ישיבה בית המדרש
מהלכות פורים
סעודת פורים; תמחה את זכר עמלק; טעם לתחפושת; ונשמרתם מאד לנפשותיכם; קריאת המגילה; מתנות לאביונים; צ'ק כמתנה לאביון; ומשלוח מנות איש לרעהו; משנכנס אדר מרבין בשמחה; שואלין בהלכות פסח; יקנה"ז.
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
לפי הקבלה עיקר סעודת פורים בבוקר לפני חצות היום, וכן מנהגנו. ויש שנוהגים לעשותה אחר הצהרים ונמשכים עד הלילה, ואז יש להם ספק אם יאמרו 'על הנסים' או לא. פעם שאלו, מדוע יש שנוהגים לעשות את הסעודה אחר הצהרים ולהמשיכה עד הלילה? וענו, כיון שהמן היה גוי, ואצל הגויים הלילה הולך אחר היום, לכן ממשיכים עד הלילה.
תמחה את זכר עמלק
ואומרים חכמי הקבלה, כמו שיש ניצוץ קדושה והארה בפורים, כך יש ניצוץ טומאה של המן בפורים. ובכל שנה ושנה יש לנו הרבה 'המנים', חיים ומתים, ובכל שנה הניצוץ של המן בא ומקבל עונשו. ועל זה אומר הבא"ח כשמזכירים את עמלק או בקריאת המגילה את המן, יכה בנעליו על הרצפה לקיים מה שנאמר "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים", אבל לא יכה בידו על השולחן– כי לא מגיע לעמלק שהיד שלי תכאב בגללו (עיין לבא"ח תצוה אות ח').
טעם לתחפושת
יש שנוהגים ללבוש מסכות וכן להתחפש בפורים, והוא על פי מה שכתוב "ופני המן חפו". ויזהר שלא יתחפש להמן או לכל אלו הרוצים להשמיד להרוג ולאבד ל"ע, אלא יתחפש לדבר חשוב כגון למשה רבנו, אהרן הכהן, או לאדם זקן וכדו'.
והטעם העיקרי שנהגו להתחפש הוא, כדי שכל מי שזקוק לצדקה יוכל לפשוט ידו על ידי ששם מסכה על פניו וכך לא יבא לידי בושה, וכל הפושט ידו נותנים לו.
מסופר על אבא ובנו שהיו הולכים בדרך לאחר שנגמר פורים, והנה רואה הבן אדם אחד שנכנס לחנות לקנות עוגה. התפלא הבן על כך ואמר לאביו: אבא, אמש בקשתי ממך דמי פורים ואמרת לי שחלקת הכל לאביונים, וא"כ מאיפה לאותו אדם כסף לקנות עוגה אם הוא גם כן חילק את כל כספו לעניים? א"ל האבא: מי אמר לך שהוא לא מהמקבלים והוא בעצמו עני?!
ונשמרתם מאד לנפשותיכם
יש להזהיר את הילדים משימוש בכל מיני כלי משחית המרעישים ביותר והמזיקים, כי חמירא סכנתא מאיסורא, ואם יש אשה בהריון הדבר עלול להזיק לה.
קריאת המגילה
הכל חייבים במקרא מגילה אנשים ונשים. בבית הכנסת שלנו ישנם שני מניינים לקריאת המגילה, כדי שגם הנשים תוכלנה לבא ולשמוע את קריאת המגילה. וכתב הבא"ח (תצוה אות א') שמעולם לא נשמע שאשה קראה מגילה (ועיין בתוס' מגילה דף ד' ע"א ד"ה נשים).
מתנות לאביונים
הגבאים שאוספים כסף לעניים בפורים, צריכים לחלק את כל הכסף בפורים, ואין העני חייב לקחת את כל הכסף ולקנות בו צרכי פורים, אלא הוא רשאי לעשות בו כרצונו (ועיין לרמב"ם פ"ב מהלכות מגילה הלכה ט"ז, ולחם משנה שם). טוב שאדם יכין לעצמו כסף ממש או שטרות או מטבעות ליום פורים כדי שיהיה לו מה לתת לאביונים, כדלהלן.
צ'ק כמתנה לאביון
יש לתת מתנה לאביון באופן שיוכל לקנות מאכלים לסעודת פורים ביום פורים. ועל כן אם נותן צ'ק לעני – אינו יוצא יד"ח, מכיון שאין העני יכול לפדותו (שהרי ביום פורים הבנקים סגורים). זאת ועוד, כיום על כל צ'ק כתוב שמו של בעל הצ'ק, ואם העני יקח אותו ויקנה בו במכולת, עלול בעל המכולת לשים לב לשֵם שע"ג הצ'ק וממילא יבין שהעומד מולו הוא עני, ועלול אותו עני להגיע לידי בושה.
ומשלוח מנות איש לרעהו
אומר בעל 'מנות הלוי' (לרבי שלמה אלקבץ ע"ה), כל טענת המן הרשע היתה ש"ישנו עם מפוזר ומפורד", ולכן אמר מרדכי לאסתר דוקא ביום זה נתחזק ונשלח מנות איש לרעהו, כדי להרבות באהבה ואחוה שלום ורעות, ולהראות שאנו מאוחדים.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הגמרא בתענית (כ"א ע"א) אומרת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה", שואל גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבא"ח זיע"א (בספרו אדרת אליהו) מדוע הגמרא אומרת בלשון "משנכנס" ולא אמרה בלשון פשוטה "באדר מרבין בשמחה"? אלא, מכאן יש רמז לכך שהשמחה של פורים אינה מתחילה מראש חודש אלא כבר מהמולד של חודש אדר, ועל כן כתבה הגמרא בלשון "משנכנס". יש שהגדילו לעשות ואמרו שהשמחה של פורים מתחילה כבר בשבת מברכין שמכריזים על ראש חודש אדר. ועיקר העיקרים הוא שצריך לזכור שהשמחה המוזכרת כאן אינה שמחה של קלות ראש, אלא שמחת התורה, וכמו שהגמרא במגילה (טז ע"ב) אומרת "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה - זו תורה, וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור". קודם תורה ורק אח"כ באה השמחה.
שואלין בהלכות פסח
שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום (שו"ע סי' תכ"ט סעי' א'). ועל כן ביום פורים לאחר התפילה וקריאת המגילה, אנו נוהגים בבית הכנסת ללמוד הלכות פסח (כי פורים הוא שלושים יום קודם הפסח), ולעיתים מגישים עוגות, ואני תמיד נוהג להזהיר שלא לאכול חמץ בעת הלימוד, כי לעיתים נופל פירור של חמץ בתוך הספרים. ובמיוחד אני נזהר שלא יתקרב חמץ ליד הספרים שקשורים לחג הפסח כגון המחזור או מסכת פסחים. פעם אחת עיינתי בספר וראיתי פירור של חמץ, ולפני פסח פירקתי את כל דפי הספר אולי יש בפנים עוד פירור, ואמנם ניתן לנער את הספר ודיו, אבל לעיתים יש פירור שנדבק ובנענוע הוא לא יפול, ואפילו בפירור יש בעיה אם יש חשש שיאכל אותו.
פעם אחת העברתי שיעור בבית כנסת "טוויג" , ואמרתי את הענין הנ"ל, ושאל אותי אדם אחד, מדוע יש לחשוש מפירור קטן, הרי אין בו שיעור. אמרתי לו, שיעור נאמר כדי לבער את החמץ, אבל לענין אכילה - חצי שיעור אסור מן התורה, ובאכילת פירור אחד עובר איסור. שאל אותי אותו אדם: ומי אוכל פירור? המשכתי בלימוד, והנה הגישו עוגיות עם סומסום, ואותו אדם נטל עוגייה אחת, וגרגיר של סומסום נפל לו לתוך הספר, והוא מיד ניגש לקחתו באצבעו ולאוכלו, ואני אמרתי לו: הנה אתה רואה שאדם כן יכול לאכול פירור, ותדע לך שאם זה בפסח הרי שעובר על איסור.
יקנה"ז
בשנה שחל ערב פסח להיות בשבת, מברכים בקידוש במוצאי שבת חמש ברכות וסימנם יקנה"ז: יין, קידוש, נר הבדלה, זמן. האשה מדליקה נרות של יו"ט אחרי זמן "צאת השבת" על פי הלוח. ואם לא התפללה ערבית ולא אמרה "ותודיענו", עליה לומר "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" בלי שם ומלכות. ויש מי שאומר שהבעל אינו יכול לברך ברכת 'מאורי האש' על נר של יו"ט, אלא עליו להדליק נר אחר, ויש מי שמתיר. וטוב שיקח גפרור גדול (כיום מצויים בשוק חבילות גפרורים גדולים) ויחברו לנר של יו"ט כדי שתהיה לו אבוקה, ואם אין לו, די בנר אחד. לדעת מג"א גם בליל שבת צריך שני נרות שיהיו קלועים, ולמעשה אין נוהגין כן (עיין לשו"ע סי' רס"ג במג"א ס"ק א').
ויהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה עם אבותינו, יראו עינינו וישמח ליבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה בימינו אמן.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.

