ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חסידים מספרים כי ר' משה לייב מסאסוב היה מדקדק גדול בתיקון חצות. בכל לילה היה מתאבל על חורבן ירושלים, וחסידים היו נוהגים לומר כי הפסוק "קול דודי דופק" מוסב עליו, שכן בכל לילה היה קול השכינה דופק בקרבו ומעוררו לעבודת תיקון חצות.
ר' צבי הירש מזידיטשוב, ששמע על עבודתו הנפלאה של הרבי מסאסוב בחצות הלילה, החליט להסתתר בחדרו של הרבי כדי לראות מה מעשהו בשעת התיקון. בחצות הלילה ראה את הרבי לובש בגדי איכרים, יוצא לחצר המכוסה שלג, מעלה גזרי עצים מתך המרתף, קושר אותם בחבילה ומעמיסם על גבו.
אחר-כך עזב את הבית, ורבי הירש הלך אחריו, בקור העז של ליל החורף, עד לקצה העיר. שם, לפני צריף רעוע, עמד רבי משה לייב מלכת ופרק את העצים מעל שכמו. רבי הירש התגנב אל החלון שמאחורי הבית וראה חדר דל ושומם, תנור כבוי, ועל המיטה שוכבת אישה ולוחצת אל לבה את עוללה שנולד, כנראה זה לא מכבר.
והנה עמד הרבי בחדר. רבי הירש ראה אותו שהוא ניגש אל האישה, ושמע שהוא פונה אליה בלשון רגילה: "יש לי למכור חבילה של עצים ואין את נפשי לישא אותה הלאה, האם רוצה את לקנותה מידי בדמים מועטים?" האשה השיבה: "אין לי פרוטה בבית". אבל הרבי לא הרפה ממנה: "אבוא בפעם אחרת לקבל את הכסף, קחי מידי את העצים". טענה האישה: "מה אעשה בעצים, הרי איני יכולה לבקע אותם לגזרים, וגם גרזן אין לי". אמר הרבי: "לזה אדאג אני". יצא מפתח הבית הוציא גרזן, ובקע את העצים לגזרים קטנים.
בשעה שבקע את העצים שמע רבי הירש שהוא אומר 'תיקון רחל', ולאזניו הגיעו המילים "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים". אחר-כך נשא הרבי את העצים והרכין עצמו כדי להיכנס בפתח הנמוך והסיק את התנור. ובשעה שהניח את גזרי העצים בתוך התנור, אמר בלחש את 'תיקון לאה', וסיים: "תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים". יצא מן החדר וחזר בפסיעות מהירות הביתה.
ר' צבי הירש מזידיטשוב, ששמע על עבודתו הנפלאה של הרבי מסאסוב בחצות הלילה, החליט להסתתר בחדרו של הרבי כדי לראות מה מעשהו בשעת התיקון. בחצות הלילה ראה את הרבי לובש בגדי איכרים, יוצא לחצר המכוסה שלג, מעלה גזרי עצים מתך המרתף, קושר אותם בחבילה ומעמיסם על גבו.
אחר-כך עזב את הבית, ורבי הירש הלך אחריו, בקור העז של ליל החורף, עד לקצה העיר. שם, לפני צריף רעוע, עמד רבי משה לייב מלכת ופרק את העצים מעל שכמו. רבי הירש התגנב אל החלון שמאחורי הבית וראה חדר דל ושומם, תנור כבוי, ועל המיטה שוכבת אישה ולוחצת אל לבה את עוללה שנולד, כנראה זה לא מכבר.
והנה עמד הרבי בחדר. רבי הירש ראה אותו שהוא ניגש אל האישה, ושמע שהוא פונה אליה בלשון רגילה: "יש לי למכור חבילה של עצים ואין את נפשי לישא אותה הלאה, האם רוצה את לקנותה מידי בדמים מועטים?" האשה השיבה: "אין לי פרוטה בבית". אבל הרבי לא הרפה ממנה: "אבוא בפעם אחרת לקבל את הכסף, קחי מידי את העצים". טענה האישה: "מה אעשה בעצים, הרי איני יכולה לבקע אותם לגזרים, וגם גרזן אין לי". אמר הרבי: "לזה אדאג אני". יצא מפתח הבית הוציא גרזן, ובקע את העצים לגזרים קטנים.
בשעה שבקע את העצים שמע רבי הירש שהוא אומר 'תיקון רחל', ולאזניו הגיעו המילים "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים". אחר-כך נשא הרבי את העצים והרכין עצמו כדי להיכנס בפתח הנמוך והסיק את התנור. ובשעה שהניח את גזרי העצים בתוך התנור, אמר בלחש את 'תיקון לאה', וסיים: "תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים". יצא מן החדר וחזר בפסיעות מהירות הביתה.
