ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
חכמינו ז"ל לימדו אותנו שבעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיו צרות רוחניות וגשמיות גדולות וקשות. הגמרא במסכת סנהדרין דף צז מספרת:
"אמר ר' יוחנן דור שבן דוד בא בו תלמידי חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבוא... תניא ר' יהודה אומר דור שבן דוד בא בית הוועד יהיה לזנות והגליל יחרב... וחכמת הסופרים תסרח ויראי חטא ימאסו ופני הדור כפני כלב והאמת נעדרת שנאמר 'ותהי האמת נעדרת'! מאי ותהי האמת נעדרת? אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה מאי 'וסר מרע משתולל'? אמרי דברי ר' שילא כל מי שסר מרע משתולל על הבריות...
תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים ובת קמה באימה וכלה בחמותה ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו. תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעוות והגפן יתן פריו - והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה, מסייע ליה לר' יצחק דאמר ר' יצחק אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא? תנו רבנן 'כי ידין ה' עמו... יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב' אין בן דוד בא עד שירבו המסורות... דבר אחר - עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב, כביכול אין סומך ועוזר לישראל...".
תניא ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא בו נערים ילבינו פני זקנים וזקנים יעמדו לפני נערים ובת קמה באימה וכלה בחמותה ופני הדור כפני כלב ואין הבן מתבייש מאביו. תניא ר' נחמיה אומר דור שבן דוד בא בו העזות תרבה והיוקר יעוות והגפן יתן פריו - והיין ביוקר ונהפכה כל המלכות למינות ואין תוכחה, מסייע ליה לר' יצחק דאמר ר' יצחק אין בן דוד בא עד שתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא מאי קרא כולו הפך לבן טהור הוא? תנו רבנן 'כי ידין ה' עמו... יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב' אין בן דוד בא עד שירבו המסורות... דבר אחר - עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר ואפס עצור ועזוב, כביכול אין סומך ועוזר לישראל...".
הדבר תמוה, מדוע דוקא בעקבתא דמשיחא, בדור שבן דוד בא בו, יהיה מצב כה ירוד מבחינה רוחנית וגשמית? ההגיון מחייב שצריך להיות דווקא להיפך - כאשר עם ישראל יתקן דרכיו וישוב בתשובה, יתוקנו החטאים שהם סיבת הגלות ואז, כשיהיו ראויים, תבוא הגאולה. מדוע אמרו חכמים שתהיה תקופה של משבר רוחני וצרות דוקא לקראת הגאולה? המהר"ל עומד על שאלה זו ומבאר שכך סדר העולם - לפני התחדשות מציאות חדשה, צריך להיות ביטול של המציאות הקודמת, וככל שעומדת להיות התחדשות גדולה יותר כן צריך להיות גדול ההרס והביטול של המצב הקודם. לאמור - כשם שבניית בנין חדש וגדול מצריכה להרוס את הבנין הישן והרעוע, כן הדבר במובן הרוחני, שמציאות רוחנית חדשה ועמוקה יכולה להשתרש בעולם רק לאחר שהתבטלה המציאות הרוחנית הקודמת, עם כל מעלותיה ויתרונותיה. הגאולה העתידה תגלה אור חדש, גודל חדש של תורה, ועל כן השבר הרוחני שלפניה עמוק כל כך, על פי ביאורו של המהר"ל.
מרן הרב קוק מוסיף עוד קומה על גבי דברי המהר"ל. יש להבדיל בין המציאות החיצונית לבין המציאות הפנימית. מצד החצוניות, אומר הרב, כל ימי החורבן אין לך יום שאין קיללתו מרובה משל חברו, המצב הולך ופוחת, הולך ומתדרדר והעולם נשפל מיום ליום, פנימיות העולם, לעומת זאת, הולכת ומתבסמת. מקור דברי הרב בתקוני זוהר, תיקון שישים, שם נאמר שתמצא בר נש שגופו שפיר וסימנים שלו כולם שפירים ונשמתו נשמה של חייב, ותמצא בר נש שגופו רע בכל הסימנים ונשמתו מבפנים היא טובה, ואומר הזוהר "טוב מלגאו ולבושא דיליה ביש זהו עני ורוכב על חמור".
תקוני הזוהר אומר שהדור הזה של עקבתיו של משיח הוא טוב מבפנים ולבושו החיצוני רע, והרב מסביר את הדברים באגרות ראיה אגרת תקנ"ה, "אבל דור של עקבא - דמשיחא הם יוצאים מכלל זה, שהם כדברי תקוני זוהר 'טוב מלגו וביש מלבר', והם 'חמורו של משיח' שנאמר עליו 'עני ורוכב על חמור' והכונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני - טומאה, אם כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיו"ב, שיש בהם סימן - טהרה אחד על כל פנים, ומכל מקום יש בו בפנימיות ענין - קדושה גם כן, שהרי הוא קדוש בבכורה, וענין מה שהתורה אמרה ע"ז שם "קדש לי" הוא גדול מאד מאד, וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא - דמשיחא, ולהם יש תרופה, אף על פי שיש בהם סירחון גדול וחושך רב וכבד מאד".
