ד סע' ב' הביא המחבר את דעת הרמב"ם בסתמא, ואלו את דעתם הביא בסע' ג' רק בתור יש מי שאומר.
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך נראית נקמה יהודית?
למה ללמוד גמרא?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תשעה באב התשובה שבאבלות- מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
רביבים חטא המרגלים כמבחן אמונה לדורות
כשם שצום תשעה באב חמור מצום י"ז בתמוז, כך מכמה בחינות חטא המרגלים חמור מחטא העגל | שני החטאים היסודיים של דור המדבר מלווים את ישראל בכל הדורות | המרגלים חטאו בכך שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה | מי שכופר בערכה של ארץ ישראל, כופר ביכולת לגלות את דבר ה' בארץ | רוב מי שמבינים את ערכה של ארץ ישראל, מוצאים דרכים מעשיות כיצד להחזיק בארץ וליישבה תוך התמודדות עם האתגרים הקשים נדמה שהוויכוח על ארץ ישראל מבוסס על טענות ריאליות, האם ויתור על שטחים ימנע מלחמה או יקרב מלחמה? האם ניתן להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון בלא לתת אזרחות לנוכרים שאינם מזדהים עם המדינה היהודית? אולם בפועל אנו מוצאים עובדה מעניינת. הרוב המוחלט של מי שאינם מבינים את ערכה המקודש של הארץ, מוצאים שיש קושי ליישבה ורוצים לסגת מחלקים ממנה, ולימים מתברר שהביאו אסונות על עם ישראל
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
