ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:… וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד: וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד" (שמות כ"ח טו, כט-ל).
שלש פעמים מדגישה התורה את הקשר בין החושן ובין הלב. מקובלנו מרבותינו כי בגדי הכהונה מכפרים וז"ל הגמרא:
"והא אמר ר' ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין; כתונת מכפרת על שפיכות דמים… מכנסים מכפרים על גילוי עריות, … מצנפת מכפרת על גסי הרוח… אבנט מכפרת על הרהור הלב, … חושן מכפר על הדינין, דכתיב: (שמות כ"ח) "ועשית חושן משפט" ( ערכין דף טז עמוד א).
בפשטות ניתן להבין את דברי הגמרא בדרך זו "חשן מכפר על מטי דינין " (ויקרא רבה (וילנא) פרשה י ד"ה ו את הבגדים). לפי המדרש החושן מכפר על שחיתות במערכת השיפוטית. מסביר בעל ה"כלי יקר" למה הדברים קשורים דווקא ללב וז"ל:
"וחושן הבא לכפר על קלקול הדינין, כי הדינין הם דברים המסורים אל לב הדיין. כי אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ובידו לומר על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין…ואם אמר יאמר הדיין כך היה נראה בעיני מי יוכל להכחישו בלתי ד' לבדו הבוחן לבות בני האדם, ועל כן היה " מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב " לכפר על מחשבת הדיין…" (שמות כ"ח טו).
הרמ"א בהגהה האחרונה על שולחן ערוך אורח חיים מביא בעניין סעודת פורים בפורים קטן:
"י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד (משלי ט"ו, ט"ו) (הגהות מיימוני בשם סמ"ק)" (סימן תרצז סע' א).
לפי זה מציע בעל ה"מנחת יצחק" הסבר חדש להלכה זו. מי הוא "טוב לב" מי שמקפיד על הדינין. הקפדה על הדינין איננה נחלתו הבלעדית של הדיין. כל אדם חייב להקפיד על ענייני הממון שלו. כל אדם חייב להקפיד על סעודתו לא רק שתהיה מורכבת מרכיבים כשרים אלא גם שהממון ממנו נרכשה יהיה ממון שהושג בכשרות. כל סעודה יכולה להפוך לסעודת מצוה אם מקפידים בה על שלשה דברים. וז"ל ה"מנחת יצחק":
"הוא שהסעודה לבד מכשרות המאכלים, יהיה ממון כשר, שהממון של בעה"ב בא לידו באמונה, ולא ח"ו בגזל ואונאה, ואם הממון כשרה הסעודה ג"כ כשרה, שלא יהיה ח"ו מצוה הבאה בעבירה, (כגמ' ר"פ לולב הגזול), ואם שלש אלה יעשה (ממון כשר, שירות ותשבחות, ודברי תורה), ע"ז אמר הרמ"א וטוב "לב" משתה תמיד, שיהיה בגדר שויתי ד' לנגדי תמיד, לכן שמח "לבי", ופשוט ההוא … ומעתה לפי"ז אתי שפיר הכתוב ונשא אהרן וגו' בחשן המשפט (גימ' הרהור הלב –בעל הטורים) להורות שיהיה הכל עפ"י דין תורה ואז יהיה שולחנו טהור לפני ד', "על לבו" לפני ד' תמיד, שעי"ז יזכה להכלל במדרגת וטוב לב משתה תמיד", והבן" (חלק י סימן נח).
אם כך, קיבלנו פירוש חדש לתפקידו של החושן המונח על לבו של כל יהודי בבחינת "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

איך ללמוד גמרא?

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

מהפרי ועד הגאולה

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

האם מותר לפנות למקובלים?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

למה ללמוד גמרא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









