ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
1. שני עמודים גבוהים מעוצבים ומקושטים – יכין ובועז. 2. ברכת מים - הים של שלמה. 3. בסיס הברכה – שני עשר בקר. 4. עשרה כיורות – לצורך קידוש ידים ורגלים קודם הכניסה לשרת בקודש. 5. עשר מכונות – בסיסים, לעשרת הכיורים.
כל התוספות הללו היו גלויות לעין כל, שהרי עמדו בחצר המקדש שהייתה פתוחה לכל (על פי כללי מורא וכבוד מקדש). אחת השאלות הקשות בהקשר לתוספות אלה היא השאלה מה היה המקור עליו סמך שלמה המלך בבנייתם. בספר דברי הימים א מצוי תקציר של מגילת המקדש שכללה את ההוראות הנבואיות שקיבל שלמה מדוד שקיבל משמואל הנביא. כך מסכמת המגילה את הדברים :
"וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו וַחֲדָרָיו הַפְּנִימִיים וּבֵית הַכַּפֹּרֶת: וְתַבְנִית כֹּל אֲשֶׁר הָיָה בָרוּחַ עִמּוֹ לְחַצְרוֹת בֵּית יְקֹוָק וּלְכָל הַלְּשָׁכוֹת סָבִיב לְאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּלְאֹצְרוֹת הַקֳּדָשִׁים...: הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְקֹוָק עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית" (דברי הימים א כ"ח יא-יט).
תוכניות אלה הועברו כנראה באותו לילה נורא הוד, בו נפגשו שלשלת הענקים, שמואל שאול ודוד, בביתו של שמואל הנביא ברמה. לילה בו עסקו הם בנבואה בעניין "נויו של עולם"=בית המקדש. עיון בפסוקים מגלה שאין ולו רמז לתוספות אלה, והתשובה לכך היא כנראה ששלמה בחכמתו (עיין רד"ק מלכים א' ז' לג ודו"ק) ראה לנכון לבנות תוספות עצומות אלה שהכתוב מתארם בדרך זו "לֹא הָיָה מִשְׁקָל לִנְחֻשְׁתָּם כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה" (ירמיהו נ"ב כ).
ננסה הפעם להבין את התוספת הראשונה – יכין ובועז. נסיונות רבים נעשו בנסיון להסביר מה פשרם ומה פשר שמותיהם.
המיוחס לרש"י על דברי הימים מביא בעקבות המדרש שני פירושים:
1. "יכין ובועז - יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב כירח יכון עולם (תהלים פ"ט):בועז - כנגד השמש שהוא יוצא בגבורה ועוז שנאמר ישיש כגבור לרוץ (תהלים י"ט)"
2. "חירם שהיה מבני דן עשה את העמודים קרא את האחד יכין על שם אביו שמשון שנאמר בו (שופטים ט"ז) וילפת שמשון שני עמודי התוך (וגו' נכון וגו') ושלמה קרא לשני בועז ע"ש זקנו בועז" (דברי הימים ב ג' יז).
הרד"ק מסביר ששמות העמודים היו לסימן טוב. יכין שיכון הבית לעולם ובועז שיתן הא-ל בו העוז והקיום.
הרלב"ג טוען שהכל נעשה על פי תורת הסוד. בכיוון מעין זה מפרש גם המלבי"ם. לשיטתו העמודים ושמותיהם רומזים לשתי דרכי הנהגת העולם של הבורא. בועז רומז לדרך הטבעית- חוקי הטבע שנקבעו מששת ימי בראשית. לעומתו יכין רומז להנהגה הניסית שיעשה ד' לפי הצורך והמצב.
מורנו ורבנו הגאון הרב שאול ישראלי זצ"ל קרא לאחד מספריו העוסק בהלכות "תורה ומדינה" בשם "עמוד הימיני". בהקדמה לספר מבאר הוא מדוע בחר בשם זה (ולא רק בגלל הרמז לשם אביו הי"ד). נביא כאן את דבריו החשובים שלא איבדו מהרלוונטיות שלהם גם כמעט ארבעים שנה מיום כתיבתם והם מאירים את דרכנו גם כיום. וז"ל:
"ובבנות שלמה את בית האלקים הקים עמודיו שנים: עמוד הימיני – יכין, ועמוד השמאלי – בועז. סמלים לשמש ולירח, אשר אף הם אינם אלא סמלים – הירח, כנגד מלכות בית דוד, כדברי חז"ל, והשמש – כהמשך עקבי לדבריהם (ואשר משום מה סתמוהו) – כנגד מלכות התורה, אשר על תופסיה נאמר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"; 'בועז' – בו עוז, ואין עוז אלא תורה (עי' זבחים קט"ז ורש"י שם).
שני עמודים אלה – תורה ומלכות ישראל, הם הם שעליהם ישען בית המקדש של מטה ושל מעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, ןכנסת ישראל לירח היא מונה (חולין ס). כי זאת תכונתו, וזאת תכונתם – שאין לו משלו ולא כלום, שיודע ומכיר שאין לו משלו ולא כלום. ומתוך ידיעה זאת מקבל עליו עול מלכות שמים, "למען ילמד ליראה את ה' אלקיו". ומתוך קבלת עול זו משתחרר מקבלת כל עול אחר – שאין על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות י"א). ומכיון שרואה את עצמו כטפל ואת העמוד השני הוא 'בועז' – בו עוז-תורה – כעיקר, מגיע ומביא העולם כולו יחד עמו לכלל תכליתו, ובזה גופא הופך הוא להיות העיקר (הימני לעולם חשוב, רש"י ברכות כ"ח).
מאבק עז נטוש בתקופה זו במדינה, על דמותה ועל זיקתה לעבר המפואר של האומה. העמוד הימיני 'יכין' עומד בסכנת התמוטטות, ח"ו. רועי תוהו מלעיטים את העם בסיסמאות שוא אשר תכנם הכללי הוא "ככל הגוים בית ישראל". וחינוך זה ללא תורה וללא אמונה כבר הבשיל פרי באושיו בפריעת כל חוק מוסר, בריב אחים, בליבוי וטיפוח יצרים אפלים, בהתפרעות והתבהמות של חלקים גדולים מן הצבור, ובמיוחד של הנוער, אשר אליו תלויות עיני האומה, ובו תקוות עתידה בארץ ובגולה. מנהיגים מתגלים בנוולותם, ובנכונותם להפקיר כל עניני האומה, ובלבד, שיבואו על סיפוקם יצרי הכבוד והשלטון שלהם. תנועות חברתיות אשר חרתו על דגלם התמסרות לצרכי האומה, לאורח חיים של צדק ויושר, להקמת חברה החיה בצניעות, ביושר לבב ודאגה לזולת, הפכו למתחרות זו עם זו בזכיה בנתח שמן של תקציבי המדינה, והבטחת חיי רווחה לבעלי מרפקים שבהם על חשבון העם, ואין אומר השב.
אולם אל יפול רוחנו... חזקה על נצח ישראל כי לא ישקר, ועוד עור תתעורר רוח האומה אשר בריתה עם אלקיה לא תופר לעולם. ואכן לפנינו תופעות מרנינות של דור צעיר הנמשך בדביקות ללימוד התורה ולקיום מצוות מתוך הכרה ושמחה. הולך ורב מספר הישיבות הקטנות עם הגדולות, וקול תורה משתפך ומתרונן ברחובות עיר ובחוצות קריה. ואיתנה אמונתנו, שבהתחזק ה'בועז' הוא עמוד התורה בגבורה ובעוז, יתחזק ויתאושש לעומתו גם ה'יכין' הוא עמוד המלכות, להכין ולכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
שני עמודים אלה – תורה ומלכות ישראל, הם הם שעליהם ישען בית המקדש של מטה ושל מעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, ןכנסת ישראל לירח היא מונה (חולין ס). כי זאת תכונתו, וזאת תכונתם – שאין לו משלו ולא כלום, שיודע ומכיר שאין לו משלו ולא כלום. ומתוך ידיעה זאת מקבל עליו עול מלכות שמים, "למען ילמד ליראה את ה' אלקיו". ומתוך קבלת עול זו משתחרר מקבלת כל עול אחר – שאין על גביו אלא ה' אלוקיו (הוריות י"א). ומכיון שרואה את עצמו כטפל ואת העמוד השני הוא 'בועז' – בו עוז-תורה – כעיקר, מגיע ומביא העולם כולו יחד עמו לכלל תכליתו, ובזה גופא הופך הוא להיות העיקר (הימני לעולם חשוב, רש"י ברכות כ"ח).
מאבק עז נטוש בתקופה זו במדינה, על דמותה ועל זיקתה לעבר המפואר של האומה. העמוד הימיני 'יכין' עומד בסכנת התמוטטות, ח"ו. רועי תוהו מלעיטים את העם בסיסמאות שוא אשר תכנם הכללי הוא "ככל הגוים בית ישראל". וחינוך זה ללא תורה וללא אמונה כבר הבשיל פרי באושיו בפריעת כל חוק מוסר, בריב אחים, בליבוי וטיפוח יצרים אפלים, בהתפרעות והתבהמות של חלקים גדולים מן הצבור, ובמיוחד של הנוער, אשר אליו תלויות עיני האומה, ובו תקוות עתידה בארץ ובגולה. מנהיגים מתגלים בנוולותם, ובנכונותם להפקיר כל עניני האומה, ובלבד, שיבואו על סיפוקם יצרי הכבוד והשלטון שלהם. תנועות חברתיות אשר חרתו על דגלם התמסרות לצרכי האומה, לאורח חיים של צדק ויושר, להקמת חברה החיה בצניעות, ביושר לבב ודאגה לזולת, הפכו למתחרות זו עם זו בזכיה בנתח שמן של תקציבי המדינה, והבטחת חיי רווחה לבעלי מרפקים שבהם על חשבון העם, ואין אומר השב.
אולם אל יפול רוחנו... חזקה על נצח ישראל כי לא ישקר, ועוד עור תתעורר רוח האומה אשר בריתה עם אלקיה לא תופר לעולם. ואכן לפנינו תופעות מרנינות של דור צעיר הנמשך בדביקות ללימוד התורה ולקיום מצוות מתוך הכרה ושמחה. הולך ורב מספר הישיבות הקטנות עם הגדולות, וקול תורה משתפך ומתרונן ברחובות עיר ובחוצות קריה. ואיתנה אמונתנו, שבהתחזק ה'בועז' הוא עמוד התורה בגבורה ובעוז, יתחזק ויתאושש לעומתו גם ה'יכין' הוא עמוד המלכות, להכין ולכונן כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו.
נתפלל כולנו שאכן מגמות אלה רק ילכו ויתחזקו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