ויצא פרשת ויצא – יש עליה בירידה
מדוע צריך סולם בחלום יעקב? וכי מלאכים אינם יכולים לעלות ולרדת בלי סולם? מה עושים עם ירידה ואיך הופכים אותה לעליה גדולה?

אורות התשובה - הרב הראל כהן סוד השתיקה וצער התשובה
אורות התשובה פרק ח, ח'
השיעור עוסק במצב שבו הצער הרוחני וכאב התשובה של האדם גדולים עד כדי כך שהם סותמים את יכולתו לחשוב, לדבר, להתפלל או לבטא את רגשותיו. על פי משנתו של הרב קוק, דווקא מתוך אותו מקום של אילמות ו"עולם הדומייה" ניתן להתרומם, להתחבר למציאות הכללית ולשאוב כוחות חיים ותשועה.

ויצא 'ויישק יעקב לרחל' - כיצד יעקב בחיר האבות מנשק לרחל - פרשת 'ויצא'
האם לאבא או סבא מותר לנשק את ביתו ונכדתו, וכן לאמא וסבתא לנשק את בנה ונכדה, ומה ההסברים בנשיקת יעקב לרחל והסברים מדוע בכה.

כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש כסלו תשפ"ז
ברכות לראש חודש והתייחסות ללימוד התורה כעבודה בימי החנוכה | חשיבות העמידה בהתחייבויות ובלימוד עם תלמידים | דוגמה אישית והתקדמות מתמדת של ר"מים וראשי ישיבות | הכרת תודה על כלים טכנולוגיים והתמודדות נכונה עמם | תוקף גיור ללא קבלת מצוות ועול מלכות שמיים | הצטרפות לתוכנית מנהיגות והאיזון מול ביטול תורה | אורח החיים של אברך ורכישת מותרות | יציאה לשליחות ורבנות יישובים וחינוך הילדים | ריקודים בשבתות בישיבה | חתונות נפרדות והתחשבות באורחים | שורש המחלוקת עם הר המור והשאיפה לאחדות הציונות הדתית










