ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מצוות הלילה: 4 כוסות, יין, מגיד
תיקנו חכמים לשתות 4 כוסות יין בליל הסדר. יש לדעת כי עיקר המצוה היא על ידי יין. אמנם היום יש גם מיץ ענבים, אך כתבו הפוסקים שראוי לקחת דוקא יין, שהוא המשמח את הלב, והוא דרך חרות. בירושלמי אומר אחד האמוראים שהיין ששתה בפסח עשה לו כאב ראש עד שבועות, ואמורא אחר אומר שעד סוכות – אף על פי כן, הן לא לקחו מיץ ענבים...
רבים מתלבטים מהו שיעור אכילת המצה. למעשה, ראוי לאכול מצה עד שבטוחים שאכלנו כזית, עד שיצא הספק מליבנו. מאידך, יש לדעת שכזית הוא כזית, מקסימום בגודל ביצה של זמנינו – כזית אינו אבטיח!
בשעת חוליו של הרב עוזי קלכהיים, ביקרו הרב אוירבך, והרב אוירבך הוציא חתיכת מצה בגודל שליש מצת מכונה ואמר לו: אל תאכל יותר מגודל זה! כיוצא בזה, שאל פעם הרב חיים שטיינר את הרב אליישיב איך מצה אחת תספיק לכל המסובים? וענה לו הרב אליישיב – לנו יש מצות יד. מדבריו נלמד כי מצת יד אמורה להספיק לכל המשפחה!
אמנם יש עוד דעות, ולכן כאמור אדם צריך לאכול עד שיהיה בטוח שאכל כזית. באפיקומן אפשר יותר להקל, כי כבר יצאנו ידי חובת המצווה מדאורייתא.
וכל זה המינימום, אבל מי שיכול ורוצה יאכל יותר, מתוך חיבובה של המצוה.
שאלת הבן החכם והתשובה
המצוה העיקרית בליל הסדר היא מצוות סיפור יציאת מצרים.
הבן החכם שואל 'מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוקינו אתכם'? והשאלה על כך מפורסמת, מה בין החכם לרשע שאמר 'מה העבודה הזאת לכם' ובכך הוציא את עצמו הן הכלל? מסביר ה'שם משמואל', שהדגש בשאלתו של החכם הוא במילת 'ציוה' – לשם מה יש צורך בציווי על קיום רצון ה'? מדוע שלא נקיים את המצוות מרצוננו הפנימי, כמו שקיימו האבות את כל התורה כולה אף בלי שנצטוו?
התשובה מתחילה בפסוק 'ויוציאנו ה' משם ביד חזקה'. יש להבין, לשם מה היה צורך ביד חזקה? למה ה' לא הוציא את ישראל בדרכי שלום? ועונה ה'שם משמואל' שאכן אם העם היה יוצא אחרי 410 שנה לא היה צורך באותות ומופתים. גם בלי הניסים היו ישראל מגיעים לדרגה שבה היו מרוממים את כל העולם להכרה שה' הוא האלוקים, וכמו לעתיד לבוא יבואו כל העמים ויעלו אל הר ה'. העולם כולו היה מבין שעם ישראל הוא בניו של הקב"ה ולא שייך שישארו משועבדים במצרים., ולא היה צורך בכוח גדול וביד חזקה. אולם, כיון ששקעו ישראל במ"ט שערי טומאה היה צורך להוציאם לפני הזמן, וכיון שכך היה צורך ביד חזקה, כדי להשלים את המירוק של ישראל. דומה הדבר לפרי, שכאשר הוא בשל הריהו נופל מעצמו, ללא כל קשיים, אבל אם רוצים להוציאו לפני שהוא מתבשל יש צורך בכוח כדי לנתקו.
כל זה, כאמור, הקדמה לתשובה על שאלת החכם. כיון שלא זכינו ביציאת מצרים למירוק השלם, אנו לא בדרגה בה נוכל לעבוד את ה' בשלמות בלי מצוות. בזמן הזה "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", כי מי שעושה מצוה מעצמו יש למעשהו ערך של מעשה אנושי, ואילו כאשר הדבר נעשה מתוך ציווי – המעשה מקבל מימד של מעשה אלוקי.
לעתיד לבוא, תהיה התבטלות מוחלטת לקב"ה, הרצון הפרטי של כל אדם יהיה מכוון לרצונו של ריבונו של עולם ללא נגיעות אישיות, ואז יהיה גדול מי שאינו מצווה ועושה. אז נחזור למצב שבו נרצה מעצמנו להניח תפילין, לשמור שבת, לאכול מצה, נחזור לרוממות של עבודת ה' על ידי האבות. זהו עומק מה שאמרו חז"ל כי מצוות בטלות לעתיד לבוא - הציווי יהיה בטל, ואת המעשה נעשה מרצוננו.
וזהו עניין 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן' – אין לאכול אחרי אכילת המצה, כדי להשאיר את טעמה בפינו, כדי להשאיר את טעם הציווי האלוקי בתוכינו. אדם שיאכל אחרי אכילת המצה של המצוה דומה לאדם שסועד בבית המלך, ואחר כך אוכל בביתו עוד חטיפים – כאילו מה שהיה בשולחנו של המלך לא הספיק לו! וזאת משום שכיום יש סתירה בין קיום צו אלוקי לבין עשיית מעשה מרצוננו. לעתיד לבוא, כאשר נעשה את המצוות מעצמנו, ניתן יהיה לאכול גם אחרי אכילת המצה, והדבר לא יפגום בעבודת ה', כי כל מעשה שנעשה יהיה מכוון אל הרצון האלוקי.
כיום ניתן לומר שאורו של העתיד כבר מנצנץ. הרצון לעבוד את ה' לא מתוך כפייה בולט בדורינו במיוחד בקרב בני הנוער, המבקשים 'להתחבר' אל קיום המצוות, ולא לעשותם מתוך עול חיצוני.
אכן, שאיפה מבורכת היא זו ויש בה הרבה מניצוץ של גאולה, אך יש לזכור שעדיין אין כל נטיותינו פונות באופן טבעי אל הטוב, ולכן יחד עם החתירה לתיקון - יש בינתיים צורך בציווי. הציווי ישמור שנמשיך לעשות את המעשים הטובים גם כאשר אין בתוכינו אש קודש המעוררת אותנו לעשות זאת, והוא זה שירומם אותנו אל הדרגה האידיאלית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
