בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • משפחה חברה ומדינה
  • ×Ļיבור וחברה
  • פדיון שבויים
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • ליקוטים ב
  • שונו×Ē
undefined
5 דק' קריאה
14 - פדיון שבויים
במשך הדורו×Ē ×”×¨×‘×” פ×ĸמים נלקחו יהודים בשבי או נחטפו, ו×Ēב×ĸו ×ĸבור פדיונם ממון רב. חכמי ישראל נדרשו לסוגיה כאובה זו, וקב×ĸו כללים ×ĸקרוניים לגבי ×ĸ×Ļם מ×ĸמדה של מ×Ļוו×Ē ×¤×“×™×•×Ÿ שבויים, ולגבי המחיר שמו×Ēר לשלם ×ĸבור פדיונם.

אמרו חכמים ׊מ×Ļווה גדולה לפדו×Ē ×Š×‘×•×™×™×, ויש ל×Ēרום כספים למ×ĸנה, והיא קודמ×Ē ×‘×—×Š×™×‘×•×Ēה לכל סוגי ה×Ļדקה השונים, מפני שהשבוי סובל מר×ĸב, ×Ļמא וחוסר בגדים, ×•×‘× ×•×Ą×Ŗ לכך חייו בסכנה (ב"ב ח, ב). ולכן אין לחסוך במאמ×Ļים כדי לה×Ļיל שבויים (רמב"ם ושו"×ĸ יו"ד רנב, א).

אולם קב×ĸו חז"ל הלכה, שאסור לשלם ×ĸבור פדיון שבויים מחיר מופק×ĸ, כמבואר במשנה במסכ×Ē ×’×™×˜×™×Ÿ (מה, א): "אין פודין א×Ē ×”×Š×‘×•×™×™×Ÿ י×Ēר ×ĸל כדי דמיהן מפני ×Ēיקון ה×ĸולם". והנימוק ה×ĸיקרי ל×Ēקנה זו, כפי שמבואר ב×Ēלמוד וכפי ׊פץק הרמב"ם הוא, כדי שלא לי×Ļור ×Ēמרי×Ĩ לשודדים ל×Ēפוס ×ĸוד ו×ĸוד שבויים משלנו, לאחר שיד×ĸו שהננו מוכנים לשלם ב×ĸבורם כל מחיר. אמנם יש אפשרו×Ē ×œ×¤×¨×Š ×Ēקנה זו ב×ĸוד נימוק, כדי שלא לדחוק א×Ē ×”×Ļיבור בממון יו×Ēר מדי. אולם ד×ĸ×Ē ×¨×•×‘ הראשונים, הלא הם הרי"×Ŗ, הרא"׊ והטור, שהט×ĸם ה×ĸיקרי ל×Ēקנה הוא כדי שלא ל×ĸודד א×Ē ×”×Š×•×“×“×™× ל×Ēפוס יהודים, וכן נפץק בשולחן ×ĸרוך (יו"ד רנב, ד).

וכן מסופר ×ĸל אחד מגדולי ישראל, רבי מאיר מרוטנבורג, (ד"א,×Ē×Ē×§×ĸ"ה - ה"א,× "ג; 1215-1293), ׊נ×Ēפץ בשבי, והושם בכלא אנזיסהים שבאלזס. הקיסר הרש×ĸ ×¨×•×“×•×œ×Ŗ ×Ēב×ĸ ×ĸבור פדיונו סכום ×ĸ×Ļום. ×Ēלמידיו הרבים ר×Ļו ×œ××Ą×•×Ŗ א×Ē ×”×›×Ą×Ŗ ×ĸבור פדיונו, משום שגם לפי ההלכה, אם מדובר ב×Ēלמיד-חכם גדול-הדור, מו×Ēר לשלם ×ĸבור פדיונו כל סכום שב×ĸולם. אולם המהר"ם הורה להם שלא לפדו×Ēו, משום שהבין בד×ĸ×Ēו, ׊אם ישלמו ×ĸבור פדו×Ē × ×¤×Š×• ממון ×ĸ×Ļום כל-כך, ימשיכו שונאי ישראל ל×Ēפוס רבנים נוספים וי×Ēב×ĸו ×ĸבורם סכומי ×ĸ×Ē×§. ×ĸל כן הורה ל×Ēלמידיו שלא לפדו×Ēו. וכך שהה המהר"ם מרוטנבורג במשך שב×ĸ שנים במאסר, ×ĸד ליום פטיר×Ēו. בגדול×Ē × ×¤×Š×• ובמסירו×Ēו הרבה למ×ĸן הכלל, גדר מהר"ם מרוטנבורג א×Ē ×”×¤×¨×Ļה, וה×Ļיל א×Ē ×’×“×•×œ×™ ישראל שבאו אחריו משבי, וא×Ē ×”×ž×•× ×™ ישראל מהו×Ļאו×Ē ×ž×¨×•×‘×•×Ē ×Š×”×™×• ×ĸלולו×Ē ×œ×™×Ļור שבר כלכלי בקהילו×Ē.

אולם כל זה הוא דווקא כאשר ה×Ļיבור ×Ļריך לשלם ×ĸבור פדיונו, שאז אין לשלם ×ĸבור הפדיון סכום מופק×ĸ. אבל אדם ×ĸשיר ×Š× ×—×˜×Ŗ, ומ×ĸוניין לפדו×Ē ××Ē ×ĸ×Ļמו ברכושו, מו×Ēר לו לשלם ×ĸבור פדיונו כל סכום שיר×Ļה. משום שאין נ׊קפ×Ē ×ž×–×” סכנה לכלל ה×Ļיבור, אלא כל החשש הוא ׊מא ישובו השודדים ל×Ēפוס ×ĸוד חטופים מבני משפח×Ēו, לאחר שיראו שמשפחה זו מוכנה לשלם סכומי ×ĸ×Ē×§. וחשבון זה הוא מ×ĸניינו הפרטי של או×Ēו ×ĸשיר (שו"×ĸ יו"ד רנב, ד).

15 - פדיון שבויים ׊נמ×Ļאים בסכנ×Ē × ×¤×Š×•×Ē
שאלה: מה הדין במ×Ļב בו החוטפים מאיימים ×ĸל חיי ×”×—×˜×•×Ŗ ואומרים: אם לא ×Ēשלמו א×Ē ×”×Ą×›×•× הנדרש, נר×Ļח א×Ē ×”×—×˜×•×Ŗ?
×Ēשובה: יש מן הפוסקים שסוברים, שכל ה×Ēקנה שאין משלמים כופר מופרז היא דווקא במקרה רגיל של שבי, שבו סכנ×Ē ×”× ×¤×Š×•×Ē ××™× ×” ממשי×Ē ×•×ž×™×™×“×™×Ē, אלא ישנם סיכויים רבים שהשובים ימכרוהו ל×ĸבד או יחזיקוהו א×Ļלם. אולם במ×Ļב שבו הם מאיימים להורגו, אזי מדובר בפיקוח-נפ׊ ממ׊, שדוחה א×Ē ×›×œ המ×Ļוו×Ē ×Š×‘×Ēורה, וברור שגם ×Ē×§× ×Ē ×—×›×ž×™× בטלה, ויש ל×ĸשו×Ē ×”×›×œ כדי לפדו×Ēו.

אולם ל×ĸומ×Ēם, הרבה פוסקים, וביניהם הרמב"ן, סוברים, שאפילו במקרה שהחוטפים מאיימים ×ĸל חיי השבוי אין להיכנ×ĸ, ואסור לשלם ×Ēשלום מופרז. משום ׊אם ייכנ×ĸו, יי×Ļרו ×Ēמרי×Ĩ ל×Ēפוס שבויים נוספים משלנו ואת לאיים ×ĸל חייהם. ו×ĸל כן מ×Ļד הדאגה הכללי×Ē ×œ×Š×œ×•× ה×Ļיבור, ולסכנ×Ē ×”× ×¤×Š×•×Ē ×”×Ļפויה לשבויים שב×ĸ×Ēיד, אסור להיכנ×ĸ להם.
למ×ĸשה שאלה זו לא הוכר×ĸה, וגם גדולי הפוסקים האחרונים נחלקו בה (פ×Ēחי ×Ēשובה יו"ד רנב, ד).

16 - האם להיכנ×ĸ לסחיט×Ē ×ž×—×‘×œ×™× למ×ĸן ה×Ļל×Ē ×—×˜×•×Ŗ?
שאלה: במשך קיומה של המדינה, איר×ĸו מקרים שבהם מחבלים חטפו אזרחים או חיילים, ואיימו, ׊אם לא נשחרר מחבלים רבים מב×Ēי-הסוהר שלנו, יר×Ļחו א×Ē ×”×—×˜×•×¤×™× שבידם. השאלה היא, האם ×ĸל פי ההלכה ×Ļריך להי×ĸנו×Ē ×œ×Ēבי×ĸ×Ēם ולשחרר מחבלים רבים כדי לה×Ļיל חיי יהודי, או שאין להי×ĸנו×Ē ×œ×Ą×—×˜× ×•×Ēם?
×Ēשובה: בהלכו×Ē ×”×§×•×“×ž×•×Ē ×œ×ž×“× ×•, שככלל אסור להיכנ×ĸ לסחיט×Ē ×—×•×˜×¤×™×, מכל מקום כאשר השבוי נמ×Ļא בסכנ×Ē × ×¤×Š×•×Ē ×ž×•×—×Š×™×Ē, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שמו×Ēר לפדו×Ēו ביו×Ēר מכדי דמיו, משום סכנ×Ē × ×¤×Š×•×Ē, ויש אומרים שאסור, משום הדאגה הכללי×Ē ×œ×Š×œ×•× ה×Ļיבור.

כל זה אמור דווקא בפוש×ĸים רגילים, שכל חפ×Ļם להרוויח ממון. אך כאשר מדובר במ×Ļב של מלחמה מ×Ēמד×Ē ×‘×™× ×™× ×• לבין המחבלים, אסור להיכנ×ĸ לשום סחטנו×Ē ×ž×Ļידם. משום שברור ׊אם נכנ×ĸ, יראו אויבינו זא×Ē ×›×Ą×™×ž×Ÿ של חולשה, המוראל שלהם י×ĸלה, והם יוסיפו בי×Ēר מר×Ĩ לפגו×ĸ בנו. וכן ידו×ĸ שלאחר כל "ה×Ļלחה" כזו, מ×Ļטרפים מחבלים נוספים לשורו×Ēיהם. ×‘× ×•×Ą×Ŗ לכך, אלו שיו×Ļאים לפגו×ĸ בנו, לא יחששו ל×ĸ×Ēידם, משום שיסמכו ×ĸל כך, שגם אם יי×Ēפסו, במהרה יש×Ēחררו מן הכלא הישראלי ×ĸל ידי ×ĸץק×Ē ×Š×—×¨×•×¨. ו×ĸוד, ישנו חשש סביר, שלפחו×Ē ×—×œ×§ מן המחבלים שישוחררו מן הכלא יחזרו ויפג×ĸו ביהודים. לכן, למרו×Ē ×”×›××‘ שבדבר, אין להיכנ×ĸ לסחטנו×Ē ×•×œ×Š×œ× ×ĸבור ×”×—×˜×•×Ŗ יו×Ēר מן המקובל ב×ĸסקו×Ē ×›××œ×•, היינו אדם ×Ēמור×Ē ××“×.
הכלל הוא, שב×ĸ×Ē ×ž×œ×—×ž×” אין נכנ×ĸים לשום ×Ēכ×Ēיב של האויב, ואם ×Ēפסו אפילו שבוי אחד שלנו, יו×Ļאים ×ĸבורו למלחמה כדי לה×Ļילו. שכן מ×Ļינו ב×Ēורה (במדבר כא, א): "וישמ×ĸ הכנ×ĸני מלך ×ĸרד יושב הנגב כי בא ישראל דרך הא×Ēרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי", ואמרו חז"ל ׊רק שפחה אח×Ē ×Ēפסו מישראל. וכדי לה×Ļילה לא פ×Ēחו במשא ומ×Ēן, אלא י×Ļאו כנגדם למלחמה. וכן דוד המלך ב×ĸ×Ē ×Š×¤×Š×˜×• ה×ĸמלקים ×ĸל ×Ļקלג ולקחו א×Ē ×”× ×Š×™× בשבי, לא ×ĸשה ×ĸימם מ׊א ומ×Ēן, אלא נלחם בהם וה×Ļיל א×Ē ×”×Š×‘×•×™×™× (שמואל א, ל). ואפילו אם באו האויבים ל×Ēפוס ק׊ ו×Ēבן בלבד, יו×Ļאים כנגדם למלחמה, משום ׊אם נכנ×ĸ להם בדבר קטן, ימשיכו להלחם בנו ×ĸוד ו×ĸוד (×ĸרובין מה, א).

כל זה אמור לגבי מחבלים ואויבים שממשיכים במלחמ×Ēם. אבל כאשר מדובר במלחמה ׊נץ×Ēיימה, מו×Ēר ×œ×”×—×œ×™×Ŗ א×Ē ×›×œ השבויים שבידינו ×Ēמור×Ē ×”×Š×‘×•×™×™× שבידם, למרו×Ē ×Š×™×Š בידינו הרבה יו×Ēר שבויים. משום שזהו הנוהג המקובל בהסכמי הפסק×Ē ××Š, שמחזירים א×Ē ×›×œ השבויים, ואין זה נחשב יו×Ēר מכדי דמיהם, ולכן אין חשש שהחזר×Ē ×”×Š×‘×•×™×™× ×Ēגרום להמשך המלחמה. מן הס×Ēם השיקולים לפ×Ēיח×Ē ×ž×œ×—×ž×” חדשה יהיו מבוססים ×ĸל שיקולים אחרים (×ĸפ"י מאמרו של הרב כלאב שליט"א ×Ēחומין ד' 108, וכן ד×ĸ×Ē ×¨×‘× ×™ הה×Ēיישבו×Ē ×‘×™×Š"×ĸ. ו×ĸיין בחוו×Ē ×‘× ×™×ž×™×Ÿ סי' ט"ז, ובאסיא ח"ז ×ĸ' 8, וב×Ēחומין יג ×ĸ' 262). 1


^ 1. אמנם בחוו×Ē ×‘× ×™×ž×™×Ÿ כ×Ēב הרב ישראלי שיש הי×Ēר ×œ×”×—×œ×™×Ŗ שבוי שלנו ×Ēמור×Ē ×”×¨×‘×” שבויים, ×ĸל פי הסברה שמו×Ēר לאדם לפדו×Ē ××Ē ×ĸ×Ļמו גם במחיר מופק×ĸ. ולד×ĸ×Ēו כל חייל ׊מ×Ēגייס ל×Ļבא, כאילו ביטח א×Ē ×ĸ×Ļמו נגד שבי, שיפדוהו בכל מחיר. ולכן ה×Ēיר ל×Ļה"ל להחליט, האם לפדו×Ēו ובאיזה מחיר. אולם בפו×ĸל כבר נוכחנו שלא ×Ēמיד ני×Ēן לסמוך ×ĸל שיקול ד×ĸ×Ēם של מפקדי ×Ļה"ל. וברור שהחלפו×Ē ×”×Š×‘×•×™×™× ׊נ×ĸשו ×ĸד כה הרימו א×Ē ×ž×•×¨××œ המחבלים, ואת מבין המחבלים ששוחררו, רבים המשיכו ל×ĸסוק בטרור, ×ĸד שמספר הנהרגים ×ĸל ידם היה רב ממספר השבויים שלנו ששוחררו. ולפיכך ד×ĸ×Ē ×”×¨×‘× ×™× כיום, שכל החלפ×Ē ×Š×‘×•×™×™× במחיר מופק×ĸ אסורה. וכן דברי הרב אורטנר ב×Ēחומין, שאין ודאו×Ē ×Š×”×ž×—×‘×œ×™× המשוחררים ימשיכו בטרור, הוכחו כלא נכונים. ולכן כל ×ĸוד המאבק נמשך, אין הי×Ēר ×œ×”×—×œ×™×Ŗ שבויים במחיר מופק×ĸ.
סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il