ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבים מבין אומות העולם מצטטים את נבואת השלום העולמי המופיעה בתחילת ספר ישעיהו. היא אף חקוקה בשערי בנין האומות המאוחדות בז'נוה ובניו יורק. "הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ ... וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה ב' א-ד). יש גם בין בני ימנו, המדגישים מאוד את המימד של הפסקת המלחמות וההרג בעולם שאכן מופיע בנבואת ישעיה. אבל עיון בפסוקים מוכיח שיש קשר לשוני הדוק בין פרשיית בית הדין הגדול לחזון ישעיהו. לפחות עשרה ביטויים חוזרים על עצמם בשתי הפרשיות. לפי זה חזונו של ישעיה אודות ירושלים איננו רק חלק מחזון השלום העולמי שלו (עיין שם פרקים י"א וי"ט) אלא הוא משדרג את ירושלים ממרכז של תורת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל למרכז עולמי כלל אנושי, של דרישת ד'. לפי נבואה זו כל הגוים יראו בירושלים את המקום ממנו יש לשאוב רוחניות ועמים רבים יחפשו את ערכי הצדק והמוסר שלהם דווקא בירושלים. לפי זה ניתן לומר שהשלום העולמי איננו המטרה אלא שהוא תוצאה ושכר על ההתקדמות האדירה של האנושות עקב השלטת ערכי צדק משפט ומוסר בין כלל חבריה.
על מנת להציג רעיון מסוג זה בתקופת ישעיה, זמן בו האנושות טבעה עדיין בטיט של עבודה זרה לסוגיה השונים, היה צורך להתרומם למדרגת חזון גבוהה מאוד. בימים בהם יצריות ופולחן שלטו בכיפה היה קשה מאוד להעלות על הדעת את הרעיון על פיו סולם ערכים הוא שיקבע את סדר היום הבין לאומי. חזונו של ישעיה התממש חלקית באלפיים השנים האחרונות וקיבל משמעות מעשית עוד יותר באלף האחרון במסגרת המאבק בין האיסלם והנצרות על השליטה בארץ הקודש. עם ישראל היה לכאורה, מחוץ לתמונה וממילא המלחמה ושפיכות הדמים האכזרית הם שמשלו בכיפה. הבה נתפלל כי חזרתו של העם לארצו ותקומתו הלאומית בה, תוביל את האנושות כולה לחיפוש ערכי צדק ומוסר יהודים ואימוצם. אולי אז נזכה יחד עם כל משפחת העמים להתגשמות החזון של "לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (שם).
שלושה שותפים באדם
אושפיזין לדורנו | משה רבינו
לבדוק את החמץ שבלב
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
איך נהנים כשעובדים קשה?
איך עושים קידוש?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם
ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא
