ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- ספריה
- מועדים
- אור פני מלך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אחד המרכיבים החשובים ביותר של תפילות יום הכפורים, הוא הוידוי שמתוודים על חטאי הפרט והכלל. הוידוי הגדול, המתחיל במלים "על חטא שחטאנו לפניך", נאמר במהלך יום הכפורים עשר פעמים, ביחיד ובציבור. חזרה מרובה זו, ביום המיועד לחשבון נפש ממצה ויסודי, מבליטה עד כמה מופנית תשומת הלב דווקא לרשימה זו של עבירות וחטאים. אמנם, בסיומו של הוידוי המפורט ישנו גם וידוי כללי יותר, על עבירות מכל דרגות החומרה, בין במעשה ובין במחדל, אולם רובו של הוידוי הוא רשימה מפורטת של חטאים, הערוכה לפי סדר א"ב כפול. רשימה זו, באה להבליט ולהדגיש עבירות מסוימות, שעליהן ראוי לעשות תשובה ביתר שאת. אם כן, צפויה לנו הפתעה, בבואנו לבחון אילו עבירות מופיעות ברשימה זו, ואילו נעדרות ממנה.
לכאורה, סביר היה שיהא הווידוי רשימת חטאים מצויים, שאנשים רבים חוטאים בהם במשך השנה, כל אחד לפי עניינו ולפי דרכי חייו. אך חטאים כמו חילול שבת, אכילת טרפות, ניאוף באשת איש או משכב נידה אינם מוזכרים כלל. כך גם חטאים כמו אדם שלא התפלל, לא הניח תפילין או לא למד תורה, אינם מוזכרים. חטאים אלו נכללים אמנם בסיכומים הכלליים של העבירות על מצוות עשה ולא תעשה וחיובי כרת ומיתה, אך מכל מקום אינם באים לידי פירוט.
מאידך, מה שיש ברשימה זו הוא פירוט נרחב של עבירות שבין אדם לחברו, בין אדם לבני משפחתו, בין אדם לחברה שבה הוא חי; ובנוסף דברים שקשה מאד לשייך אותם ל"סעיף" מסוים, בין ברשימת תרי"ג המצוות ובין בסעיפי ה"שולחן ערוך".
בין אדם לחברו
הריבוי והפירוט בעבירות של בין אדם לחברו, באים על מנת לחזור ולהדגיש, עד כמה חמורות הן עבירות אלה. כאשר אדם חוטא בחטאים שבינו ובין הקב"ה הריהו חוטא כלפי הקב"ה לבדו; ואילו כאשר הוא חוטא כלפי חברו, הוא עובר בכך עבירה כפולה: גם כלפי חברו וגם כלפי הקב"ה. כבר אמרו חכמים, שאין יום הכיפורים מכפר אלא על עבירות שבין אדם למקום, אבל עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייס וירצה את זה שחטא כנגדו 1 .
חומרתן וחשיבותן של עבירות שבין אדם לחברו ידועה לכל, והדברים כתובים בתורה, שנויים ומודגשים בדברי נביאים, ומשולשים בכתובים ובכל דברי חכמים ולמרות כל זאת, עבירות אלה הן שכיחות ונפוצות אף יותר מעבירות שבין אדם למקום, וגם בין אנשים המשתדלים כל ימיהם ללכת בדרך טובה וישרה. ואמרו חכמים על אותם החטאים "רוב בגזל, מיעוט בעריות והכל באבק לשון הרע" 2 .
לכאורה, צריך היה הדבר להתמיה, שהרי בחטא שחוטא אדם כלפי חברו, אין הוא נזקק לאמונה ולידיעת התורה כדי לראות לפחות את חלקו האנושי של החטא. המוכה והנשדד, המועלב והמושמץ, עומדים לנגד עיניו של החוטא, והוא יכול בעצמו לראות את סבלם. גם אם אין החוטא רואה זאת בעצמו החברה, בתי הדין ובתי הסוהר שלה, עוזרים לו לראות ולהבין מה כדאי ומה לא כדאי לו לעשות. אף על פי כן, אנשים אינם נמנעים מלעשות מעשים אלה.
