ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מבואות ללימוד התורה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
שלא בירכו בתורה תחילה
הגמרא 2 עוסקת בסיבה לגלות ישראל וחורבן הארץ בבית ראשון, ואומרת:
"אמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה על מה אבדה הארץ? דבר זה אמרו חכמים ולא פירשוהו, אמרו נביאים ולא פירשוהו, עד שפרשו הקב"ה בעצמו, שנאמר ויאמר ה' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, אמר רב יהודה אמר רב שלא ברכו בתורה תחילה".
בהבנת הסיבה שאומר רב יהודה בשם רב 'שלא בירכו בתורה תחילה' ישנם כמה התייחסויות של גדולי הדורות.
הר"ן 3 מביא על מאמר זה את דברי רבנו יונה: "שלא היו מברכים בתורה תחילה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלים בברכתה".
בנוסף לכך כותב הב"ח 4 :
"ונראה דכוונתו יתברך מעולם היתה שנהיה עוסקים בתורה בכדי שתתעצם נשמתנו בעצמות ורוחניות וקדושת מקור מוצא התורה... אבל עתה שעברו חק זה שלא עסקו בתורה כי אם לצורך הדברים הגשמיים להנאתם לידע הדינים לצורך משא ומתן גם להתגאות להראות חכמתם ולא נתכוונו להתעצם ולהתדבק בקדושת ורוחניות התורה הנה בזה עשו פירוד שנסתלקה השכינה מן הארץ והארץ נשארה בגשמותה בלי קדושה וזה גרם חורבנה ואבידתה".
וידועים דברי הרב צבי יהודה זצ"ל, המבאר שכוונת המאמר "שלא ברכו בתורה תחילה" היא לברכה הראשונה של ברכת התורה, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". נתינת התורה באה על יסוד הבחירה בעם ישראל, כלומר הופעת התורה בארץ יכולה להיות רק על ידי עם ישראל. כמובן שכל ההסברים הללו אינם חולקים זה על זה, אלא מוסיפים נקודות מבט מזויות שונות.
שלא בירכו בתורה תחילה - האמנם?
והנה, כאשר נתבונן בספר ירמיה, בפרק בו נאמר הפסוק "על עזבם את תורתי", נמצא לכאורה הסבר אחר מדברי חז"ל:
"כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים... כִּי מֵרָעָה אֶל רָעָה יָצָאוּ וְאֹתִי לֹא יָדָעוּ... חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר בְּפִיו שָׁלוֹם אֶת רֵעֵהוּ יְדַבֵּר וּבְקִרְבּוֹ יָשִׂים אָרְבּוֹ... וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם וְאַחֲרֵי הַבְּעָלִים" 5 .
בפסוקים אלו נאמר שעם ישראל חטא חטאים חמורים כל כך, עד שהם הגיעו אף לידי גילוי עריות, שפיכות דמים ועבודה זרה, וכפי שאמרו חז"ל 6 שעל שלוש עברות החמורות נחרב הבית הראשון. אם כן, נשאלת השאלה מדוע חז"ל מסבירים את הכתוב "על עזבם את תורתי" - שלא ברכו בתורה תחילה, ולא כפי שנראה מפשטות הכתובים שהכוונה היא למשמעות הכוללת שעם ישראל לא שמע בקול ה' והלך אחר שרירות ליבו?
הסברים נוספים לפסוק 'על עזבם את תורתי'
במקומות נוספים אומרים חז"ל עוד הסברים לפסוק 'על עזבם את תורתי'. וכך הם דבריהם בפתיחה לאיכה רבה:
ויתר הקב"ה על עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, ועל מאסה של תורה לא ויתר, שנאמר "על עזבם את תורתי"'.
מהלשון 'עזבם את תורתי' למדו חז"ל, שלמרות שודאי היתה בעיות חמורות של עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכות דמים, והבעיות הללו הובילו בסופו של דבר לגלות, הרי שורש הבעיה הוא מאסה של תורה.
ועוד מצינו בירושלמי 7 :
"אם ראית עיירות שנתלשו ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ומשמרים, שנאמר "על עזבם את תורתי".
כלומר, הגלות נגרמה מכך שעם ישראל לא דאג לתלמוד תורה ולהקמת ישיבות. נמצא שחז"ל הסבירו את הפסוק 'על עזבם את תורתי' בשלשה הסברים: מאסה של תורה, לא החזיקו בתלמודי תורה, ושלא ברכו בתורה תחילה.
בפשטות, אנו רואים כאן כמה שלבים של העמקה בשורש החטא. פשט הכתוב עוסק בחטאים כבדים מאד, וחז"ל הולכים ומצמצמים את הבעיה לבעיות ממוקדות יותר: תלמוד תורה, תלמוד תורה לילדים, ולבסוף חטא שנראה נקודתי לחלוטין - שלא בירכו בתורה תחילה. והדברים צריכים באור.
מחיסרון ביחס הנפשי ועד שלש העבירות החמורות
הסבר הדברים הוא שכאשר חז"ל אמרו "דבר זה אמרו חכמים ולא פרשוהו וכו'" כוונתם לומר שאילו שאלנו לחכמים הם היו עונים את התשובה המפורשת בכתובים - הארץ אבדה משום שישראל עברו על שלוש עברות החמורות. אולם, תשובה זו אינה מספקת אותנו, שהרי עדיין נשאלת השאלה - כיצד הגיעו ישראל קדושים לעבור על התורה כולה? והתשובה לכך היא שהם שלא למדו תורה. שורש עזיבת המצוות היה בעזיבתם את לימוד התורה.
אלא שגם תשובה זו אינה מספקת אותנו, שכן דבר זה עצמו אינו מובן, מדוע ישראל שקיבלו תורה לא למדו אותה, כדי לדעת את המעשה אשר יעשו? על כך באה תשובה מעמיקה יותר, שהם לא העמידו את שורש חייהם וחיי ילדיהם על ערך תלמוד התורה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בחיסרון בהקמת תלמודי תורה לילדים, כך שישראל לא התרגלו מילדות להעמיד כל החיים על ערך התורה.
ועל גבי כל ההסברים הללו עדיין נשאלת השאלה, הכיצד נתבטלו מהעמדת תלמודי תורה? ובעומק זה של מבט רק ריבונו של עולם השיב "שלא ברכו בתורה תחילה. החיסרון היה נעוץ ביחס ובהקדמה הערכית - נפשית לתורה, שבאה לידי ביטוי בברכת התורה בתחילה, וכפי שראינו בדברי הר"ן, הב"ח והרב צבי יהודה. אותו חיסרון נפשי היה שורש העזיבה המאוחרת יותר את הכל.
נמצא שלאט לאט, מתוך חוסר יחס נכון, באים לבטל תלמוד תורה של ילדים, מתוך כך מבטלים גם תלמוד תורה שנועד לדעת את המעשה אשר יעשו, עד שחס ושלום מגיעים לעזיבת התורה כולה, ועד כדי שלוש עבירות החמורות.
על כן, יסוד התעלות מצבם הרוחני של עם ישראל ללימוד התורה וקיומה כולה, תלוי הוא בערך הכנתם לקבל את התורה. וככל שתהיה ההכנה גדולה, עמוקה וערכית יותר, כך נזכה לעלות במעלות התורה יותר ויותר, והארץ גם היא תשוב ותשתכלל, עד הגיענו לבנין שלם במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