כן בכתבי האר"י ז"ל בשער הגלגולים (אחרי הקדמה ל"ח) אומר ר' חיים ויטל תלמיד האר"י "פעם אחת שאלתי למורי ז"ל איך היה אומר לי שנפשי היתה כל כך מעולה... והרי הקטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע לעקבו ואמר לי 'דע לך כי אין גדלות הנפש תלויה כפי מעשה האדם רק כפי הזמן והדור ההוא כי מעשה קטן מאד בדור הזה שקול בכמה מצות גדולות שבדורות אחרים כי בדורות אלו הקליפות גוברות מאוד מאוד לאין קץ משאין כן בדורות ראשונים' ואלו הייתי בדורות הראשונים היו מעשי נפלאים מכמה צדיקים הראשונים ושאמרו חז"ל על נח שתמים היה בדורותיו ואלו היה בדורות צדיקים היה יותר צדיק ולכן שלא אצטער על זה כלל כי בלי ספק יש לנפשי מעלה גדולה על כמה צדיקים ראשונים מזמן תנאים ואמרואים".
בשער המצות פרשת ראה בענין מצות זכירת יציאת מצרים מסביר האר"י שלכל גלות יש תפקיד של תיקון. גלות ראשונה תיקנה את הבחינה של 'ראש' וגלות האחרונה שהיא לאחר שתוקנו כל האיברים ונשאר לתקן את הרגליים ולבסוף את העקביים של הרגליים, וברגליים יש הגבורות של החיצוניים והבירור של הקדושה הוא קשה ועל כן הקושי רב. הווה אומר - העולם הולך כל הזמן ומיתקן, הולך ומתעצם ורק החיצוניות נראית כאילו היא הולכת ומידרדרת.
דברי הרב זצ"ל מבוססים היטב מתוך המקורות היותר פנימיים של התורה. התבוננות כזו היא נחלת נשמות גדולות ופנימיות. כך אומר הרב בהמשך האגרת, על אמירת רב יוסף ייתי ואזכי ואיתיב בטולא דכופיתא דחמריה, "רב יוסף היה דרכו להביט על הפנימיות, ותלה גדולתו בגדולת ההוא יומא דקא גרים, ואמר על אימו: "איקום מקמי שכינתא דאתיא", ואמר על עצמו: "לא תיתני ענוה דאיכא אנא", אע"פ שמצד החיצוניות נראה הדבר לגאווה חלילה, אבל בעל סגולה נפשית שכמותו... אמר זה בכל מילוי הקדושה והענוה האמיתית, מעין ענותנותו של אדון הנביאים עליו השלום, ותלמידיו הם ההולכים בדרכיו. ומפני - כך היתה מידתו של משה רבינו ע"ה לקרב רחוקים, עד שקרב אפילו את הערב רב, אע"פ שזה גרם אריכות - הגלות, מ"מ סוף כל סוף יתעלו גם הם, כי בודאי יקיים ביה 'יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא', ו-ה' י"ת 'מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים', ואמרו בזוהר שחסדיו של משה היו גדולים משל אברהם, שאברהם אבינו, אע"פ שמדתו - חסד היתה גדולה מאוד, ולא היה כנח שלא בקש רחמים על רשעים בני - דורו, מכל מקום לא ביקש רק בתנאי, 'אולי ימצאון שם עשרה'".
מדברי הרב הננו למדים להכיר את דורנו, דור עקבתא דמשיחא, דור שבן דוד בא בו. זה דור שהוא טוב מבפנים למרות שהוא נראה לא טוב מבחוץ. ערך של מעשה טוב שאדם עושה הוא גדול ועצום וכל הרהור של תשובה יש לו משמעות גדולה. זה דור של תשובה מאהבה, שכל מי ששב בתשובה אמיתית, מהפך את הזדונות לזכויות ממש. קשה להאמין שכך הדבר, אבל כבר הראינו שאמנם כך ובססנו את הדברים. זה דור שכלל האומה הולך ומתגלה בו בארץ, ומופיעה בו האומה כאומה. על כן כל מעשה של יחיד איננו עוד מעשה בודד שעומד בפני עצמו אלא מחובר אל הופעת הכלל ומתגדל בגדלות הכלל.
אלו דברי הרב במאורות הראי"ה 'ירח האיתנים' עמוד נ"ט, "ובעלי רזין צריכין הם להודיע לעולם, שהירידה שלו היא רק חיצונית, אבל בפנים הכל מתעלה, וממילא ההארה היא גדולה, ועצם הנשמות גדולות הן, וגם בתוך החוצפה יש גדלות וקדושה, וכי יבוא נהר צר רוח ה' נוססה בו (ישעיה נ"ט, י"ט), והתשובה בזמן הזה היא תמיד תשובה עילאה, תשובה מאהבה שזדונות נעשים זכויות גמורות, והחטא אינו יכול לפגום כל כך כבדורות הראשונים מפני רוב הביסום של העולם, ושפע הרחמים והחסדים שזורחים בו".
במבט גדול זה הננו מסתכלים על הדור ועל התשובה. מכל הצרות ננוחם ונוושע ישועה שלמה במהרה בקרוב.

לאן נעלמה האמת?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

טעינה למחשבה

למה ללמוד גמרא?

מה מברכים על מנה אחרונה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.

יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם

תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו


