שאלה זו העסיקה רבים, שניסו לפתור בדרכים שונות את החידה הפסיכולוגית הזו. אחד ההסברים לדבר, נעוץ דווקא בכך שהחטאים הם בין אדם לחברו. בגלל הקרבה והמגע הבין אנושי, נוצר אצל אדם הרושם שהוא יכול לגזור דינם של אנשים אחרים ולהצדיק את עצמו. כאשר אדם פוגע בחברו, בין בגופו ובין בנפשו, הוא בדרך כלל ימצא לעצמו צידוק והסבר. הצידוקים האלו הם ברמות שונות, למן התנהגותם של ילדי הגן, עד לדרכיהם של מנהיגי הציבור, אולם בעיקרם דומים הם זה לזה: "הוא הרביץ לי קודם" תגובה, נקמה, ואפילו התגוננות. "למה שיהיה רק לו" קנאה או שוויוניות מדומה. וכמובן: "מגיע לו" אדם שם עצמו שופט לאחרים, ומעניש אותם על מה שעשו, או על מה שנדמה לו שעשו. אצל אנשים מבוגרים או משכילים, נימוקים אלה מתנסחים בצורות אינטלקטואליות יותר, אבל שורשיהם ועיקרם אינם שונים בהרבה. הדברים נעשים עקביים הרבה יותר, כאשר הם נעשים "לשם שמים", דהיינו לטובת הצבור או לטובת המדינה.
התיקון הוא פנימי
על מנת להגיע לתיקון המעשים, אין די בשינוי דרכי ההתנהגות, ואף לא בתיקון העוולות ופיוס הנפגעים. צריך לדאוג, ביתר שאת, לתיקון הפנימי של האדם בתוך עצמו, לתיקון הנפש, כדי לעקור את ה"שורש פורה ראש ולענה" 3 , שמצמיח את דרכי ההתנהגות האלו. משום כך, נזכרים ב"על חטא" חטאים רבים שאינם נוגעים לעבירה מסוימת דווקא, או לפגם שיש לו הגדרה מעשית מיידית. אנו נקראים לשוב לא רק על הפשעים הגלויים על "גילוי עריות", על "כפת שחד" וכיוצא באלה, אלא נקראים לשוב ולבדוק היטב בתוך עצמנו, למן "על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת" ועד "על חטא שחטאנו לפניך בטפשות פה".
יש עבירות שאדם יודע שעבר אותן "במשא ומתן", "בדעת ובמרמה", "בכחש ובכזב" ואלו הן עבירות פרטיות ומוגדרות, וישנן עבירות כלליות יותר ומוגדרות פחות שהן אבות הטומאה: "בעינים רמות", ב"עזות מצח", "בלצון", "בפריקת עול". יש מידות ותכונות רעות, שהנפש האנושית מועדת להיכשל בהם: "שיקור עין" להביט ולחמוד מה שאינו שייך לו; "ועידת זנות" לגרות ולהביא את עצמו לידי תאוות, שבאמת אינו חפץ בהן; מנוסה מפני קבלת אחריות על ידי "וידוי פה"; "חוזק יד" כאשר אפשר וראוי לנהוג אחרת; ופנימה להם "על חטא שחטאנו לפניך בצדיית רע", "בצרות עין", "בשנאת חנם". ועל כולם ההצדקה שאנו מצדיקים עצמנו "בפלילות", במין שיפוט מהיר שבו אנו דנים את האחרים, ו"אימוץ הלב" שלא להכיר ולא להודות בחטאינו שלנו.
יום תחילת התיקון
הוידוי הגדול ביום הכיפורים, מתייחס לסוג מסוים של עבירות, מכיוון שדווקא מעבירות אלה נהוג להתעלם ביום זה, ולנתק אותן ככלל מהעולם הדתי. אף על פי שעבירות אלו נראות כשוליות, הן משמעותיות מאד בתהליך התיקון. עבודה על תחומים אלו, תהיה מפתח לתיקון, מכיוון שהן נקודות המעבר בין תיקון חיצוני ושטחי לבין תיקון פנימי ואמיתי, המביא למהפך של הנפש והחיים.
על כל אלה ניתן לנו יום אחד בשנה, יום שהוא מעל ומעבר לימות השנה; כדי להביט בתוך עצמנו, להצטער, להתחרט ולהתבייש. לא את הכל ניתן לשנות ולתקן מיד, אבל יכול אדם להחליט ולרצות להיות שונה וטוב יותר בשנה הבאה.
---------------------
מתוך החוברת "באור פני מלך" ניתן לרכוש במחיר 15 ש"ח בטלפון: 5110028 - 052.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