תיקון חצות, הנאמר בחצות הליל, עוסק במצבה העגום של ירושלים מאז החורבן. חסידים ואנשי מעשה היו מדקדקים באמירת תיקון חצות מתוך שותפות בצערו של בורא עולם שהגלה את בניו מעל שולחנו, מתוך שותפות בצערה של כנסת ישראל שגלתה ונתרחקה מעם דודה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
59 - אור השמחה הפשוטה
60 - תיקון חצות
61 - היכל המלך
טען עוד
כל פעולותיו של ר' משה לייב מסאסוב בלילה ההוא הן פעולות סמליות, הסובבות סביב עניינו של תיקון חצות. ראשית הוא הופך להיות שותף בסבל. הוא לובש בגדי איכרים, יוצא לקור שבחוץ, נושא על גבו חבילת עצים, מדבר עם היולדת בשפה רגילה, מרכין את עצמו אל הפתח על מנת להסיק את העצים בתנור. ר' משה לייב איננו אותו רבי היושב בכבודו של עולם מוקף בחסידים. ר' משה לייב הוא כעת אדם פשוט לחלוטין. הוא חש את המצב העגום של הקדושה בעולם.
האישה החובקת בן שזה עתה נולד מעוררת אצלנו את המחשבות אודות כנסת ישראל, הזועקת בחבליה בעת הגאולה, המנסה להגיע לידי לידה, המנסה להביא לעולם תהליך של גאולה שיש לו קיום, שלא יהיה בן נפלים. תיקון החצות של ר' משה לייב משולב כעת בין קטעי תפילה וזעקה לבין עשייה מעשית וסמלית של תיקון, של עזרה, של מעורבות בצערה של אותה יולדת - כנסת ישראל. מסתבר כי הפתח אל הרגשת צערה של כנסת ישראל בגלות עובר דרך הרגשת הצער של אישה מישראל על מיטת לידתה.
המצב שבו נמצאת האישה הוא בכי רע. אין בידה כסף לקנות את העצים, אין בידה גרזן לבקע את העצים והיא איננה יכולה להכניסם לתנור כדי להסיקם. גם כנסת ישראל שרויה במצב של חוסר אונים: תהליך הגאולה שהיא שרויה בתוכו מדלדל את כוחותיה, הילד שזה עתה נולד גבה ממנה את שארית כוחותיה, וכעת אין לה כוח אף להסיק את האש. זקוקה היא לעזרתם של אלו היודעים לשלב במעשיהם את עולם המעש עם עולם התפילה; לעזרתם של אלו היודעים להושיט יד תומכת ולב מתפלל מתוך שותפות בצערם של ישראל. זקוקה היא לאלו היודעים לבקע עצים ויחד עם זאת שפתותיהם לוחשות תפילה, תפילה של תיקון חצות.
תוך כדי הכנת גזרי העצים להסקה שומע ר' הירש את ר' משה לייב מסאסוב אומר את שני חלקי תיקון חצות. בשעה שהוא מבקע את עצי ההסקה ומכין אותם לקראת הכנסתם לאח הוא שומע אותו אומר את תיקון רחל; תיקון זה עוסק במעמדה השפל של כנסת ישראל, בחורבן. בעת שהוא מכניס את העצים לאח, שומע ר' הירש את ר' משה לייב אומר תיקון לאה; תיקון זה עוסק בתקווה ובציפייה לגאולה. תיקון רחל הוא רק ההכנה - הוא הגלות, הקשיים המשברים. תיקון לאה הוא כבר ההליכה לקראת משהו חדש, משהו מתוקן.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.

אושפיזין לדורנו | משה רבינו

למה כולם נלחמים על ירושלים

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

"איזהו העשיר השמח בחלקו!"

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

אנחנו קודש למענך

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

סינון פסולת בשבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי עץ במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ-הֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (דברים ג כג) מה תלמוד לומר לֵאמֹר ? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. איך הטיח חלילה משה רבינו כלפי מעלה כביכול להכריחו להשיב. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. מה הביאור בזה כיצד אפשר לעבוד את השם עם היצר הרע וכן ביחד עם שניהם. כיצד כרת ברית שלמה המלך עם חירם. והא כתיב 'לֹא תְחׇנֵּם'. סגולה בהפטרה - שבה מחכים האדם ומכניס יראת ה' טהורה בלבו אם יתמיד וירגיל עצמו בזה. (מהאריז"ל)

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם









